הותר לפרסום: כך קרס תיק האונס הקבוצתי באשקלון

בית המשפט המחוזי בבאר שבע התיר לפרסם לבקשת "כאן דרום" כיצד קרס תיק האונס הקבוצתי באשקלון שזעזע את המדינה.

זה קרה בתחילת שנת 2021, כאשר כתב אישום מזעזע הוגש נגד חמישה נאשמים: אהרון משה זינו מאשדוד, אביב אוחיון מאשקלון, יצחק ממן מאשקלון, ליאור שמחון מאשקלון ודניאל דנילוב מאשקלון, בגין ביצוע עבירות של מעשי סדום בנסיבות מחמירות ואינוס כלפי קטינה בת כ-17 באשקלון.

המקרה הזה עורר עניין ציבורי רב מאוד ותמונותיהם ופרטיהם של הנאשמים פורסמו בתפוצה רחבה ברשתות החברתיות, זאת לצד האישומים נגדם באונס קבוצתי של נערה קטינה.

על פי האישום המקורי, היא הגיעה לדירה באשקלון, בעקבות היכרות מוקדמת עם זינו. שם היא קיימה יחסי מין בהסכמה עם זינו, אך טענה כי חבריו אנסו אותה לאחר מכן. זינו, הפך לנאשם המרכזי בפרשה למרות שהמתלוננת הודתה גם במשטרה כי היא שכבה איתו בהסכמה מלאה.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע

החמישה עמדו בפני סיכון לעונשי מאסר ארוכים, אך לאחרונה, לאחר דרמות בהליך המשפטי הוחלט לזכות שלושה מהנאשמים: יצחק ממן, ליאור שמחון ודניאל דנילוב. אביב אוחיון הורשע בעבירה של מעשה מגונה בכך שנגע בגופה של המתלוננת ללא הסכמתה, ואילו משה זינו הורשע בעבירה זו בצוותא, בשל העובדה שנכח בחדר בזמן שאביב אוחיון עשה זאת. על השניים נגזרו עונשים של 39 חודשי מאסר שקוזזו מהם החודשים הארוכים שבהם כבר ישבו במעצר.

המהלך שהוביל לקריסת התיק הזה היא העובדה שהמתלוננת הודיעה כי היא תפסיק להעיד במשפט ולא תגיע לדיונים שנקבעו לה. הסנגורים של הנאשמים טענו מצד אחד כי היא חוששת שיתגלה כי העלילה עלילות על הנאשמים ואילו בפרקליטות טענו כי הדבר נובע בשל קושי נפשי להתמודד עם המשפט והעדויות.

זה קרה כאשר החלה החקירה הנגדית של המתלוננת על ידי הסנגורים של הנאשמים. בחודש מרץ 22' המתלוננת לא הגיעה לדיון בו היא הייתה אמורה להעיד ולהיחקר על ידי הסנגורים וטענה כי זה לאור המצב הביטחוני. בדיון שהתקיים בחודש אפריל 22' היא ירדה מהדוכן במהלך עדותה, יצאה מהאולם ללא רשות השופטים ונסעה לביתה. למרות פניות של בית המשפט באמצעות התובעת, בדרישה כי תשוב, היא לא הסכימה לחזור. גם לדיון הבא לאחר מכן היא לא התייצבה להעיד.

הפרקליטות מצידה, ביקשה למצוא פתרונות יצירתיים להמשך המשפט, אך הסנגורים של הנאשמים ביקשו לבטל את הדיונים ובעצם לסיים את עדותה.

בית המשפט, בהרכב השופטים אריאל ואגו, אלון אינפלד ואריאל חזק, הסכים כי התנהלות המתלוננת "אינה פשוטה", וכך כתבו באחת ההחלטות, "המתלוננת נוטה לאחר לדיונים, היא מרבה לבקש הפסקות, היא מבקשת לסיים במצבי עייפות או מצוקה ואף יצאה ללא רשות בית המשפט… סגנונה הוא לא פעם בוטה, אסרטיבי ולעתים אף פוגעני ביחס לסנגורים, הן במקרים בהם פגעו בה באופן שאינו ראוי והן במקרים בהם לא עשו לה כל עוול".

עוד כתבו השופטים "ניכר כי המתלוננת שרויה במצוקה של ממש בעת מתן עדותה… לא ניתן להכריע כעת אם מצוקה זו נובעת מכך שהיא העלילה עלילת שווא שהיא חוששת שתיחשף, כטענת הסנגורים, או שהמצוקה נובעת מהטראומה הקשה עליה סיפרה ואשר עליה היא נדרשת להעיד. כך או כך, הדרך לברר את האמת היא על ידי השלמת עדותה של המתלוננת באמצעות חקירה נגדית יעילה והוגנת".

אחד משופטי ההרכב. השופט אלון אינפלד. צילום: אתר בתי המשפט

הושפטים גם מתחו ביקורת על סגנון החקירה של הסנגורים וכתבו כי אחד הסנגורים נקט פעם אחר פעם "בסגנון חקירה שיש בו עלבון וביוש שאינם הוגנים… הן בהערות ובדיחות לא ראויות על חשבון המתלוננת והן בטון הסרקסטי", כתבו השופטים והוסיפו, "יש לציין בצער שהסנגורים, שאמורים להתנהג באופן מקצועי כעורכי דין, ולהיות מסוגלים 'לספוג' מידה מסוימת של התנהגות אנושית לא נעימה, אכזבו מאוד. הדבר התבטא בהערות רבות במהלך עדותה, הראשית והנגדית, שלא היו מתאימות לסיטואציה".

אך יחד עם זאת הם דחו את בקשת הסנגורים לבטל לגמרי את עדותה של המתלוננת. ואכן, בהמשך היא חזרה להעיד, אך זה שוב לא היה חלק. היא עשתה זאת עם דחיות והפסקות וכעבור זמן היא הודיעה כי הפעם היא לא חוזרת להעיד וזה סופי. במקביל, גם מלחמת חרבות ברזל הביאה לעיכובים רבים בניהול ההליך המשפטי.

הפעם, למרות בקשות של הפרקליטות להמשיך את המשפט ולהמתין עד שהמתלוננת תסכים להעיד, החליטו השופטים כי זה לא יקרה וכי צריך לסיים את עדותה, כאשר היא כמעט ולא נחקרה בחקירה נגדית על ידי הסנגורים.

אילוסטרציה: אילן אסייג

השופטים גם כתבו כי יש לכך יתרונות לכל הצדדים כולל למתלוננת עצמה, שכעת היא תהיה "אחרי זה" וכי אין עוד צורך שהיא תחזור לבית המשפט ותוכל להתרכז בשיקום עצמה ומשפחתה.

לאור ההחלטה הזאת של בית המשפט, הודיעה הפרקליטות בחודש אפריל השנה כי היא חוזרת בה באופן מלא מכתב האישום כנגד שלושה מהנאשמים: יצחק ממן, ליאור שמחון ודניאל דנילוב, זאת לאחר שהיו במעצר במשך חודשים רבים.

בהמשך התנהלו מגעים להסדר טיעון בין הפרקליטות לבין סנגוריהם של משה זינו ואביב אוחיון. במסגרת ההסדר נקבע כי אביב אוחיון יורשע בביצוע מעשה מגונה במתלוננת בכך שנגע בגופה וכי משה זינו יורשע באותה עבירה בצוותא, זאת מאחר ונכח בחדר בזמן ביצוע המעשה.

על השניים נגזרו עונשי מאסר של 39 חודשים, כאשר על אוחיון נגזרו עוד 15 חודשים על עבירות מתיק אחר.

רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"

הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך