האינטרנט הצליח להצמיח כוכבים רבים ברחבי העולם. תופעת כוכבי הרשת רווחת מאוד, ומדי תקופה אנחנו נחשפים לכוכבים חדשים, בעיקר בתחום המוזיקה, שעשו את שמם באמצעות הרשת. גם באשקלון יש כוכבי רשת, אבל הם לא מתעסקים במוזיקה או באמנות דומה, הם התעסקו בביקורת של התנהלות השלטון.
קוראים להם דורון נקשרי ומייק אטדגי. השניים החלו את דרכם ברשת לפני כארבע שנים וחצי, קצת לאחר שהחל שלטונו של איתמר שמעוני. הם היו מבקרים חריפים שלו ודאגו להעלות מדי שבוע פוסטים, שלא פעם הביכו את השלטון ואפילו סיפקו חומר לעיתונות המקומית.
להבדיל מכוכבי הרשת המוזיקליים, הקופון שהשניים מבקשים לגזור מהפופולריות שצברו הוא לא כלכלי, אלא יותר ציבורי. הם רוצים להיכנס למועצת העיר ולהוביל תהליכים בעיר. הם מבקשים לעשות זאת במפלגת “הבית החברתי”, שאותה הקימו. איתם ברשימה וגם בריאיון עורכות הדין תמר קידר ומרגלית שחר.
אטדגי, שחר, קידר ונקשרי. צילום: יוגב חג'ג'
למה לכם פוליטיקה עכשיו?
אטדגי: “אנחנו נסחבנו לסיטואציה בעל כורחנו כי ראינו התנהלות מושחתת מהיום הראשון, ולא הייתה לנו ברירה אלא לעצור את התהליך של ההתרסקות של העיר הזו. פונים אלינו גורמים מהעירייה שפשוט נבהלו מהתופעה ומההתנהלות החדשה והמושחתת והתחילו להוציא לנו חומרים. יאמר לזכותו של דורון שהוא התנהל בצורה של הצלבה חכמה. לעולם לא הוצאנו מידע שהיה נכון בחלקו. תמיד קיבלנו מעוד מקור”.
גם הפעילות הזו לא הייתה פוליטית, יותר הייתה על איכות השלטון. מה הכניס אתכם לשדה הפוליטי?
קידר: “השאלה היא איך אתה מגדיר פוליטיקה. אם אתה מגדיר פוליטיקה כעסקנות ועשייה למען עצמך, זה לא אנחנו. אבל אם אתה מגדיר פוליטיקה כמקום שיש לך בו יכולת השפעה לטובת ציבור רחב ולאו דווקא לאנשים פרטיים, זה המקום שבו אנחנו רוצים להיות. כי לראות אחרים מקלקלים לנו את העיר ומקלקלים את העתיד של הילדים שלנו, זה כבר היה קו פרשת המים. בגלל שהיה לנו כל כך אכפת ממה שקורה, לא יכולנו לשבת מהצד. אנחנו באים לשנות. ודווקא שאנחנו לא מהפוליטיקה זה יתרון. אני קוראת לנו ‘הבלתי משוחדים’”.
שלמה כהן, קידר, נקשרי ואטדגי
נקשרי: “כשהתחלנו את כל הנושא של הבדיקות כלפי השלטון, זה הגיע מתלונות של אנשים. אתה רואה את מה שהולך בעיר, ואני הולך לחיים שלי בעבר, לכיתה ד’, איפה שהתדרדרות שלי בתור נער בסיכון, בקטע של הורים גרושים, קטע כלכלי, אתה לא מצליח לשרוד לבד, ואתה רואה שלטון שמתנהל בברבריות, ואתה שואל, ‘איפה הם היו עד עכשיו?’ איך השלטון הופך לבריון? הרי אם השלטון היה הולך בדרך הנכונה, פועל ומגיע לשכבות החלשות, אז אני לא הייתי פה. הדברים האלה לא יכולים להימשך ככה”.
דורון, אתה זוכר את הפוסט הראשון שכתבת נגד השלטון?
נקשרי: “אני זוכר שזה היה בעקבות ההתחברות של איתן קסנטיני שתמכתי בו, אבל ראיתי שאנשים מאבדים את הדרך. אבל זה לא רק זה, ראיתי אנשים שנלחמים בפשע ומצד שני עושים פשע. להשתמש בחוק מצד אחד ומצד שני לעבור על החוק, זה לא מסתדר”.
מצד שני, בני וקנין לא זכה מכם לקיתונות של ביקורת כמו שאיתמר ספג. הקדנציה שלו הייתה מושלמת?
נקשרי: “אי אפשר להשוות בין השלטון של איתמר לשלטון של בני וקנין. ראית מה קורה פה? שלושה גזברים מתפטרים בזה אחר זה, יועץ משפטי, מהנדס העיר התפוטר. ראית איך מענישים אדריכל עיר?”
בני וקנין. צילום: דוד לוי.
קידר: “מצחיק אותי שאיתמר ותומר אומרים כל הזמן, 'מה שאנחנו עשינו בקצת הזמן שהיינו, לא עשו 40 שנה'. זה קשקוש. מי שמאמין בזה הוא עיוור. הרי היכל התרבות, היכל הספורט, הספרייה, המרינה, מי שבנה את העיר הזו ועשה אותה זו 'אשקלון בתנופה'. הרי מה היה לפני 40 שנה? הרי לומר שבגלל שאיתמר פתח כמה גנים ועשה רוח וצלצולים ומגלשה, אז הוא עשה דברים שלא היו 40 שנה? זה רק חלק מתעמולה. בכל אופן, אני לא הייתי מעורבת בפוליטיקה אז. אם תשאל, הרוב לא מתעניינים בפוליטיקה, רוב האנשים תן להם שיאספו את הזבל בזמן שלא יהיו 40 ילדי בכיתה וזהו. גם אני הייתי שם, ואני חשבתי כל הזמן איך שהדברים מתנהלים זה לא אסון. אני אגב הצבעתי לשמעוני, חשבתי שהוא אדם צעיר שבא לעשות סדר חדש במרץ והתלהבות ואמרתי, 'שווה לנסות', ואני חושבת שהוא הציע אז תקווה ומשהו רענן. רק אם הייתי יודעת שזה הבן אדם בחיים לא הייתי מצביעה לאחד כזה. לפני כן לא הצבעתי בכלל”.
אטדגי: “אני טוען בוודאות שפוליטיקה זה כלי להשגת מטרות. לא אישיות. ההבדל העצום בין בני לשלטון של איתמר שבני מעולם לא דאג לעצמו באופן אישי. הקופה הציבורית הייתה בשבילו קודש קודשים. בתקופה האחרונה הקופה הציבורית הפכה להפקר והשתמשו בה כדי לקדם מטרות אישיות. זה כל הסיפור, וזה ההבדל בין התקופה של בני לתקופה של איתמר”.
מור ושמעוני
מייק, מה היה הפוסט הראשון שלך?
“הפוסט המשמעותי שנתן לי את המרץ זה היה פיטורים של אחד מעובדי העירייה שפוטר בזמן שישב שבעה. זה בשבילי היה קו אדום וזה דחף אותי לזה”.
מה מחבר אתכם? רובכם לא הכרת אחד את השני?
נקשרי: “אני ומייק מכירים מעל 25 שנה. אנחנו חברים כבר שנים”.
קידר: “הרבה ביקשו ממני להצטרף אליהם, אז למה דווקא הם? בגלל שהם, כמו שאמרתי, לא משוחדים. בגלל שהם אמיתיים בעולם שיש כל כך הרבה שקרים ובגידות ואנשים שמדברים בסיסמאות. ראיתי אנשים שלא מפחדים מאף אחד, אי אפשר לקנות אותם ומה הכי יפה בהם? שהם באים מהעם, הכי אמיתיים, הכי אותנטיים והכי בלי מניירות וסיפורים. באים ואומרים את האמת בפרצוף, וזה מדבר אליי. אנשים מתחברים אליהם בגלל שהם אמיתיים”.
איך שמעת עליהם?
קידר: “דרך הפייסבוק בהתחלה. הם ידעו על הרבה דברים שאני לא ידעתי, דברים לפני שהתפרסמו. ואמרתי, 'יש פה ראש עיר שבא לשנות ובא לעשות, אז תנו לו הזדמנות, אתם לא יודעים'. ומה הסתבר? שאני לא ידעתי. מתברר שהם ידעו דברים שאני לא ידעתי. כשאני נחשפתי לשלטון ראיתי שמייק ודורון צודקים ויש פה משהו מסריח. ומה יותר נורא מזה? שהסירחון לא יוצא החוצה, מסתירים את זה”.
שחר: אני לא הכרתי אותם, אני אשקלונית ותיקה, אבל פייסבוק עשה את העבודה, וראיתי שאני מתחברת למה הם כותבים. לא ידעתי דברים שהיו. כמו זבובים על הקיר, הם ידעו דברים מחדרי חדרים. ראיתי שאני מתחברת לדרך שלהם, למלחמה שלהם, כל הזמן עשיתי לייקים והגבתי תגובות. תמיד אמרתי להם, 'אני אתכם, במה שתבחרו לעשות'. ראינו דברים ולא יכולנו לעשות כלום, וכשראיתי שני בולדוזרים ככה, אמרתי, 'אני מצטרפת', אמרתי שאני מוכנה לעזור, ולא חשבתי להצטרף. אבל כשהם הציעו, אפילו לא היססתי”.
"לא נצביע באופן אוטומטי"
בבחירות האחרונות היה אטדגי קרוב מאוד לכניסה למועצה, אבל דרך סיעת ש”ס. הוא הוצב במספר 4, והסיעה הכניסה שלושה מנדטים. היום בדיעבד הוא חושב שטוב שלא נכנס למועצה, “שבח לבורא עלום שלא נכנסתי”, הוא אומר. “כי אם הייתי נכנס לא הייתי יכול לכתוב. הייתי מספר 4 בצירוף מקרים נדיר, התקשרו אמרו לי תביא ת"ז מהבית, צילמו והגישו רשימה. סך הכול בגלל הפטירה של הרב עובדיה יוסף נגעו כמעט ב-4 מנדטים. לא היה לי שום רקע בפוליטיקה. גם בכתיבה עצמה כשהתחלתי לא הייתה לי הבנה גדולה, רק הבנתי שצריך לשמור”.
אטדגי והרב אביטן בפתיחת המטה של ש"ס באשקלון
ש”ס זה לא משהו שקרוב אליך?
“אין חיבור טבעי ביני לבין ש”ס. לצערי הרב גם בתוך ש”ס יש דברים שנוגדים את הדרך שלי. אני מדבר על ש”ס הארצית. כי במקומי הם חברי מועצה מצוינים אחד אחד”.
והם ישבו בקואליציה שאתה הרבית לתקוף.
אטדגי: “הם ישבו באותה הקואליציה. לטעמי, הם לא היו צריכים לשבת שם. הוכח מעל לכל ספק שהם לא קיבלו כלום. לדעתי, כל חבר מועצה שהיה שותף בקואליציה של השלטון הקודם הוא שותף למה שקרה שם, ויש לו אחריות מסוימת. גם מה שקורה היום עם תומר שהוא חבר ונחמד, כולם היו שותפים. סגנים, ממלא מקום, ראשי ועדות. תראה לי פוסט אחד שכתבו נגד השלטון הזה. שאילתה. רק האופוזיציה כתבה”.
נקשרי: “אנחנו נמשיך בדרך הזאת, ואם נזהה התנהלות בשלטון הבא שהוא מתנהל בצורה קלוקלת, כמו שהתנהל השלטון הזה, אני אומר שאנחנו נהיה אלטרנטיבה לשלטון. אנחנו לא נשב עם שלטון מושחת. להבדיל מש”ס וכל אלה שישבו. אנחנו ניתן אלטרנטיבה לשלטון. אם שלטון יתנהל בצורה כזו, אנחנו לא נרים יד באופן אוטומטי. אנחנו מספיק חזקים בשביל לשבת באופוזיציה ולתת את הלחימה שלנו עד שנזיז גם את השלטון המושחת הבא, אם הוא יהיה כזה – ואני מקווה שהוא לא יהיה כי העיר הזו סבלה וממשיכה לסבול. החברה באשקלון משוסעת, ויש פה קרע עצום באוכלוסייה, וזה בא מלמטה ואת זה אנחנו רוצים לסדר”.
לא נרים יד באופן אוטומטי. כך ניראת ישיבת המועצה
אני מבין שאין בכם תמימות דעים בנוגע למועמד לראשות העיר
נקשרי: “אני תומך בכל מי שלא מושחת”.
קידר: “כולנו לא נשב עם שמעוני. כל מי שהציבור יבחר בו ולא יהיה שמעוני”.
נקשרי: “לא נשב עם שמעוני, לא בגלל שאנחנו לא רוצים, אלא בגלל שהוא לא יהיה פה. גם אם יקרה נס והוא ייבחר, הוא לא יכול לכהן”.
אטדגי: “ברגע ששמעוני אומר שהוא ינהל את מספר 2 שלו, אז מספר 2 זה כמו מספר 1”.
"נעמוד בסטנדרטים של אשקלון בתנופה"
אחד האירועים הפוליטיים המשמעותיים שהתרחשו פה שבועות האחרונים זה סיום דרכה של מפלגת “אשקלון בתנופה" האגדית והעברת נכסיה ל”בית החברתי” בראשות נקשרי ואטדגי. אפילו את האותיות המיתולוגיות “חי” הם קיבלו. “אנחנו, המקור שלנו זה ‘הבית החברתי’.
‘אשקלון בתנופה’ זו סיעת הגג, וכל חבריה החליטו פה אחד שהסיעה תעבור לבית החברתי”, מסביר אטדגי. “זה אומר שנעמוד בסטנדרטים של 'אשקלון בתנופה', שאין שחיתות ויש עשייה לטובת הציבור נטו, קידום מטרות לטובת הציבור, זה מתחבר כמו כפפה ליד עם המטרות של 'הבית החברתי'”.
סיעת הגג היא 'אשקלון בתנופה'. בני וקנין ושלמה כהן
הארבעה מגיעים כל אחד מרקע שונה וממקום אחר. אטדגי, בן 47, עצמאי כבר מעל 20 שנה, הנדסאי חשמל, נשוי פלוס אחת. נולד וגדל בשדרות בן גוריון ובשכונת שמשון. ביסודי למד בבית הספר בן צבי ובתיכון באורט אפרידר, כיתה י”ג באורט ימי והנדסאי במכללה למינהל באשדוד.
מייק אטדגי
קידר, בת 42, נשואה ואימא לשלושה, עורכת דין ונוטריון ובעלת תואר שני במשפטים. נולדה וגדלה בשכונת שפירא באשקלון. רק בתיכון עברה המשפחה לשכונת נאות אשקלון. אחר כך התחילה ללמוד משפטים באוניברסיטה, “אז נפתח אליי עולם מדהים ודיברו אליי הערכים של הדמוקרטיה. מעולם לא חשבתי על פוליטיקה, אבל עסקתי בזה מאחורי הקלעים, הייתי לוביסטית של לשכת עורכי הדין בכנסת. זה לא דיבר אליי”.
עו"ד תמר קידר. צילום: יוגב חג'ג'
במקביל קיימה פעילות חברתית וציבורית. היא כיהנה גם כמבקרת בבתי מעצר מטעם המשרד לביטחון פנים. לאחר מכן עבדה בחממה הטכנולוגית, ושם הכירה את בני וקנין. לאחר החתונה גרה במשך שנתיים בכפר סבא.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך
מרגלית שחר, בת 48, עורכת דין, נוטריון ומדריכת טיולים. נולדה במושב אשתאול, ובשנת 1965 עברה לאשקלון. בכיתות ז’-ח’ היא למדה בבית הספר ישורון, בתיכון ברוגוזין. היא נשואה כיום בפעם השנייה, אימא לארבעה וסבתא לשניים. למדה הוראה ותוך כדי העבודה בתחום היא החליטה שהיא רוצה ללמוד משפטים.
היא יצאה לשנת שבתון, התחילה ללמוד משפטים ולא חזרה עד שסיימה את הלימודים, קיבלה תעודה ופתחה משרד. היא לימדה בעירוני ד' ובבית הספר נוף ים. לאחר מכן היא חזרה לחלום שלה ולמדה תואר שני בחינוך ומחזיקה בתואר. למדה קורס מדריכי טיולים בחו”ל והיא מוציאה קבוצות של חברים לטיולים.
נקשרי, השבוע חגג יום הולדת 44, נשוי ואב לשלושה. הוא נולד באשקלון, למד בבתי הספר נצח ישראל וישורון, לאחר מכן למד בישיבה חרדית בחזון יחזקאל ואחר כך בישיבה חרדית נוספת ברחובות. כיום לומד לתואר ראשון בקרימינולוגיה וסוציולוגיה. הוא מתפרנס כיום מייבוא מסין, אבל קודם לכן עסק בבנייה של וילות בשכונת אשכולי פז, עסק ביזמות עסקית של אולמות שמחה ומסעדות באשקלון, כמו אולמי דקלה, מסעדת תענוגים, קפה ההיכל ועוד.
מהחכ"ל בחזרה לעירייה
הם מזוהים מאוד עם איכות השלטון וככאלה שנלחמו ונאבקו בשלטון שמעוני, אבל כשהם נשאלים מה התחומים שבהם הם רוצים לעסוק, הם משיבים: חינוך, רווחה, תיירות, תרבות ונוער בסיכון.
במה תצליחו בתיירות למשל שאחרים לא הצליחו? גם לא בני וקנין.
קידר: “היו תכניות של בני שהוא לא מימש כי לא נבחר. למשל בני עשה את 'בריזה', ומחקו את זה ובמקום זה עשו תעתיק 'דרום עולה' שעולה הון תועפות ומי שמרוויח מזה זה תושבים מחוץ לעיר. האם צריך להחזיר את 'בריזה'? כן. עכשיו יש לנו משאב, שזה הפארק הלאומי, למשוך תיירים באמצעות פסטיבלים ותחרויות בין לאומיות. זה יספק תעסוקה לבתי המלון ויפתח מלונות. החלטת לעשות 'דרום עולה'? תעשה במקום סגור עם כניסה חינם לאשקלונים, ותושבי חוץ ישלמו”.
דרום עולה 5. השבוע באשקלון. צילום: אדי ישראל
פסטיבל כזה תורם מבחינה תדמיתית וממתג את העיר וחושף אותה לתושבים אחרים.
קידר: “תצביע לי על אדם אחד שעבר לאשקלון בגלל 'דרום עולה'. אם ניבחר, נשנה אותו לגמרי ונעשה אותו יותר טוב במתכונת שתמקסם את האינטרס הציבורי ולא את הלחם והשעשועים של מי שעומד בשלטון. מה שמספרים שזה מיתוג, זה מיתוג רק של בן אדם אחד – מי יושב אז בשלטון. לא ניתן לבזבז כספי ציבור. אתה אומר לי שזה למתג את העיר, אבל אותו אחד שהיה אחראי על האירועים ולמיתוג הזה עכשיו העלה סרטון מה חושבים על אשקלון. אז איך זה מסתדר? למה לא חושבים על אשקלון גם במובן של אירועים? זה מצחיק אותי”.
נקשרי: “אם לעשות השוואה בין 'דרום עולה' ל'בריזה', אתה אומר שבאים לעיר ונחשפים בגלל אייל גולן ועומר אדם.
אנשים באים ונהנים. אייל גולן משה פרץ השבוע בדרום עולה 5. צילום: סיוון מטודי
אנשים באים מבחוץ רואים ונהנים, אבל אני מתייחס ל'בריזה' ומתייחס למשאב הזה ומקים אותו באחד המקומות ההיסטוריים של העיר אשקלון. אתה מוביל אותם דרך נכס לאומי של העיר אשקלון, אז אנשים צריכים להכיר את העיר דרך הפארק, שזה מקום היסטורי שזה יותר טוב מ'דרום עולה'. אולי נעשה את שניהם ביחד. כי בכסף של 'דרום עולה', אתה יכול לעשות גם 'דרום עולה' וגם 'בריזה'".
אטדגי: “אנחנו בעצם נולדנו מחשיפת עוולות שלטון, ואני טוען שצריך לחלק את העוגה הציבורית בצורה צודקת. ברגע שתהיה חלוקה צודקת, יהיה כסף גם ל'דרום עולה' וגם ל'בריזה'. כשאתה אומר שאשקלון עלתה לכותרות בעקבות 'דרום עולה', אז לצערי אשקלון עלתה גם לכותרות שליליות בקטע של שחיתות של דברים כאלה”.
במפלגות הארציות כיום כמעט ונעלם המצע, אבל קידר מפתיעה כשמציגה לי את המצע של המפלגה, ובבסיסו רעיונות כמו הקמת בית ספר למקצועות הספורט, הקמת מערך מוסדות שלטון, כגון טאבו, מיסוי מקרקעין, רשם החברות וכד’, הקמת מרכזים לחינוך לדמוקרטיה, לימוד אוריינות פיננסית לתלמידי תיכון, מינוי רו”ח מבקר חיצוני לעירייה מיד לאחר הבחירות ועוד ועוד.
שלמה כהן, קידר, נקשרי ואטדגי
נושא נוסף שלדעתם חשוב מאוד לשמירה על הקופה הציבורית הוא להחזיר את שירותי העירייה שנלקחו ממנה לטובת החברה הכלכלית. אטדגי מציג את העברת האירועים מהעירייה לחכ”ל למשל כאיוולת שגרמה לאבטלה סמויה, לכאורה. אבל לא רק, “למשל, מה היגיון להעביר את בניית הגנים לחכ”ל כשיש לך מחלקת הנדסה מפוארת בעירייה. כל מחלקה תישאר במקום שלה. נפעל להחזיר את כל השירותים שנלקחו מהעירייה לחכ”ל בחזרה”, אומר אטדגי.
שלטים בכל רחבי העיר. הקמפיין של נקשרי ואטדגי
אחד הדברים המעניינים אצל פוליטיקאים זה הסיפור של קרדיטים. מי לוקח קרדיט על כל פעולה שנעשית בעיר ומי חתום עליה. קידר אומרת כי אצלם זה יהיה שונה. אם יהיה רעיון טוב, מי שיקבל קרדיט זה מי שהגה אותו, “יש את גל חזיזה, חבר טוב שהעלה רעיון לפתוח מוזיאון של שמשון ודלילה בפארק הלאומי, שזה יקדם את ההיסטוריה שלה וממנף את העיר ומקדם אותה, לא עם אייל גולן וכפיים, אלא באמצעות דברים גדולים שקרו פה. אנחנו ניתן לכל מי שיש לו רעיון ודעות לקדם את הרעיונות שלו, כל מי שרוצה לתרום לעיר הזו. קראתי שעו”ד נתן שרייבר כתב על תכניות לנוער בסיכון, אני אקרא לו שיבוא, והוא יקבל קרדיט מלא”.
כבר זמן רב שהקמפיין שלהם מורגש ונוכח ברחובות וברשת, אבל רגע השיא מבחינתם יתרחש בתאריך 6.10 אז הם יקיימו את כנס התמיכה הגדול של הרשימה. הכנס יתקיים באולמי "רפאלי" שבקניון לב אשקלון, בשעה 20:00. "אנחנו באים מהשכונות ולכן טבעי שנעשה את הכנס שלנו שם", הם מסבירים.
נקשרי מדביק מדבקת תעמולה בתחילת הקמפיין.
בסיום הריאיון מבקש אטדגי להזכיר אדם שעמד מאחורי הקלעים בזמן שהם ניהלו את הקרבות בחזית האינטרנט, "אני חייב להוסיף לריאיון הזה חבר מאוד יקר, רועי רביב, שהוא חלק בלתי נפרד מהמערכה המופלאה הזו שחשפה עוולות שלטון. הוא פשוט אדם מבריק, אסטרטג בחסד עליון. נכון לרגע זה דרכינו התפצלו בצורה מסוימת, אבל הוא נשאר חבר טוב ושותף מלא לכל מה שקרה כאן".
רועי רביב בישיבת מועצת העיר. אטדגי מאחוריו
ממטהו של איתמר שמעוני לא נמסרה תגובה רלוונטית לדברים.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך
“אני יודע מה זה נוער בסיכון, אני הייתי כזה”
במהלך הריאיון מציין דורון נקשרי שוב ושוב כי לא סתם הוא מתייחס לעניין של נוער בסיכון. “אני יודע מה זה נוער בסיכון כי אני הייתי נער בסיכון”, הוא אומר ומדגיש כי זה התחום שאותו ירצה להוביל, כי התחום הזה נוגע בו באופן אישי.
נוער בסיכון. אילוסטרציה: מוטי מילרוד
דורון נקשרי מודע לכך שעברו הפלילי רודף אותו כיום והוא לא מסתיר את הדברים. הנושא של העבר שלו עולה וצף מחדש כאשר הוא מדבר על ריצה לפוליטיקה וכאשר הוא מדבר על ניקיון כפיים. “הדבר החשוב כעת הוא לתרום את חלקי מתוך ניסיונות העבר, עם כל הצער, ולתת את כל כולי לדור הבא על מנת שיהיה יותר נכבד", הוא אומר. "התפיסה הזאת לחשוב שאדם עובר עבירה משום שהחליט שהוא מבצע את העבירה ושכל התנהגות של אדם, אם זה ילד ואם זה נער, היא רציונלית ונעשית מתוך בחירה – היא טעות ביסודה. אני חושב שהתנהגות אנושית אינה נובעת מבחירה חופשית אלא נגרמת מתוך גורמים ביולוגיים, פיזיולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים וגורמים נוספים. הדגש צריך להיות בגורם לפשע, ויש לפתור את הבעיה לא רק בענישה אלא בהעלאת רמת החיים. צריך להתמקד במבצע העבירה ופחות במעשה, יש חשיבות לנסיבות שהביאו אותו לביצוע העבירה. על הנסיבות שלי אפשר לכתוב אסכולה חדשה, ואם תרצה? אז אפשר גם ספר.
לתרום את חלקי מתוך ניסיונות העבר. דורון נקשרי. צילום: יוגב חג'ג'
“אני בדעה שזו טעות לחשוב שהעבר מת, משום שהוא תמיד יהיה בסביבתך. הרציונל במצב שכזה הוא להבין שאין דבר שקרה בעבר שאין לו השפעה מסוימת על ההווה, ועם זה להסתכל קדימה ולפעול לעתיד טוב יותר לילדינו. בשיא הכנות, כאשר אני מביט על הנוער היום (הקיים בסיכון), אני מבלה זמן רב מאוד במחשבה על העבר, וכאשר אני משווה בין התקופות השונות, אני אומר; כן, אולי הייתה קיימת זכות הבחירה, אבל לא הייתה את הדעת הצלולה להבחין בזאת. יחד עם זאת, אני מביט אחורה ומגלה את הפער שהולך ונסגר במהלך השנים מהיותי בן 16 למה שאני היום, אבל אני הרבה יותר נרגש לקראת מה שהעתיד טומן בחובו.
להסתכל קדימה ולפעול לעתיד טוב יותר. דורון נקשרי
“כן! זה נכון שתמיד יהיו דיבורים סביב העבר שלי. אבל ככל שהזמן עובר, הדיון סביב זה הולך ודועך עד מצב שהנה זה נגמר. שיח סביב העבר שלי יכול לצוץ משני טעמים: א. מסביבה שהיום אינה מכירה אותי; ב. מתוך קבוצה שמאוימת על מקומה. להבדיל, אני מעדיף להיות אחד כזה שעברו תוקן ולא אחד כזה שמסווה כל חייו. אני לא יכול להתהדר בעברי, אבל אני בהחלט יכול להשתמש בו ככלי לעבודה עם נוער בדמות עברי, כאלו שאין להם יד מכוונת. אני מוכרח לציין שמדובר בעבר שאין בו חלילה עבירות קשות. במשך השנים רכשתי מיומנות במקרא, בתלמוד ופילוסופיה ואני לקראת סיום הש”ס (תלמוד בבלי). יכולתי לבחור במסלול לימודים שהיה כולל התחומים המדוברים ובכך להקל על עצמי, אולם לא עשיתי לעצמי הנחות וזאת על מנת לרכוש כלים חשובים ביותר שיעזרו לי בהגשמת החלום של טיפול יסודי בנוער בסיכון.
במתחם הבחירות של "כאן דרום" כבר ביקרתם?
לחצו כאן לכל החדשות וכל העדכונים הכי חמים!
“היום אני לקראת לימודי תואר, ולא בכדי בחרתי בתואר הנושא שני תחומים: קרימינולוגיה וסוציולוגיה. אלו שני תחומים המשלימים זה את זה ומקנים תובנה מעמיקה לסטייה חברתית. אני מניח בצד את קולות הרקע מסביבי ושועט אל המטרה. יחד עם זאת, אני באופן אישי איני שוכח את העבר, וההווה מעיד על כך, ובעזרת ה’ העתיד יהיה מואר יותר. אגב, אני מאוד אוהב פילוסופיה ובעיקר את של הרמב”ם ואריסטו. אבל את השאלה שלך אסגור דווקא עם ציטוט של סוקרטס. אולי זה יסכם את הכול: ‘כל מי שאי פעם בנה גן עדן חדש, שאב את הכוחות לכך מהגיהינום האישי שלו’”.
