בעקבות הפרסום על קריסת תיק האונס הקבוצתי באשקלון, החליטה מ', המתלוננת, לחשוף את המחיר הכבד ששילמה במאבק שלה להשגת צדק. בראיון מיוחד היא מתארת כיצד מערכת המשפט, שאמורה הייתה להגן עליה, עשתה בדיוק את ההפך, ואיך הכניסה אותה למסכת ייסורים שייתכן שהייתה משפילה לא פחות מהאונס עצמו.
כזכור, בשנת 2021, הוגש כתב אישום נגד חמישה צעירים על אונס קבוצתי מזעזע שהתרחש שביצעו בצעירה – מ', אז בת 17, בדירה באשקלון. כפי שהותר לפרסום לבקשת 'כאן דרום', בחודש אפריל האחרון החליט בית המשפט לזכות לחלוטין שלושה מהם, ולהרשיע שניים מהם בעבירה פחותה תוך ענישה מינורית. הסיבה העיקרית שהובילה לכך הייתה העובדה שמ' קורבן האונס, הודיעה כי תפסיק להגיע לדיונים בשל קושי נפשי להתמודד עם החקירה, דבר שהקשה על ההליך המשפטי.
"חוויתי השפלות נוראיות מצד הסנגורים", היא מספרת עכשיו. "הרגשתי שאני לבד מול כולם. במשך שלוש שנים הלכתי לדיונים מפרכים נפשית ופיזית. הייתי נתקפת בחרדה עוד לפני שהייתי נכנסת לדיון כי גם במסדרון הרגשתי שהם (הנאשמים) מצביעים עליי יחד עם הסנגורים שלהם ומצקצקצים. בכל דיון כל החמישה נכחו באולם, ולתאר לפרטי פרטים את מה שהם עשו לי, מולם, כשהם יושבים וממשיכים לצקצק, הגביר את החרדה. זו חוויה משפילה שגרמה לי להתחרט שבכלל התלוננתי מלכתחילה".
"הסנגורים הראו לי מה זו רשעות אמיתית"
על פי עדותה של מ' שהובאה בכתב האישום הראשון, היא הגיעה לדירה באשקלון, קיימה יחסי מין בהסכמה עם משה זינו, וטענה כי לאחר מכן, חבריו אנסו אותה. "באתי בידיעה שאני הולכת לשכב עם משה זינו", פירטה מ' בראיון. "אבל אז הוא התנהג בי כאילו היה הסרסור שלי. חבר שלו, אביב אוחיון, שאל אותו אם הוא יכול לעשות עליי סיבוב, והוא ענה לו 'לך על זה', ולי הוא אמר 'את שכבת איתי, ותשכבי גם איתם. זה אחים שלי, כמו דם שלי", סיפרה.
אוחיון וזינו זוכו כאמור, מעבירה של אונס והורשעו רק בעבירה של מעשה מגונה בצוותא, זאת לאחר שאוחיון נגע בגופה של מ' בניגוד לרצונה בזמן שזינו היה בחדר.
מ' מספרת כי במשך חצי שנה מאז שקרה המקרה, היא התחבטה בינה לבין עצמה האם בכלל להגיש תלונה במשטרה. עד שיום אחד היא אזרה אומץ לעשות זאת. "היחס מהמשטרה היה תומך ומבין. הם גרמו לי להרגיש שאני מוגנת ושאני יכולה לספר את כל הסיפור", היא מספרת, אך מוסיפה כי למה שחיכה לה לאחר מכן היא לא ציפתה. "הסנגורים במשפט הראו לי מה זו רשעות אמיתית".
מה קרה בעדות שלך בחקירה של הסנגורים?
"הייתי צריכה לספר איך אנסו אותי, ולספר את זה בפני יותר מ-9 גברים – ביניהם הסנגורים, השופטים והנאשמים עצמם. לא היה לידי ליווי נשי מספק שיעניק לי ביטחון, והייתי צריכה להוכיח שמי שאנס אותי באמת אנס. המעמד עצמו הוא לא נעים, משפיל, מבזה. ובנוסף לכל, לסנגורים היו כל הזמן סטיגמות עליי בגלל הלבוש שלי ואופן הדיבור שלי. הם נכנסו בי אישית. באחד הדיונים אחד הסנגורים אמר לי שאני נראית כמו ערסית ומתלבשת כמו ערסית, אז איך אני תוהה שאנסו אותי. זה היה רגע שאמרתי שכבר אין לי כוח עוד ושהנפש שלי לא יכולה להכיל כלום. אחרי שהוא אמר את זה, הגיע התקף חרדה שגרם לי לצאת מהאולם ולא לחזור".
"גם השופטים הודו שהסנגורים התייחסו אליי בצורה מזוויעה", הוסיפה מ'. ואכן, באחת ההחלטות כתבו השופטים על הדרך שבה חקרו אותה הסנגורים וציינו כי מדובר "בסגנון חקירה שיש בו עלבון וביוש שאינם הוגנים… הן בהערות ובדיחות לא ראויות על חשבון המתלוננת והן בטון הסרקסטי", נכתב. "יש לציין בצער שהסנגורים, שאמורים להתנהג באופן מקצועי כעורכי דין, ולהיות מסוגלים 'לספוג' מידה מסוימת של התנהגות אנושית לא נעימה, אכזבו מאוד. הדבר התבטא בהערות רבות במהלך עדותה, הראשית והנגדית, שלא היו מתאימות לסיטואציה".
השופטים אף תיארו סיטואציה שגרמה למ' לנטוש את דוכן העדים וכתבו כי התאכזבו מסגנון החקירה של סנגורו של זינו, עו"ד נועם בונדר, סגנון שהשופטים כתבו עליו כי "המתלוננת התרשמה כי נועד להוציאה משלוותה ולגרום לה לנטוש את עדותה", כתבו וציינו כיצד מ' הגיבה לו: "אתה לא תצליח, היום אתה לא תצליח להוציא אותי מהאולם. אם לשם אתה חותר, היום אתה לא תצליח להוציא אותי מהאולם, אתה שומע?".
מ' אומרת כי ההתנהלות המשפטית בעניינה של גרמה לה להרגיש הנאשמת ולא הקורבן. "המדינה שלנו לצערי היא גן עדן למטרידי מינית", אמרה. "המטרה שלי בהגשת התלונה הייתה למנוע את המקרה הבא, שמי שעשה לי את זה ייענש. בכל פעם שהייתי רואה אותם חופשיים ברחוב בזמן שאני אדם מת מהלך, הייתי נשרפת מבפנים. אבל היום, בדיעבד, לא הייתי הולכת להתלונן. המסר שלי הוא שאם נאנסת, אל תתלונני, לכי ישר לטיפול".
"לא מצליחה להתרפא"
מאז שהחל המשפט ועד היום, מ' מנסה לשקם את חייה. היא התחתנה, החלה ללכת לטיפול, אך קרסה לאט לאט. "אני בטראומה קשה ואני לא מצליחה להתרפא, וזה הוביל כל דבר בחיים שלי לכישלון, אפילו הנישואים לא הצליחו, אני לא מצליחה לשמור על מקום עבודה קבוע. הגוף שלי בסטרס תמידי. כשאני נכנסת למקלחת אני מרגישה שנוגעים בי, כשאני הולכת לישון אני מרגישה שנוגעים בי, כשאני נוהגת אני מגבירה מהירות כי אני בפחד שמישהו מאחוריי. אני בטראומה רק מהעובדה שאני צריכה להוכיח שמי שאנס אותי באמת אנס. חמישה גברים עשו עליי אמבוש ואני צריכה להוכיח את זה".
בסופו של דבר הפסקת להעיד וזה מה שהביא לתוצאה הזאת בתיק.
"וזה לא אומר שמה שנעשה לא נעשה. תמיד בעסקות טיעון העונש מופחת ממה שצריך לקבל. אבל עכשיו, בגלל שהם שוחררו, חברים שלי חושבים ששיקרתי, לנאשמים לא קורה כלום, ואני נשארת עם צלקת לכל החיים, זה כואב".
תגובות:
משה זינו הכחיש כי התבצע אונס וטען כי המתלוננת טפלה עליו את הדברים לאחר שסירב להיות בן הזוג שלה.
עו"ד נועם בונדר סירב להגיב לטענות.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך