ויקי סלאבין היא אשת קריירה מצליחה וחזקה, בכירה בעולם ההייטק, מכורה לעבודה, מחושבת וממוקדת מטרה. יש לה תשובה לכל שאלה. אבל כשנוגעים אצלה במה שקשור לרגש, בעיקר למשפחה שלה ולילדותה, היא מתקשה למצוא את המילים, מעדיפה להשאיר את הדברים לעצמה. סלאבין, שגדלה ברחוב מילרוד באשקלון, היא כיום תושבת אשדוד, נשואה ואם לילדה ושותפה ומנכ”לית בפרודאופס […]
הרב יעקב אביטן הפך מזמן לקונצנזוס באשקלון ולכזה המקובל על כל המגזרים והזרמים. אבל לפני הכל הוא הבן של הרב יצחק ומזל אביטן שרגע אחרי המינוי המכובד של הבן הם מתיישבים ומספרים על הדרך שעשה הבן שלהם שכבר בגן היה מלמד ילדים אחרים ומדגישים כי החלום שלהם הוא עדיין לראות אותו בתור הרב הראשי של אשקלון
רגע אחרי שסיימה לימודים באולפנת צביה, הקליטה מור רביעי, שיר לאינסטגרם ותייגה את עדן חסון. הזמר המצליח קבע איתה מיד פגישה, כתב לה שירים ודחף אותה לקדמת הבמה. דווקא אחרי שצברה כבר מיליוני צפיות לשירים שלה והשמעות בגלגלצ, הגיע משבר הקורונה, אבל גם הוא לא עצר את ההצלחה של הסינגל החדש
כמעט בכל תפקידיה של סא”ל טלי אהרון-קרויטורו כקצינה היא הייתה פורצת דרך וראשונה כאישה. כעת היא עושה היסטוריה בתפקיד של ראש מנהלת התיאום והקישור בבית לחם ושום דבר לא יעצור אותה בדרך לנפץ עוד תקרות זכוכית. בטח לא התגובות הביקורתיות, “אני בטוחה במה שאני עושה ואני מקבלת גם את זה שלא כולם יכולים להכיל את זה”, היא אומרת
בתוך בית הדיור המוגן "זהבית" שעמד בלב הסערה בשבוע האחרון, מתגורר סמי סאם, מי שהיה הסלב הכי גדול באשקלון עוד לפני שהמושג הזה הפך לנפוץ. עכשיו בגיל 82, הוא מספר על ימי החרדה שעברו ועדיין עוברים עליו בגלל הקורונה ומשחזר את קורות חייו מהימים שבהם הופיע בכל חתונה באשקלון ועד שאיבד הכל ונאלץ לעבוד כמאבטח בבית קפה. "מה שמנחם אותי שאני עדיין עושה את מה שאני הכי אוהב – מוזיקה", הוא אומר
בזמן שכולנו מסתגרים בביתנו, יצא צלם "כאן דרום", הסתובב בנקודות שבדרך כלל מלאות מפה לפה וחזר עם תיעוד מיוחד: איך נראה קניון גירון, מה קורה בחוף דלילה, איך הפך המדרחוב לחניון ומה נהיה ממתחם המרינה מול הסואן. מיוחד
כבר 30 שנה שחבר המועצה לשעבר הרב שמעון לוגסי מנהל את הארגון הגדול בעיר להשאלת ציוד רפואי. את הסניף הגדול והחדש הוא תכנן לחנוך באופן חגיגי, אבל הקורונה הרסה את התכניות. בריאיון איתו הוא מספר איך הכול התחיל מתאונת דרכים קשה ולמה נדחק מרשימת ש”ס למועצת העיר
רק 15 איש ליוו את חנניה לוגסי ז”ל, הקורבן הראשון של הקורונה באשקלון, בדרכו האחרונה. בנו חיים מספר כי בגלל המצב האחים ישבו שבעה בנפרד ולא קיבלו מנחמים. אבל מה שהכי קשה עבורם זה לחשוב שברגעיו האחרונים של אבא הוא היה לבד. “כואב לנו הלב מאוד-מאוד”, הוא אומר
נגיף הקורונה הכה במשפחת אלחייאני: האבא אשר נפטר בשבת, הבן קובי נאבק על חייו, והאימא סימי מבודדת במלון. בשיחה עם “כאן דרום” מספר הבן אבי על הימים הקשים, על האמונה שקובי יעמוד על רגליו ועל המחשבה שהם לא יכלו להיות ליד אבא ברגעיו האחרונים. “לא יכולנו להחזיק לו את היד, ללטף את הראש ולהגיד לו שאנחנו אוהבים אותו”
רפ"ק משה שטרית, קצין אגף המבצעים של תחנת אשקלון, מוביל בימים אלו את המאבק במפרי ההנחיות של משרד הבריאות. למרות הזינוק הרב במספר הנדבקים באשקלון, הוא דווקא רואה ציבור שלרוב הוא ממושמע. אבל לא כולו. וכשהם יוצאים לשטח לטפל במפרי ההנחיות, גם אליו, למרות ציוד המגן, מתגנב החשש מהידבקות. "החשש הוא טבעי. גם אני חושש, גם אני בעל משפחה", הוא אומר
בתוך כל הטירוף של התפרצות נגיף הקורונה, שהכה בעוצמה בשבועיים האחרונים בישראל, ישנם כמה אנשים באשקלון שעדיין עובדים בכל הכוח. בזמן שאנחנו מסתתרים בבית מפני הנגיף האיום, הם נמצאים שם בחוץ ופוגשים עשרות אנשים בכל יום. אז שאלנו אותם על החששות בעבודה בתקופה הזו, על שמירה ראויה על היגיינה וכמובן על הדאגה של המשפחה
משרון סטון ועד ויקטוריה בקהאם, מטייוואן ועד רומניה: שירי קניגסברג-לוי, מורה מאורט אפרידר ואימא לארבעה, הפכה לכוכבת רשת בינלאומית שכולם מזדהים איתה ומדברים עליה, והכול בגלל סרטון שצילמה בתוך האוטו שלה. “החלום הגדול שלי להיות שחקנית קומית”, היא מספרת בריאיון
הרב סא”ל במיל’ פנחס נעמן, שהלך לעולמו בסוף השבוע שעבר, היה סמל לשילוב בין חינוך לבין צבא. הוא עצמו היה רב ומחנך וגם קצין ולוחם, וזו המורשת שהוא הוריש לתלמידיו בפנימייה הצבאית אור עציון, שאותה ייסד וממנה צמחו מנהיגים צבאיים. “פנחס הספיק בימי חייו מה שאחרים לא יספיקו בחיים ארוכים הרבה יותר”, אמר חברו הרב חיים דרוקמן
ניצול השואה ישעיהו פויר פחות מתחבר לימי הזיכרון השונים לשואה. "תמיד חשבתי על העתיד", הוא אומר ומגולל את סיפור חייו, מהעינויים של הנאצים, דרך הישיבה בירושלים והחברים הפולנים שהביאו אותו לאשקלון ועד הסיבה שבגללה הוא מקפיד להחזיק בבית כיכר לחם שלמה
בגיל 23 עזב ליאור סורין את בית הוריו ועבר לגור בדירת שותפים. זה נשמע סיפור שקורה בכל בית, אבל פה זה שונה. ליאור מאובחן על הספקטרום האוטיסטי, והוא עבור לגור בדירה שבה כל שותפיו הם כמוהו. ההורים נרגשים, ליאור משדר נונשלנטיות, אבל המהלך הזה, כך מקווים, יהיה סנונית ראשונה לעוד דירות כאלה באשקלון
ארוחות לחיילים ותרומה של 10% מהרווחים: כך פועלת החומוסייה החברתית "המחמסים" שבקריית האקדמיה. המקום, שכבר הפך לתופעה בעיר, נפתח בידי תאו סספורטה עוד לפני שחגג 23. והוא חולם להפוך אותו למוסד עירוני עם סניפים בערים אחרות
בין אשקלון לקריית מלאכי, בתוך מחנה ג’וליס, פועל בית ספר מקצועי בשם צור ברק. מתקבלים אליו התלמידים שמערכת החינוך המסורתית היא לא בשבילם או כאלה שנפלטו מהמערכת ועדיין יש בהם רצון להצליח. כך למשל הם רוכשים מקצוע ועובדים תוך כדי הלימודים. "בחיים לא הייתי מאמין שאסיים 12 שנות לימוד. והנה עכשיו אני ממשיך י"ג-י"ד ורוכש מקצוע", מספר אחד הבוגרים
אחרי שנכשלה בכדורגל ובכדורסל, לפחות בתחום הכדורעף יכולה העיר אשקלון לסמן וי, עם רפאל גונצ’ריוק, שנחשב לאחת ההבטחות הגדולות בענף, והוא בסך הכול בן 17
