כשמאות מלווים אותו בדרכו האחרונה, הובא רס"ל (מיל') ניתאי מטודי ז"ל, למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין באשקלון.
לרה מטודי בהלוויה. צילום: אלדד עובדיה
מלווים את ניתאי ז"ל. צילום: אחי בנאי
מלווים את ניתאי ז"ל. צילום: אחי בנאי
מלווים את ניתאי ז"ל. צילום: אחי בנאי
רבים מתושבי אשקלון, כמו גם לוחמי האש מתחנת אשקלון ובני נוער חלקו לו כבוד אחרון כשעמדו עם דגלי ישראל בדרך המובילה לבית העלמין. במהלך הלוויה, ביעצ הזמר אבירת בנאי את השיר "לילה כיום יאיר" וריגש את כולם.
לרה וניתאי ביום הגיוס שלו לצה"ל
האם לרה מטודי, ספדה לו בדמעות וסיפרה תחילה על קטע שהוא כתב במחברת שלו, "'אני שוכב ובוהה בתקרה וחושב איזה תקופה מטורפת, מחשבות להן רצות כל שניה מחכה שכבר יגיע השקט', אלה המילים האחרונות שכתב בני במחברת. ניתאי, ביום שנולדת אבא קרא לעץ בבית החולים על שמך כדי שאף אחד לא ישכח. היום אני כאן לספר כדי שאף אחד לא ישכח, אתה האור שלנו, אתה הגיבור שלנו וההשראה לכל מי שהכיר אותך. אתה האח הכי טוב לשי וניב, האחיין הכי טוב לדודים שלך והנכד הכי נפלא לסבים והסבתות שלך. בשביעי באוקטובר חזרת מאוסטרליה להתנדב ולהצטרף לחבריך במשימה הצבאית. למרות שהתחננו בפניל שלא תלך למילואים, אתה המשכת לומר 'אני לא יכול לעזוב את הצוות שלי'. היום אני אומרת שמעולם לא עזבת את הצוות שלך ונתת להם את החיים שלך".
לרה מטודי סופדת לבנה ניתאי בהלוויה. צילום: אלדד עובדיה
עוד הוסיפה לרה: "החלל שנותר בליבנו לעולם לא יתמלא, אני רק מקווה שככל שיעבר הזמן אז אולי נבין את כל זה. יש לי רק בקשה אחת למדינה שלי, לוודא שההקרבה של ניתאי לא הייתה לשווא. הלחימה הזאת לא נעצרת ואנחנו חייבים להמשיך עד שהשלום יושג כדי שהדור הבא לא יצטרכו להמשיך להקריב את חייהם גם. ניתאי שלי, אתה עכשיו מלאך בשמיים כמו שהיית מלאך כאן למטה. אני אוהבת אותך עד הירח ובחזרה. עם ישראל חי".
האב ליאור מטודי סיפר על יום הולדתו של ניתאי, "הופעת לנו ב-13.8.01 אני ומאמי הפכנו ברגע להיות הורים מאושרים. לקחתי מהמיילדת שלך את העט ורשמתי על הזרוע: נולד לי בן 13.8.01, יום שלישי 19:25. כמו שמאמי אמרה קודם, רצתי החוצה לכניסה של בית החולים ברזילי באשקלון, היה שם עץ חרטתי עליו באנגלית ללרה נולד תינוק 13.08.01, עד היום העץ הזה נמצא שם והתאריך שלך מונצח עליו. עם השנים הבנתי שיש בך תכונות ויכולות מדהימות כמו הקשבה, הפנמה ויכולת ראיית האחר. תמיד אנשים נמשכו למי שאתה ולמה שאתה. בימי הולדת שלך כשסבא וסבתא הביאו לך כסף מתנה חילקת אותו עם האחים שלך כדי שלא ירגישו אחרת. תמיד דאגת לשים את כולם לפניך, ידעת לתת מקום נכון ומדויק לכל אחד בכל גיל. פשוט היו לך את היכולות האלה. אני עומד פה היום ואני רואה איך גדלת ופרשת כנפיים ואיך הפכת להיות מלח הארץ. גם כשהיה קשה לנו בקן המשפחתי, דאגת לכולנו, במיוחד לאחיך ניב שראית כמה שקשה לו, כל העניין של הקורונה וכל העניין של הגירושים שלי ושל מאמי…. לימדת אותי דבר או שניים בחיים האלה ואני פשוט מצדיע לך בן אהוב".
ליאור מטודי מצדיע לבנו ניתאי בהלוויה. צילום: אלדד עובדיה
האחות שי: "אני אפתח קודם ואומר לך תודה, תודה על 21 שנים שהייתה לי הזכות להיות אחותך הקטנה, תודה על כל אותם רגעים שהיית שם עבורי ובשבילי. תודה על הצחוקים עד הכאב בטן… אני זוכרת את השיחה האחרונה שלנו. על להקים משפחה, על ילדים, אמרת לי שאתה מוכן להיות אבא. שמחתי לשמוע את המילים האלה מאחי הגדול. אח שתמיד היה אומר לי 'שי יא לחוצת חתונה, מה יש לך? כל החיים לפנייך'. והנה אני כאן היום ואתה שם במקום הכי יפה שיש, מסתכל עליי מלמעלה ובטח צוחק את הצחוק האדיש והמתחכם שהיה רק לך אותו. הצחוק שהיה גורם לי לאבד עשתונות. אני יודעת שאם היית כאן, היית אומר לכולם 'תחייכו ותהיו שמחים, אני שמח שנפלה בחלקי הזכות ליפול למען המדינה שלי'".
הזמר אביתר בנאי בהלוויה של ניתאי מטודי ז"ל. צילום: שירן פרץ יח"צ
ראש העירייה, תומר גלאם, ספד לו: "ילד מופלא, מוכשר, חכם וטוב לב שגדל להיות בוגר מעורר השראה, דמות למופת ולחיקוי, מלח הארץ. ברגע שניתאי שמע על המלחמה הוא קטע את הטיול הגדול וחזר לארץ. הצטרף לשורות הצבא ונלחם, נילחם עד טיפת דמו האחרונה. והוא רק בן 23. צעיר לנצח. ברגע אחד ארור, הכול נעצר. קולו נדם, חיוכו קפא, החלומות התפוגגו ונמגו, החיים נגדעו, אך את המורשת שהותיר אחריו ניתאי אף אחד לא יוכל לקחת.
מורשת של אהבת המולדת, כבוד האדם, נתינה ועשיית הטוב. האור שהפיץ בחייו הקצרים, ימשיך להאיר ולזרוח ככוכב מנצנץ, כמגדלור רם ונישא למרחקים ולדורות רבים. "לרה וליאור היקרים, האחות והאח, החברים לנשק, בני משפחה וחברים, אנחנו עומדים כאן לצידכם מעל חלקת העפר הטריה ומרכינים את ראשנו על אובדכנם הגדול, על החור העצום שנפער בליבכם ובחייכם על המחיר הכבד מנשוא שאתם משלמים במלחמה הארורה שנכפתה עלינו, מאז השבעה באוקטובר אנחנו נלחמים על עצם קיומנו, על עתידנו ועל זכותנו לחיות את חיינו בשלום, בשקט ובביטחון בארצנו, ארץ ציון וירושלים".
המילים שכתב ניתאי במחברת שלו
הלווית ניתאי מטודי ז"ל צילום: אלדד עובדיה
חברו לנשק, ידידיה מליחי ספד לו ואמר: "מטודי, אתה יודע אני לא אוהב לדבר לפני הרבה אנשים. מוזר לדבר עליך בלשון עבר כשביום חמישי צחקנו ביחד. אתה לא פה יומיים ואתה כבר חסר. אתה הצוות, אתה הלב. כל פעם עולה לי בראש התמונה שלך מחייך. כששאלו אותי מה השמות של ההרוגים והפצועים כדי להתפלל עליהם, ידעתי את השמות שלהם ושל הוריהם. כי היית עושה לנו את המשחק הזה, היית מתקיל אותנו 'איך קוראים לאמא של זה ואיך קוראים לאח של ההוא'. היית מפקד חוליה שלי בפעולות באיו"ש ידעת איך לתת פקודות בצורה נעימה ועם מלא ענווה. הייתה החבר שתמיד מרים את האווירה והאדם לשיחת נפש. כשראית אותך על הרצפה בחצר חשבתי שאין אותך, אבל אתה לא גוף, אתה נשמה. מטודי זה לא בן אדם, זה מושג, זה דרך חיים. תודה על הרגעים איתך, תודה על ההזדמנות לרוץ איתך בים, תודה על הפריסטייל שאתה עושה עם הלשון החדה שלך. תודה על השמחה שלך, תודה על האוזן הקשבת. אל תדאג אחי, אנחנו נצוד אותם את האויבים שלנו, אחד אחד. לא נשאיר אף אחד מהם על האדמה".
יהי זכרו ברוך.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך
