ברק חדריאן בראיון: “ראיתי את ישיבות המועצה האחרונות והתביישתי”

השבוע חגג ברק חדריאן יום הולדת 31. אומרים שמה שאדם עושה בתחילת שנות ה-30 לחייו, רוב הסיכויים שזה מה שהוא יעשה כל חייו. חדריאן החליט מה הוא רוצה לעשות וזה להצטרף למועצת העיר ולהשפיע משם על החיים באשקלון. לכן הוא הקים תנועה בשם "יוזמה".

אז מה מושך בחור צעיר להיכנס למערכת הפוליטית? הוא מספר שהדבר תמיד בער בו. כאשר היה סטודנט, הוא התנדב בעמותה בשם “אופנים” שפעלה לקדם שוויון הזדמנויות לחינוך בפריפריה. אלא שכדי לשלב את ההתנדבות עם הלימודים, הוא נאלץ לעבור לגור בתל אביב, אבל תמיד כשהוא חזר הביתה לאשקלון הוא הרגיש שהכול עומד במקום, מעין סטטיות וחוסר פעלתנות.

הקיבעון שהוא חש בעיר הוא מה שדחף אותו ואת הרצון שלו לעשות משהו שיעורר את העיר, “תמיד הרגיש לי שאשקלון היא הבית שלי. זה אולי נשמע קלישאתי, אבל זה הכי נבע משם. אני רוצה להפוך את העיר הזו למקום שהצעירים יוכלו להגיד: ‘יש לנו ייצוג, יש לנו סיי ויש לנו אמירה’”, מסביר חדריאן.

חדריאן: "אשקלון אמורה להיות מובילה". אשקלון במבט מלמעלה. צילום: אדי ישראל

מה הצעירים אומרים לך שחסר?
“קח למשל פרויקטים שאני מסתכל עליהם והם תקועים במגירה יותר מדי שנים. יותר מדי שנים מדברים על פארק הייטק, יותר מדי שנים מדברים על מרכז צעירים שאמור לספק מענה לאוכלוסייה רחבה. היום אנחנו עיר של 150 אלף תושבים, ואין בה מקום כזה, אין שירות של ייעוץ, הכוונה ובטח דברים שמותאמים לבעיות של הדור הזה כמו בעיות הדיור. מקום שהוא כתובת לצעירים. אין להם כתובת. אנשים יוצאים בשעה מוקדמת מהבית וחוזרים בשעה מאוחרת, כי הם עובדים מחוץ לעיר. אשקלון הפכה לעיר שינה, כאשר היא אמורה להפוך להיות מובילה, להיות עיר דגל שלומדים ממנה. עיר שמהווה דוגמה”.

למה אתה חושב שאתה תצליח איפה שאחרים נכשלו?
“יש לי ניסיון. אני הייתי יו”ר אגודת סטודנטים והוכחתי שם שאני יודע להוביל תהליכים. אני קיבלתי אגודה שהיא עמותה עם משבר תקציבי וחובות של מאות אלפי שקלים, הצלחתי לפתור את הפלונטר ולייצב אותה תקציבית. אני גם יודע איך עובדים תהליכים פוליטיים, איך לנהל משהו שאתה רוצה להשיג. הייתי בארגון חברתי שנקרא 'שגרירי רוטשילד', עברתי תהליך ארוך בו נבחרתי כחלק מקבוצה בת 20 נבחרים מתוך 400 מתמודדים. עברנו שם תהליכים ולמדנו איך לבנות חזון, מטרות ויעדים ואיך לממש אותם בפרויקטים חברתיים. אני הייתי חלק מצוות הקמה של פרויקט חברתי ביפו. הצלחתי לגייס מתנדבים, שותפים, לגייס אנשים מתוך הקהילה ביפו, ניהלתי את הפרויקט והוא קם על הרגליים”.

חדריאן עם ח"כ כהן פארן בסיור באזור המצוק

ואחרי כל זה, התחום הפוליטי הוא שונה. אתה זקוק לניסיון פוליטי.
“יש לי גם ניסיון פוליטי. אני עובד במטה של ראש האופוזיציה ח”כ ציפי לבני ומלווה אותה כבר שנים רבות. בין היתר, אני נמצא בקשר שוטף עם חברי המפלגה בדברים שאני רוצה לקדם, להזיז, בטח שקשורים לאשקלון. אם זו חברת הכנסת יעל כהן פארן שהבאתי אותה לראות מקרוב את בעיית המצוק, והיא קיימה דיון על זה בוועדת הפנים של הכנסת, היא הבטיחה וקיימה. צריך לדעת ללחוץ ולהביא אנשים שיפתחו את הדלת, והם יעשו את זה כי אתה מצליח לשכנע אותם שזה הדבר הנכון”.

רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"

הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך

וכמי שהכיר את הפוליטיקה מקרוב, אתה בטח גם מכיר את הסטיגמות השליליות עליה.
“עצוב לי לשמוע אמירות כמו 'כל הפוליטיקאים מושחתים' בגלל קומץ שהורסים לאנשים טובים שבאמת באים ממקום אכפתי למען החברה בה הם חיים. אסור לציבור לוותר על מה שמגיע לו ולהתרגל לפאסיביות הזו שעלולה לקחת אותנו לתוצאות הרסניות. תגלו מעורבות, תשפיעו, אל תוותרו. אין אופציה כזו לא ללכת להצביע. הבחירה של התושבים חייבת להיות מתוך תקווה. ראיתי את ישיבות המועצה האחרונות והתביישתי מהשיח ומההתנהלות. אני רוצה לראות מועצה שבאמת תשים את התושב במרכז ותנהל שיח ענייני שמקדם מטרות ויעדים. אני קם עם ערכים בבוקר, והם בלבד מה שמניע אותי – איך להפוך את העיר שלנו לטובה יותר, להיות אוזן קשבת, ליזום ולפרוץ קדימה”.

ישיבת מועצת העיר אשקלון

"השירות הצבאי היה לשמור על הבית ממש"

חדריאן נולד באשקלון לאב עוסק עצמאי ואימא שעובדת בסיעוד. הוא רביעי מתוך חמישה אחים. הוא גדל בשכונת ברנע, בבית הספר היסודי הוא למד בנוף ים א’ ובתיכון באורט אפרידר.

את השירות הצבאי שלו הוא עשה קרוב לאשקלון, אבל מהצד של הים, בתור לוחם בספינת דבורה בחיל הים. “השירות היה מאוד משמעותי עבורי, היו בו קשיים של להיות בניתוק מוחלט מהסביבה ולהיות בים מול חופי עזה שלושה-ארבעה ימים ברצף, בלי מקלחת ובלי להחליף בגדים, אבל בעבודת צוות ומשפחתיות שכולם דואגים אחד לשני. בשבילי זה היה לשמור על הבית ממש. ידעתי שאם אני לא שם עכשיו עם הספינה, מחבלים יכולים לעבור ולהגיע לעיר, למשל באופנוע ים שייכנס במהירות. אנחנו השגחנו שם 24/7, ואני בתחושת גאווה גדולה שהחברים והמשפחה ישנים בשקט”.

"אני קם עם ערכים בבוקר, והם בלבד מה שמניע אותי". חדריאן השבוע. צילום: פבל

פעמיים לאורך השירות הוא קיבל אות של מצטיין ספינה. הוא גם השתתף במבצעים חשאיים, שעדיין אסור לספר עליהם, אך באופן כללי פעל בביטחון שוטף ושמירה על הגבול הדרומי וכן מניעת הברחות. כחלק מהפעילות הזו הוא השתתף בסיכול של הברחת נשק באמצעות ספינת דיג ממצרים לרצועה. השמירה על הבית, זה מה שגם הביא אותו להיכנס לפוליטיקה. הרצון לדאוג לעיר שהיא הבית עבורו.

"אני רואה בעיה מוסרית בתשלום דמי שתיקה"

יש לך כבר מועמד שאתה חושב שתתמכו בו?
“המצב כרגע מאוד מעורפל. יש יותר מדי מועמדים. אני מאמין שזה יתכנס למקום שיהיו המועמדים הסופיים ונדע מי בדיוק המתמודדים, אז אדע לקחת החלטה, אבל מראש אני והקבוצה שאיתי בתנועת יוזמה יצאנו לדרך בהחלטה שאין לנו מועמד לראשות שאנחנו תומכים בו. אנחנו מעדיפים להתרכז במועצה, לרענן את השורות, להביא שיח אחר, לחשיבה אחרת ,ולצד ראש עיר שהציבור יבחר יהיו גם תפיסות חדשות בתוך המועצה”.

מועמד עם כתב אישום בא בחשבון?
“לא. אני חושב שראוי שהעננה המשפטית-פלילית תהיה נקייה. אני לא מטיל דופי בתרומתו של אדם או בעשייה שלו למען העיר. אבל אני חושב שהתרגלנו לסיטואציה שמה שהיינו מצפים ממנהיגים ופוליטיקאים לא קיים יותר, והגיע הזמן שנסתכל על המערכת הפוליטית ונגיד שיש דברים שלא יכול להיות שהם נעשו ויש דברים שלא צריכים להיעשות. אחר כך הציבור לא יכול להתפלא שנגעלים מהמערכת הפוליטית. כשאנשים פוגשים אותי בחוגי בית, הם שואלים אותי, ‘איך אדם כמוך נכנס לפוליטיקה?’ הגיע הזמן שנחזיר את הפוליטיקה למקום שהיא צריכה להיות בו, כלי לקידום אינטרסים של הציבור ולא טובות אישיות. אני זוכר עוד כשהייתי ילד קטן, הלכתי ברחובות העיר, והייתי רואה מקום ריק והייתי חושב מה אפשר לעשות עם המקום הזה. זה היה חשוב לי מגיל קטן. חשוב ללכת בדרך שבה אתה לא חושב מה אני משיג לעצמי, אלא ערכים ודוגמה אישית ופעילות ציבורית שהיא מהווה דוגמה”.

"ברגע שמתקיים משפט, אני לא יכול לתמוך". איתמר שמעוני בהארכת מעצרו

אז כל המועמדים כשרים בעיניך מלבד איתמר?
“יכול להיות שאני גם לא אתמוך באף אחד. אין לי דבר אישי נגד איתמר, הסיפור נגדו צריך להיות ברור, והציבור צריך לדעת בדיוק מה נעשה שם. אבל ברגע שמתקיים משפט, אני לא יכול לתמוך. גם הסיפור של הכספים ששולמו כדמי השתיקה, אני רואה בזה בעיה מוסרית”.

"אני רוצה להוציא לפועל את התוכניות שתקועות במגירה"

בעבר עסק חדריאן בתקשורת ועבד כעורך בדסק החדשות של עיתון “מעריב”. זו הייתה תקופה לא פשוטה של פיגועי דקירה ופיגועי דריסה. במקביל לזה הוא עשה התמחות במכון למחקרי ביטחון לאומי. בשלב כלשהו הוא גם התחיל לכתוב טורי דעה וגם עשה כתבות בנושאים צבאיים, “אבל תמיד הרגשתי שאני לא רוצה להיות מאחורי הקלעים. הגעתי לנקודה שאני לא מסוגל יותר ואני רוצה לעבור אל לפני הקלעים. אחרי שהכרזתי על הצטרפות לפוליטיקה, שלחה לי מישהי שעבדה איתי ב'מעריב' הודעה וכתבה ‘אני כל הזמן ידעתי שתעשה את זה כי אתה לא בנוי למאחורי הקלעים’. זה היה רגע משלים למה שהרגשתי שם”.

"יש הרבה עדר, גם בפוליטיקה". חדריאן. צילום: פבל

מה למדת בעבודה הזו על הפוליטיקאים?
“שיש הרבה עדר גם בפוליטיקה ואתה רואה כל מיני מקרים ונושאים ציבוריים שעולים לדיון, ואתה רואה את התגובות מהפוליטיקאים ואתה מבין שזה לא רק העמדה שהם מביעים, אלא איך לקבל כותרת. ראיתי את זה בבוטות היתר, בחוסר הפרופורציה של התגובה, וזה לא הפתיע אותי. אנחנו חיים בעולם שיש בו הרבה פייק ניוז ודברים שאין בהם אמת, ובסיטואציה כזו שברשתות החברתיות כל אחד הופך למוביל דעה וכל אמירה לא מבוססת הופכת לאמת, כדאי שהציבור יהיה עם יכולת הבחנה טובה יותר בין אמת לשקר, בין טוב לרע ומה שמשרת אותו ולא את מה שמשרת את הפוליטיקאים עצמם”.

היה ונבחרת ונכנסת למועצה, מה הדבר הראשון שתעשה שם?
“כחלק מהמחשבה של מה אנחנו רוצים להביא איתנו בתנועת יוזמה שמנו שלושה דברים על השולחן: חיזוק אמון הציבור בין הציבור לנבחרי הציבור; השני לפעול בשקיפות, מערכת שהיא לא פוחדת לתת לתושב את כל האמת ולהיות חשופה; והשלישי שנקרא שיתוף ציבור בדיונים על תכנון עתידי של העיר ושל השכונות. זה כלי שבו משתפים הלכה למעשה באופן קהילתי את התושבים בהליך קבלת ההחלטות שבסופו של דבר הוא לטובתם. מדובר במהלך שהוא די חדשני בשנים האחרונות, אבל רשויות רבות אימצו אותו. כך התושבים יהיו יותר מעורבים בסביבה העירונית שלהם, כך התושבים יהיו מרוצים יותר כי הם יכולים להשפיע על התוצאה הסופית. כי אם הרשות עושה משהו עם כוונות טובות, אבל לא שואלים את תושבי השכונה מה נכון להם, אז זה לא יביא לתוצאה הנכונה. התוצאה עלולה להיות עגומה”.

התפוררות התחנה המרכזית באשקלון

המוטו שמוביל את הקמפיין של תנועת יוזמה הוא להוציא את התכניות מהמגירה. חדריאן חוזר על זה גם כעת ומסביר, “הדבר הקריטי בעיניי הוא לקחת את כל התכניות שתקועות שנים במגירה ולהוציא אותן לפועל. כל אחת מהתכניות שאני מדבר עליהן, יש בה את הבסיס לשנות לחלוטין וללא היכר את איכות החיים בעיר. תחנה מרכזית חדשה שכיום היא מתפוררת ומהווה סכנה לציבור, לאחר שנים שבהן דובר על שינוי, חידוש ומעבר. עשיתי מחקר על כל מה שעברה התחנה המרכזית הזו ובינתיים, גם אחרי הדיווחים על בניית תחנה חדשה, הממונה על ההנדסה הודיע שזה לא הולך לקרות בקרוב. אז אני שואל למי מחכים? שמישהו ייפצע? שייפול חלק מהתקרה על ראש של מישהו? בלי קשר לזה שמדובר בתחנה מוזנחת ולא ראויה לשימוש ולא עמידה לקור וחום ומלוכלכת. אני חושב שכשעיר עוברת תהליכים דמוגרפיים רחבים של גידול אוכלוסייה, ובתוך עשור נגיע ל200 אלף תושבים, זה לא צחוק. התחנה המרכזית היא שער העיר והיא צריכה לספק מענה לא רק לאוכלוסייה שאין לה רכב וצריכה לשלם 3.80 שקלים כדי לצאת מהבית. התחנה צריכה לעודד תושבים להשאיר את הרכב בבית ולהשתמש בתחבורה ציבורית. זה יוריד מכוניות מהכביש וגם יפתור את בעיית החניה”. תוכניות נוספות שחדריאן מדבר עליהן: פארק הייטק, מרכז צעירים, התחדשות מגדל ועוד.

מי עוד איתך ברשימה?
“עו”ד קובי בל, בחור חכם עם המון ידע בתכנון ובנייה בתחום של התחדשות עירונית, הוא מביא איתו חשיבה חדשה. כל נסיעה איתו, כשהוא רואה מקום שומם, הוא מחפש איך להפריח אותו. הוא מביא איתו ראייה והסתכלות שלא קיימת היום במועצה. ד”ר תמה חלפין, מרצה לסוציולוגיה. היא עברה לגור באשקלון כמו אלפי תושבים אחרים, אני מאוד אוהב את השקפת העולם שלה למה אשקלון היא עיר שכדאי לחיות בה, ויחד עם זאת, היא רואה במקומות שצריך לשפר הזדמנות. חשוב לה לקחת חלק ולעשות שינוי, לשמר את המקומות החשובים בעיר עם העבר ההיסטורי. היא מחוברת לעיר ומאוד אוהבת אותה”.

חבריו של חדריאן לסיעה: "העיר הזו צריכה פוליטיקה שהיא לא של עסקנים, קבלנים ורבנים"

מימין: ברק חדריאן, ד"ר תמה חלפין ועו"ד קובי בל. צילום אדי ישראל

את תנועת יוזמה מובילים מלבד ברק חדריאן גם עו”ד קובי בל וד”ר תמה חלפין.

בל, יזם נדל”ן, רווק בן 29, עוסק בתחום ההתחדשות העירונית. “עוד מימים ימימה אני מתחבר לפוליטיקה, עוד מימי אגודת הסטודנטים ובגלל שאני חושב שצריך לשנות. זה שאתה יושב בצד ורק מקטר כל היום – אתה לא תביא לאף שינוי, ולכן אנחנו רוצים לשנות כמה שיותר, ורק דרך המועצה אפשר לשנות”.

את חדריאן הוא מכיר כבר כמה שנים, הם גדלו יחד באותה השכונה, אבל שיחת טלפון שהתקיימה לפני שנה חיברה ביניהם שוב. “ברק התקשר אליי, ואתה יודע מה המשפט הראשון שאמר לי? 'תגיד לי, אתה רואה מה קורה בעיר?' הוא אמר את זה כמו צעקה, ואני קצת המום, והוא מתחיל לשפוך לי את משנתו על שמעוני ועל המצב בעיר, ואז קבענו להיפגש. ישבנו בקיטשן באפרידר, ואני רואה בן אדם שזועק מדם לבו על המצב בעיר. הוא מספר לי על חברים שלו, צעירים שמכהנים כסגנים בערים אחרות ומקדמים שם דברים ועושים, אבל פה כלום לא זז. ואני מכיר את ברק ואני יודע מה הוא יכול לעשות ומה הוא יכול להוביל, והוא עשה דברים גם באגודת הסטודנטים וגם ב'שגרירי רוטשילד'. הכול אצלו מהלב, חף מאינטרסים ולא מקושר לאף אחד, וזה אחד הדברים שמשכו אותי בו. הוא בן אדם עם נשמה”.

ד”ר חלפין היא אנתרופולוגית ומרצה בסמינר הקיבוצים. בעשור האחרון היא אשקלונית, היא הגיעה מקיבוץ נירים. והיא אימא לשלושה ילדים במערכת החינוך העירונית.

“חבר משותף שלי ושל ברק אמר לי, ‘יש בחור שאת חייבת להכיר שרוצה לרוץ למועצה’”, מספרת ד”ר חלפין. “בעצם מתוך ההיכרות הזו חברתי אליו, בעיקר מתוך אמונה שאני מאוד אוהבת את העיר הזאת, ויחד עם זאת, מדובר בעיר שיש בה מקום לעבודה. יפה שיש מישהו כמו ברק שיש לו מוטיבציות שמגיעות מהמקומות הנכונים ומה שהוא חושב שהעיר הזו צריכה זה מהמקומות הנכונים, ובעיקר העיר הזו צריכה פוליטיקה שהיא לא של עסקנים, קבלנים ורבנים, אלא מאנשים שרוצים באמת לשרת את הציבור. אז בעיניי מאוד ראוי לחבור לדבר כזה”.