גולשת בין חדרי הניתוח לגלים בים: הכירו את ד"ר אליסה סדון

כשמטופלות מגיעות אליה לראשונה, הן חושבות שהיא המזכירה של הדוקטור. יולדות שמצפות לניתוח חירום, מופתעות לגלות שהיא זו שתבצע את ההליך.

ד"ר אליסה סדון מאשקלון, אמנם רק בת 37, אבל נראית עוד פחות מזה וכבר התרגלה לקבל הערות על הגיל שלה. "באחת הפעמים שאמרתי ליולדת שאני המנתחת, היא שאלה אותי 'רגע, אבל מתי סיימת ללמוד?'. בגלל המראה הצעיר שלי הן חוששות שהן בידיים לא טובות. בהתחלה הייתי מתרגשת מזה, כי חלה עליי החובה להוכיח, אבל היום אני מבינה שאני עושה את הדברים בצורה הכי מקצועית, ברמה הכי גבוהה. אני לא צריכה קמטים או שערות לבנות כדי להוכיח שאני טובה".

ד"ר אליסה סדון (מצד שמאל) בחדר ניתוח. צילום: אלבום פרטי

ד"ר סדון פנתה למקצוע הרפואה בגיל צעיר. את הדרך שלה בתחום היא החלה כבר בצבא בתפקיד חובשת ומדריכת צוותי רופאי מילואים. מיד לאחר הצבא טסה ללימודי רפואה בבוקרשט ובגיל 27 כבר החלה את התמחות בישראל. אז, היא גילתה כי מדובר במקצוע פחות נוצץ ממה שכולם חושבים, עם שעות עבודה אינסופיות, ללא שינה, ועל התגמול הכספי אין בכלל מה לדבר.

ד"ר אליסה סדון, רופאת נשים

מבחוץ זה נשמע כמו המקצוע הכי נחשק שיש.
"בתקופת הלימודים בבוקרשט זה היה כיף גדול. זו הייתה תקופה מלאה בחוויות ולמידה, וחופש ועצמאות וממש פרשתי כנפיים, אבל כשמתחילים את ההתמחות זה ממש כמו החלום ושברו. צריך לתפקד בלי שינה ובלי אוכל כי אין זמן, בתי החולים עמוסים והרפואה הציבורית היא על גבם של המתמחים. הם אלה שמחזיקים את חדרי המיון ונושאים את הנטל, אבל זה כמובן זמני. יחד עם זאת, זה שווה כל רגע, כי הרווח האמיתי הוא מהנתינה, ומי שרוצה להיכנס למקצוע הזה צריך להבין מראש שזו לא עבודה נוצצת. זו עבודה מאוד קשה שמצריכה רצון טהור לעזור לאנשים, ואם אין לך את הרצון הזה אתה לא יכול לשרוד במקצוע".

"גניקולוגית בניגוד לגניקולוג, יודעת מה זה כאבי מחזור"

את ההתמחות שלה ברפואת נשים החלה ד"ר סדון בביה"ח ברזילי באשקלון ולאחר מכן בבית החולים אסותא אשדוד, במחלקת יולדות. "הקצב של חדרי הלידה הוא מטורף", היא מספרת. "זה תחום לאנשים שמכורים לאדרנלין. אני יכולה לשבת בחדר צוות ואז פתאום מיילדת צועקת 'ואקום דחוף' או 'תכינו חדר ניתוח' בגלל מצבים מסכני חיים של העובר והאם".

ד"ר אליסה סדון (מצד שמאל) בחדר ניתוח. צילום: אלבום פרטי

תמיד ידעת שתרצי להיות רופאת נשים?
"בהתחלה רציתי להיות רופאת ילדים. אבל במהלך הלימודים עשיתי סבב לימודי גניקולוגיה בסורוקה בבאר שבע, ושם נחשפתי לכל הלידות ואמרתי לעצמי שזה התחום שלי – מלא באופטימיות, שמחה, ויש בו מגוון מישורים – פוריות, חדרי לידה, גניקולוגיה, חדר ניתוח. זה תחום מאוד רחב שאני יכולה להתנסות בו המון".

מה היתרון שלך כאישה רופאת נשים על פני גבר רופא נשים?
"קודם כל, גניקולוגיה זה התחום היחיד ברפואה שנשים משתכרות יותר מגברים, רק בגלל שהן נשים. זה כי יש ביקוש לגניקולוגיות ממין נקבה. מטופלות נשים מרגישות יותר בנוח בחברת נשים – הגניקולוגית בניגוד לגניקולוג, יודעת מה זה כאבי מחזור, מזדהה עם צירי לידה ועם עוד המון תופעות שנשים מרגישות. גניקולוגית גם תדע להפחית יותר את מימד החרדה מבדיקה, שיכולה מאוד להביך. כמובן שאין להכליל, אבל האמפתיה שמטופלת תרגיש מגניקולוגית אישה, הוא גדול יותר".

ד"ר אליסה סדון בעבודה. צילום: אלבום פרטי

"לא ידעתי כמה שכר לדרוש"

ולמרות הביקוש לנשים גניקולוגיות, ולצד העובדה שהן משתכרות יותר מגניקולוגים ממין זכר, המאבק להשגת שכר הולם ושווה היה עבור ד"ר סדון לא פשוט. "באופן כללי, תמיד יש לנו הנשים כיווץ בגוף כשצריכים לדבר על כסף, ואנחנו נוטות פחות להתווכח על שכר", היא אומרת, "אבל היום, אחרי שהבנתי איך זה אמור לעבוד, אני מאמינה שכל אישה צריכה לדעת את הערך שלה ולהתעקש על התנאים המגיעים לה".

"אחרי 14 שנות לימוד והתמחות בשכר נמוך מאוד, לא ידעתי באמת כמה שכר אני אמורה לדרוש", היא מספרת, "חשבתי לעצמי 'רק סיימתי התמחות, מה אני באה בדרישות?', אבל היום אני מבינה שזה ממש לא נכון לחשוב ככה. נשים לא צריכות לפחד לעשות משא ומתן אגרסיבי על תנאים ושכר, גברים למשל לא היו מפחדים. זה משהו שטבוע בנו הנשים. מה גם שהדור שלנו לא יודע את כל הזכויות שלו, בניגוד לדור שבא אחרינו, שיודע בדיוק מה יש לו בתלוש המשכורת. רופאים צריכים לעשות הרבה שיעורי בית כדי להגיע לשכר מכובד, וזה בדיוק מה שעשיתי, ורק אחרי שחקרתי ובדקתי ידעתי כמה לדרוש ועל מה להתעקש".

לאחר שסיימה ד"ר סדון את ההתמחות, היא קיבלה מספר הצעות עבודה, אבל החליטה לעשות הפסקה של שנה וחצי. "הייתי מגיל 21 במרוץ, ורציתי לעצור לרגע. בחרתי לעבוד כרופאת קהילה בקופות החולים בעיר בתור רופאת נשים, רציתי שיהיה לנשים באשקלון מענה איכותי וטוב. אבל בתור אדם שרגיל לקצב מהיר, העבודה בבתי החולים הייתה חסרה. בהצלת חיים בבית החולים יש הרגשה הירואית והפידבק בחדר לידה הוא מידי והיה חשוב לי לחזור לזה. אז חיפשתי משרה שתאפשר לי גם את האתנחתא וגם את הקצב שאני אוהבת, וקופת חולים מאוחדת אפשרה לי לעבוד בתנאים שלי. להיות רופאה בביה"ח אסותא אשדוד ולהרגיש את האדרנלין, לתת שירות לקהילה בתור רופאת נשים וגם להמשיך בתת התמחות שלי באולטרסאונד. במאוחדת היה חשוב שתהיה רופאה בכירה שזמינה בתדירות גבוהה ולא מישהי שמגיעה פעם בשבועיים".

"הפידבק בחדרי לידה הוא מידי". ד"ר אליסה סדון. צילום: אלבום פרטי

ואת תת ההתמחות שלך בחרת לעשות באולטרסאונד, למה דווקא התחום הזה?
"היום האולטרסאונד הוא עולם אחר ממה שהיה לפני 15 שנים למשל. לפני כמה ימים הייתה אצלי מישהי במרפאת הקהילה בבדיקה של מעקב גדילת העובר, וראיתי סימן שיש חסימת מעיים לתינוק. עם מכשור אולטרסאונד מתאים שיש למשל בבתי חולים ובמרפאות פרטיות – ניתן לראות לעומק יותר, ושלחתי אותה לאסותא אשדוד ושם אבחנו שהתינוק יצטרך ניתוח מיד לאחר שייוולד. מדובר באישה שכל הסקירות שלה היו תקינות וההיריון היה תקין, ובעין אכפתית שרוצה לראות שהכל באמת בסדר ולא רק מסמנת וי על הערכת משקל, הצלחתי לראות משהו קריטי שיכול להשפיע המון, וזה רק קצה הדברים שאפשר לגלות באולטרסאונד, לא רק תמונות תלת מימד, אלא בעיות אמיתיות שיכולות להציל תינוקות, והתחום הזה רק הולך ומשתפר".

"אדם לא ידע לאן הוא נכנס"

לצד הקריירה המצליחה, סדון היא גם אמא לשלושה, שנשואה לעורך דין עסוק – אדם סדון. "התחלנו לצאת בתקופת ההתמחות כשהרפואה הייתה כל עולמי, ועם הזמן החלטנו להתחתן, ואדם לא ידע לאן הוא נכנס", היא צוחקת.

ד"ר אליסה, בעלה עו"ד אדם סדון ושלושת ילדיהם

ד"ר אליסה, בעלה עו"ד אדם סדון ושלושת ילדיהם

אז איך את מצליחה לשלב בין עבודה אינטנסיבית לחיי משפחה?
"בתקופת ההתמחות זה היה מאוד מאתגר כי כל משמרת היא 36 שעות והייתי חייבת סידור קבוע של מי שיוציא את הילדים מהמסגרות וידאג להם. בעלי אדם הוא עורך דין שיש לו משרד עצמאי וגם הוא קרייריסט שעובד סביב השעון, אז היינו תולים באותה תקופה לוח ענק בבית עם משימות. זה היה קשה, והיה שלב שאמרתי לעצמי שבא לי לחיות כמו אנשים רגילים שחוזרים הביתה אחר הצהריים.

"ובנוגע לחיי המשפחה – הבנתי שכשאתה בוחר משהו אתה מוותר על משהו אחר. בשנה וחצי שהייתי בבית יותר והיה לי יותר זמן לכאורה עם הילדים, זה לא באמת שינה משהו. כמות הזמן לא משנה, אלא מה שאתה עושה בזמן הזה. וברגעים שאני עם הילדים אני דואגת לכבות מסכים, ולהיות רק איתם, לעשות איתם דברים איכותיים – לצייר, לטייל, ממש לבלות זמן איכות".

ד"ר אליסה סדון. צילום: אלבום פרטי

"יוצאת לעבודה בביה"ח עם גלשן באוטו"

בנוסף לקריירה המרשימה והניסיון לג'נגל בין עבודה למשפחה, ד"ר סדון היא אישה רב תחומית שלא מוותרת על התחביבים שלה. היא מנגנת על חליל צד, מציירת, גולשת גלים ואפילו מגדלת צמחים במרפסת ביתה. "אני מאמינה בשמירה על איזון בחיים ובחשיבות של שילוב תחביבים בסדר היום".

ד"ר אליסה סדון גולשת. צילום: אלבום פרטי 

ד"ר אליסה סדון גולשת. צילום: אלבום פרטי

איך את מצליחה לשלב הכל?
"אני אמנם לא מצליחה לעשות את כל התחביבים שלי כל היום, אבל צריך לקחת בחשבון שהעבודה היא דבר מאוד שוחק, וכדאי להוסיף כל פעם משהו חדש. בשנה וחצי שלא עבדתי בבה"ח, היה חסר לי לעבוד עם הידיים, אז גידלתי צמחים במרפסת והנבטתי וחיכיתי לראות בכל פעם מה יצא. הפכתי את המרפסת לחממה לגידול עגבניות וירקות נוספים. בנוסף, חזרתי לצייר ועשיתי את זה עם הילדים, עשינו ציור ענק ביחד וזו הייתה חוויה ממש מגבשת, ואני גם אוהבת לנגן על חליל צד. זה משהו שעשיתי עוד מתקופת בית הספר היסודי באמנויות, ואני מוצאת בזה משהו מאוד מרפא. לפעמים אני חוזרת מתורנות בלילה ומנגנת לפני שאני הולכת לישון".

וגלישת גלים בין כל המשימות?
"הים הוא משהו מיוחד מדי בשביל להתעלם ממנו, ויש לנו באשקלון קהילת גולשים וגולשות די גדולה. לפני שהחלה המלחמה גלשתי גלישת סאפ – גלישת חתירה שלא מצריכה הדרכה מיוחדת, ואז פגשתי מטופלת שאמרה לי שהיא מדריכת גלישה, וקבענו יום הדרכה ל-7.10.23. זה כמובן נדחה בגלל המלחמה, אבל לא ויתרתי. עשיתי את השיעורים והתאהבתי בזה. אני הולכת לגלוש לפעמים לפני תורנות בחמש בבוקר, זה מרפא את הגוף והנפש. ולפעמים גם אחרי תורנות. אני מוכנה עם גלשן וחליפת גלישה באוטו".

ד"ר אליסה סדון עם ילדיה. צילום: אלבום פרטי

רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"

הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך