קבוצת הורים לילדים עם צרכים מיוחדים החליטו להתמודד ברשימה משותפת למועצת העיר. ההורים מתכוונים להילחם על זכויותיהם של ילדיהם. על פי ההערכה, באשקלון מתגוררות 3500 משפחות, בהן אחד מבני המשפחה סובל ממוגבלות כלשהי, גופנית או שכלית או במילים אחרות מוגדר כנכה.
ארבעת ההורים שעומדים בראש הרשימה הם יורם גניש, מלי ברלינסקי, עפר סורין ויוסי בן יעקב, דמויות מוכרות בעמותת המש"ב (משפחות מיוחדות מובילות שינוי באשקלון) אם כי הם מבהירים כי אין קשר בין ההתמודדות למועצה לעמותת המש"ב.
"קיבלנו את ההחלטה לפני שבוע וזה ממש טרי" סיפרה היום מלי ברלינסקי, תושבת העיר בת 35, אם לארבעה שלאחד מהם צרכים מיוחדים "אנחנו עובדים על הקמפיין. כרגע אנחנו ארבעה שמובילים את המהלך. אנחנו לא מזוהים עם שום מתמודד לראשות העיר. אנחנו מחבקים את כולם ותומכים בכולם ומאחלים לכולם בהצלחה אבל מבחינתנו הילדים יותר חשובים".
יורם גניש, 55, מוכר כבר שנים רבות כפעיל למען אוכלוסיית הצרכים המיוחדים. גניש, אב לבחור בן 22 המאובחן על הרצף האוטיסטי מסביר את מה שהוביל להחלטה לרוץ ולנסות לשנות מבפנים, אחרי שנים רבות שהוא מנסה מבחוץ לדחוף מהלכים ולהיטיב את מצב הנכים ובני משפחותיהם. "הקמנו קבוצת הורים, מנהיגות הורית, שהמשותף לכולם הוא שהם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. מה שקורה זה שיש התעלמות מוחלטת מהילדים האלה" מסביר גניש "לדוגמא אם יש תקציב פעילות פנאי בעירייה כ- 35 מיליון בשנה. מתוך זה לילדים עם צרכים מיוחדים נתנו 50,000 שקלים בשנה. הילדים האלה הם 7 אחוז מהאוכלוסייה. בגני המשחקים באשקלון אין מתקן אחד לילד נכה. קיימים מתקנים כאלה בשוק ומה שמצחיק זה שמייצרים אותם כאן באשקלון, הם נמכרים לרשויות בכל רחבי הארץ אבל לאשקלון לא" אומר גניש בלהט ועובר לדוגמא הבאה "ילד נכה שמגיע עם אח שלו לגן שעשועים באשקלון, ילד אחד יושב על הכסא ואח שלו מתגלש ומתנדנד".
"במתנ"סים הילדים האלה לא צורכים חוגים, כי לא מקבלים אותם למתנ"סים" אומר גניש ונותן דוגמא כואבת "היה לי מקרה עם חבר, שרצה לרשום את הבן שלו לחוג. הוא אמר להם 'שמעו, לילד שלי יש אפילפסיה אבל אני איתו, כל החוג אני לידו, לא זז מפה'. אמרו לו 'לא לא לא אין לנו מקום' אבל אחריו קיבלו עוד 10. אם ניקח את פרויקט מחשב לכל ילד. עיריית אשקלון חילקה 3,400 מחשבים בשלוש שנים. מתוך זה אפילו אחד לא הגיע לילד עם צרכים מיוחדים. כשבעצם, המחשב, זה החבר היחידי שיש לילד הזה. הבעיה שלהם היא חברתית. הוא לא יוצא החוצה, הוא לא יוצא עם חברים".
גניש טוען וממשיך לטעון לשורת אפליות שחשבנו שכבר אינן קיימות במחוזותינו בעידן הנוכחי. "בתחום החינוך, יש עניין של סייעות. באים אליהן, שואלים אותן 'יש לך 12 שנות לימוד?', 'כן', 'רוצה לעבוד?', 'כן', 'בואי תהיי חונכת'. בלי שום הסמכה. יש היום הסמכה לחונכות אבל העירייה מקבלת כל אחת. זה כמו לתת לבן אדם לנהוג אוטובוס עם הילדים שלך בלי רישיון נהיגה. אנחנו לפני 4 שנים הקמנו פרויקט שנקרא 'החבר המיוחד שלי'. זה אומר שכל תלמיד צריך לעבור בגרות חברתית. אנחנו לקחנו אז ילדים מכיתות י"א- י"ב והם חנכו ילדים מיוחדים. פעם בשבוע היו באים אליהם לבית, לוקחים את הילדים, נותנים מנוחה להורים, לוקחים את הילד לסרט, משחקים איתו" אומר גניש באכזבה "הפרויקט הזה נפל. העירייה לא הסכימה להמשיך אותו בגלל פונקציה של רכזת". מבחינת גניש להמשיך ולמנות עוד ועוד דברים בעירייה שבהם לדעתו, הילדים בעלי הצרכים המיוחדים מופלים לרעה. משקצרה היריעה גניש מסכם "הילדים האלה שקופים לגמרי".
הקבוצה כרגע בשלבי התארגנות, ובשלבים מוקדמים אלה הם מסרבים להיות מזוהים פוליטית עם מי מהמתמודדים הרבים שהכריזו ריצה לתפקיד ראש העירייה. "אם מישהו ישב איתנו ויגיד לנו אני מתחייב לשנות את המצב ולקבל את ההכלה של הילדים האלה – אנחנו נלך איתו. אין לנו שום בעיה" אומר גניש ומסביר "מה שמעניין אותנו זה רק טובת הילדים. העיר הזו צריכה לעבור שינוי בתחום הזה".
לאחרונה החלה העירייה בבנייתו של מבנה רב תכליתי שישרת את אוכלוסייה עם המוגבלויות השונות תושבי העיר, ילדים ומבוגרים. הקמת המבנה יצאה לפועל לאחר שגניש קידם אותו באין ספור שיחות ומפגשים מול העירייה ומשרד הרווחה. אבל מבחינת גניש הוא טרם הגיע אל המנוחה והנחלה. "אז נכון שאנחנו נמצאים באמצע הבניה של המבנה הרב תכליתי אבל בואו לא נשכח שזה רק שלב א' של המבנה. שלב ב' אפילו לא תוקצב. שלב ב' זה הבריכה ההידרותרפית והחדרים הפרא רפואית וכל מה שהילדים האלה חולמים עליהם. הילד שלי מחזיק תמונה של המבנה הרב תכליתי ואומר לי 'סוף כל סוף אני אוכל לצאת מהבית'".
בעבר כבר כיהן חבר מועצה נכה אשר פעל רבות בתקופתו למען אוכלוסיית הנכים ובעלי הצרכים המיוחדים. אבי וקנין שימש כסגן ראש העיר בתקופת רוני מהצרי ואף החזיק את תיק הרווחה במועצת העיר. "היוזמה שלהם מבורכת. אני בהחלט תומך בהם" אמר היום וקנין "אני חושב שהם כן יוכלו להשפיע אם יכניסו חבר מועצה או שניים. לדעתי זה דבר מעולה". וקנין שמתנייד אף הוא שנים רבות בכסא גלגלים מספר על מה שנעשה בעבר. "בתקופה שלי רק התחילה המודעות של נגישות. היינו עסוקים בנגישות פיזית, בעיקר בהנמכת מדרכות, בגישה לעסקים ומבני ציבור. היום יש כבר יותר מודעות" הוא אומר ומוסיף "חבר מועצה מטעם ההורים זה דבר מבורך, ישפיע מאוד וייתן פוש לכל התוכניות שהם רוצים".
האם סיכוייהם של ההורים לצלוח את יום הבחירות בהצלחה ולעשות היסטוריה גדולים? וקנין מסביר: "זה יהיה מאוד קשה. צריך לעשות הרבה עבודה ומהניסיון שלי הרבה אנשים תומכים אחד בשני אבל מעבר לחוג המצומצם צריך להרחיב את היריעה ויש הרבה קבוצות שיצאו בהצהרות על הנישה הזו" אומר וקנין ומוסיף לסיום "זה לא פשוט וזה לא קל. צריך לעבוד הרבה. הם צריכים לדעת איך להיכנס לאוכלוסיות נוספות ולהכניס מימדים נוספים או להתחבר לקבוצה חזקה".