אחד השמות הנרדפים לקיבוץ יד מרדכי הוא הדבש מהתוצרת המקומית. עם זאת, חובבי מורשת הקרב ומלחמות ישראל מכירים את הקיבוץ גם כנקודת ציון היסטורית בקרבות תש"ח. עם פרוץ הקרבות הופנתה חטיבה מצרית לתקוף ולכבוש את תל אביב. מעוז ההתנגדות הראשון שפגשו היה בקיבוץ יד מרדכי. 150 חברי קיבוץ ולוחמי פלמ"ח לחמו עם 75 נשקים בלבד מול כ-1500 חיילים מצריים בקרב עיקש שנערך כחמישה וחצי יממות אשר בסופו, לאחר שהתחמושת אזלה והובהר כי תגבורת לא תוכל להגיע, עזבו הלוחמים את הקיבוץ שנפל בידיים מצריות ונכבש מחדש לאחר כשישה חודשים במסגרת מבצע יואב. כמה שנים לאחר מכן, ב-1966, הוקם אתר שחזור הקרב, הכולל דמויות חיילים מברזל הפרושות למרגלות הקיבוץ וממחישות את התקדמות צבא החיילים המצריים. מנגד, שומרו התעלות (מחפורים) ששימשו את חברי הקיבוץ ולוחמי הפלמ"ח בעת הלחימה. בקיבוץ ניתן לבקר גם ב'מוזיאון משואה לתקומה', המספר את סיפורה של יהדות וורשה מתפארת לחורבן וכולל דגם ייחודי של הגטו, שחזור של בונקר מילא 18, תמונות וסיפורם של הניצולים, דרך הלחימה וההתיישבות. בממוצע, מבקרים בקיבוץ כ-40 אלף מבקרים באתרי התיירות והמורשת.
טקס השחזור. צילום: חנה מורג
בשבוע שעבר, אחרי יובל שנים, נערך ערב הפתיחה הרשמי של האתר לאחר שדרוגו באמצעות המועצה לשימור אתרים ואגף מורשת במשרד ראש הממשלה. האדריכל אמנון בר אור אחראי לתכנון העבודות לשדרוג והנגשת גבעת הקרב ובנוסף, הוצבו שתי עמדות שמע חדשות שמספרות את סיפור הקרב (תרומתו של דר שלמה חיזק) . אוצרת מוזיאון יד מרדכי "משואה לתקומה", ורד בר סמך, מוותיקות הקיבוץ, אמרה: "במקום הצלקות הקמנו אתרי הנצחה במרכז הקבוץ, כדי שלעולם לא נשכח את מה שהתחולל בשנים הראשונות על האדמה הזאת, ובעיקר שנזכור תמיד את החברים שלחמו פה ולא זכו לראות את ביתם מוקם מחדש מתוך הריסותיו".
מפת הכוחות בקרב יד מרדכי. צילום: חנה מורג
בחלקו הראשון של האירוע, שחקנים הציגו והמחיזו את רוח התקופה ונשאו מונולוגים כשהם מחופשים למייסדי הקיבוץ. המונולוגים סיפרו לקהל המבקרים על המתרחש בקיבוץ לפני ובמהלך הלחימה, הדילמות הרבות שעמדו בפני החברים, על לחימת הנשים בקרב ועל פינוי הילדים ומהלך הקרבות.
נורית ליבנה. צילום: חנה מורג
בחלק השני של הערב, גזרו את הסרט באתר בנוכחות ראובן פינסקי, ראש אגף מורשת וירושלים במשרד ראש הממשלה, משנה למנכ"ל המועצה לשימור אתרים שלמה קופל, דיויד מינגלגרין משנה למנכ"ל החמ"ת (החברה הממשלתית לתיירות), מזכיר הקיבוץ שמעון כורם וחבר הקיבוץ ישראל מידן' שהוביל את נושא השימור.
נורית ליבנה היתה ילדה בת שמונה כאשר פינו אותה ואת חבריה, כ-100 מילדי הקיבוץ, לילה לפני פרוץ הקרב על הקיבוץ. "לא ידענו שהחברים מתכוונים לפנות אותנו, לא סיפרו דבר", אמרה לנוכחים. "הלבישו אותנו בבהילות וההורים לקחו אותנו בריצה לשלושת המשוריינים והאוטובוס הקטן, שפינה אותנו. גם האבות, שהיו בעמדות, באו להיפרד מאתנו. כולם עמדו בחצי גורן ושתקו". לאחר מכן נפגש עם נורית ליבנה ואמר לה כי מאוד התרגש לשמוע את חוויית הילדים המפונים ממקור ראשון. את חלקו האחרון של האירוע סיימו בערב שירי לוחמים.
משמאל: שלמה קופל, ראובן פינסקי, יאיר פרג'ון ואיילת פינסקי סגנית ראש אגף מורשת ירושלים במשרד רוה"מ. צילום: צפריר ניר
נורית הוסיפה: "ההורים באו להיפרד. הם שתקו, אבל ראינו את הדמעות ובכי, הם היו בטוחים שלא יראו אותנו. אנחנו לא חשבנו על זה ושלמחרת יפרוץ הקרב". אנשי הפלמ"ח ליוו את שיירת הילדים לקיבוץ גברעם ומשם לרוחמה. למרות שהילדים גם שמעו את ההפצצות מהקיבוץ, הסתירו מהם את המידע שביתם הותקף, אבל הם הבינו זאת בעצמם.
יאיר פרגון. צילום: צפריר ניר
אמה של נורית היתה בשעתו גננת שהתפנתה עם קבוצת ילדים אחרת ואביה נפצע קשה בקרב. חצי שנה לאחר שהקיבוץ נפל בידיים מצריות, במסגרת מבצע יואב, שחררו חיילי גבעתי את המקום ולאחר שנה נוספת של שיקום חזרו החברים וילדיהם הביתה. "החשיבות לשיקום המקום היא אדירה", אמרה ליבנה, "הסברתי שם לא פעם על הקרב, עכשיו הכל מוקלט בעמדות שמע ובשפות שונות".
ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, יאיר פרג'ון, דיבר בעיקר על נחישותם של אנשי הקיבוץ לשדרג את אתר שחזור הקרב. פרג'ון אמר עוד: "להיות אנשים עם חזון, זה טוב, אך לא מספיק. כדי לממש אותו, צריך בכל יום לפעול ולעשות, כך היה בקיבוץ יד מרדכי, ששיקם את עצמו אחרי קרבות תש"ח".
