הקדמה
מה הדין במקרה שבית המשפט קובע במפורש כי הצוות רפואי התרשל בניהול לידה, אולם הנזק ממנו סובל התינוק הוא נזק תורשתי (גנטי) ? האם בית המשפט יטיל בכל זאת על בית החולים את החובה לפצות את היולדת ?
תפקידו העיקרי של עו"ד מומחה לרשלנות רפואית לא מסתכם בהוכחת קיומה של רשלנות בטיפול הרפואי, אלא גם לשכנע את בית המשפט שקיים קשר בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם, המכונה בשפה המשפטית: "קשר סיבתי".
העדר אותו "קשר סיבתי", כפי שיפורט בדוגמא בהמשך, יכול להביא במקרים חריגים לסיטואציה בא למרות קיומה של רשלנות רפואית מובהקת, בית המשפט דוחה את התביעה ומותיר את הנפגע ללא פיצוי כספי.
תביעת רשלנות רפואית בלידת תינוק עם מחלה גנטית נדירה
התובע הגיש באמצעות הוריו תביעת רשלנות רפואית.
בכתב התביעה שכותרתו היתה רשלנות רפואית שיתוק מוחין, טענו התובעים כי בית החולים התרשל בטיפול באמו של התינוק וכי כתוצאה מהתרשלותם נולד התינוק כשהוא סובל מנזק אורגני למוח ומנכות.
בכתב התביעה נטען כי התובעת ילדה בבית החולים את בתינוק וכי בעקבות רשלנות בית החולים נגרם לו נזק מוחי בלתי הפיך.
התובעים צירפו חוות דעת של מומחה לגניקולוגיה ומיילדות, שטען כי הצוות הרפואי הפר את חובת הזהירות כלפי האם בכך שהתעלם מתלונותיה במהלך החודש האחרון להריונה ובמחדלם גרמו לנזקים מהם סובל התינוק.
בית החולים טען כי גם אם הייתה רשלנות, מדובר במחלה גנטית נדירה שלא ניתן היה לגלותה וכי החובה המוטלת על פי דיני הרשלנות אינה לתוצאה אלא למאמץ וכי דיני הרשלנות מבוססים על עקרון האשמה ולא על אחריות מוחלטת ולכן לא כל מקרה של נזק שנגרם לתינוק, טרגי ככל שיהיה, יטיל אחריות ברשלנות רפואית.
מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט
בית המשפט נדרש להכריע האם בשל החשד לחוסר תנועות העובר עליהם התלוננה האם היה צורך להקדים את הלידה וליילד את התובע? האם היתה מצוקה עוברית בסמוך ללידה? האם נזקיו של התובע הנם כתוצאה מהמצוקה העוברית? האם מדובר במקרה של רשלנות רפואית בניתוח קיסרי האם נזקיו של התובע הנם גנטיים ומהו היחס בין נזקי התובע על רקע האירועים שקדמו ללדת ו/או על הגורם הגנטי?
כדי לענות על השאלות הרפואיות הסבוכות בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו ובחוות דעתו נאמר באשר למהלך הלידה כי ניהול הלידה עצמה היה לקוי לכאורה מהעדר ניטור רציף והעדר אינפורמציה מסודרת בשעות האחרונות שלפני הלידה.
נוכח האמור בית המשפט קבע כי הוכח כי ניהול הלידה לא היה תקין ולא היה סביר, שכן ביסוד ההתרשלות מונח עקרון הסבירות, השאלה אשר דיני ההתרשלות באים להשיב עליה היא באלו אמצעים צריך לנקוט כדי להבטיח את שלומו של הניזוק.
בית המשפט קבע כי סביר יותר שמדובר במצוקה תת חריפה אשר יתכן והייתה לסרוגין במהלך החודש האחרון להריון.
לפיכך, באשר לקשר סיבתי אפשרי: התוצאה היתה איחור התפתחותי רב תחומי שיכולה להיות משנית להיפוקסיה – אמנם לא מאוד קשה ולא רציפה, אך משמעותית מספיק בכדי לפגוע במוח המתפתח של עובר ותינוק בלידתו, אולם על כך לא היה תיעוד רפואי.
בית המשפט הזכיר בהקשר זה, כי קיימת הלכה כי בהעדר רישום רפואי, הן בשל רישום לקוי או בשל אי שמירה עליו, נכון להכיר בקיומה של עילת תביעה בגין "נזק ראייתי" אשר עומדת לניזוק נגד בית החולים או הרופאים, שהיה מחובתם לערוך את הרישומים ולשמור עליהם.
רמת הזהירות הנדרשת מרופא בחדר לידה
בית המשפט ציין כי אם נתמקד ברמת הזהירות הנדרשת מרופא, החב חובת זהירות (מושגית וקונקרטית) למטופל כי אז מה שנדרש ממנו הוא לנקוט באותם אמצעים שרופא סביר היה נוקט בנסיבות העניין, חובתו היא לנקוט באותם אמצעי זהירות שרופא סביר היה נוקט בהם בנסיבות העניין בגילוי של הפגם ובריפויו.
שאלת ה"קשר הסיבתי" בין הרשלנות לנזק
בית המשפט עבר לבדוק את שאלת הקשר הסיבתי, כאשר בשלב ראשון נבחנה השאלה, האם היתה מצוקה עוברית וכן כתוצאה ממה נגרמו נזקי התובע, ולאחר מכן את השאלה הנוספת, האם התובע סובל מנזק גנטי.
בית המשפט ציין כי יש להתחשב בהסתברות שהנזק יתרחש, בהוצאות הנדרשות למנוע אותו, בחומרת הנזק, בערך החברתי של ההתנהגות שגרמה לנזק, ביכולת היחסית למנוע הנזק וכיוצא בהם שיקולים המבטאים את רעיון האשמה, והמבוססים על ההנחה שהאמצעים אשר המזיק צריך לנקוט בהם אינם חייבים להסיר את הסיכון, אלא אמצעים שסביר לנקוט בהם בנסיבות העניין.
הכרעת בית המשפט
בית המשפט ציין כי נקודת המוצא לכל דיון ביחס לרשלנות רפואית הוא הכלל הידוע לפיו חובה על איש צוות רפואי לפעול במיומנות, כפי שרופא סביר או מיילדת סבירה צריכים לפעול באותם נתונים.
עם זאת, בסופו של דבר בית המשפט פסק כי מקור הנזק הוא גנטי וכי ניהול הלידה אמנם לא היה תקין, אולם אין קשר בין הרשלנות הרפואית לנזק שנגרם לתינוק, במילים אחרות לא מתקיים אותו "קשר סיבתי" בין הרשלנות לנזק שכן אופי המחלה – היותה גנטית, למעשה "ניתקה" את הקשר בין הפעולות הרשלניות של הצוות הרפואי לבין הנכות שנגרמה לתינוק שעל פי גישת בית המשפט הייתה מלכתחילה נכות "בלתי נמנעת".
כתבה שיווקית
