סלביק ריף, תושב אשקלון, בן 39 היה עובד סוציאלי בשירות בתי הסוהר. הוא הודה והורשע כי הטמין מצלמה נסתרת בשירותים והמקלחות של סגל העובדים ותיעד סוהרות וסוהרים כשהם מתקלחים ועושים את צרכיהם.
לאחר שנגזרו עליו 9 חודשי עבודות שירות ופיצויים של 30 אלף ש"ח, הגישה הפרקליטות ערעור לבית המשפט המחוזי. שם הוחמר עונשו ונגזרו עליו 15 חודשי מאסר בפועל.
ריף, הודה בעבירות רבות של פגיעה בפרטיות ומעשים מגונים.
על פי כתב האישום, ריף הינו עובד סוציאלי בשירות בית הסוהר החל משנת 2012. בשנת 2016 הוא שירת המשיב באגף 11 בבית סוהר אלה.
נוסף על תפקידו, הוא שימש כאחראי על צילום ותיעוד אירועים. מתוקף תפקידו הנוסף, הורשה ריף להכניס לבית הסוהר מצלמות. באמצע שנת 2020, הוא הכניס לבית הסוהר מצלמה קטנה.
במהלך חודש יולי 2020, בשל מגפת הקורונה, עבדו קציני בית הסוהר במשמרות ארוכות יותר שכללו לינה בבית הסוהר. הסגל לן באגף משרדי הסגל בו ישנה מקלחת ששימשה את הגברים והנשים בסגל בית הסוהר. בנוסף, בסמוך למקלחות ישנם שירותי סגל מעורבים לגברים ונשים.
בלילות בהם נשאר ריף ללון בבית הסוהר, הוא שם את המצלמה בקרטון של משחת שיניים כשעדשת המצלמה חשופה, הניח את המצלמה בתוך שקית ותלה על וו לתליית בגדים שנמצא במקלחת. עדשת המצלמה כוונה למקלחת ותיעדה את סגל הסוהרים בעת שהתקלחו.
בשלב מסוים, לאחר שתועדו כמה עובדות ועובדים, הוא חזר למקלחת ולקח את המצלמה, הוציא את כרטיס הזיכרון מהמצלמה, חיבר אותו לטלפון הנייד שלו ואז החל לצפות בחמש מנשות הסגל כשהן מתקלחות.
על פי לשון כתב האישום, ריף ביצע "מעשים מגונים לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים בכך שצפה בהקלטה שלהן בעת שהתקלחו בעירום מלא. כאשר ראה המשיב בהקלטה כי מדובר בגבר, לא צפה בהקלטה".
לאחר תקופה, כאשר הבחין ריף כי בשירותי הסגל ישנו עציץ מפלסטיק, הוא גזר חלק מספוג שהחזיק את הפרח בעציץ, הטמין את המצלמה, חורר את העציץ וכיוון את העדשה כך שהקליט את אזור החזה ומטה של כל מי שהשתמש בשירותים.
את המצלמה הטמין ריף בתדירות של בין פעמיים בשבוע לבין פעם בשבועיים בשירותי הסגל, הקליט את חברי הסגל בעודם משתמשים בשירותים וצפה בהקלטות לאחר מכן. ריף, "ביצע מעשים מגונים לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים בכך שצפה ב-7 אנשי סגל ועוד מספר אסירים, כשהם בעירום חלקי בעודם עושים צרכיהם בשירותים".
בסוף השנה, בוצעו עבודות אחזקה בשירותי הסגל. אחד מהאסירים שביצעו את העבודות הבחין במצלמה ודיווח על כך. אנשי הסגל ובהם המשיב הגיעו לשירותים, אז לקח המשיב את המצלמה ותוך שהניח אותה על הרצפה כיבה אותה.
לאחר שגילו נשות הסגל על כך, חלקן היו נסערות מאוד, חלקן בכו.
על פי התסקיר הראשון, המשיב כבן 39, נשוי בשנית, אב לילדה, בעל השכלה אקדמאית M.A. בעבודה סוציאלית, ובעת הכנת התסקיר עובד כעצמאי בתחום הפרסום עם בת זוגו בעסק שבבעלותה.
ריף הודה כאמור, בביצוע העבירות, תיאר כי ההחלטה לשים מצלמה במקלחות המשותפות הייתה החלטה ספונטאנית כהגדרתו, שלל עוררות מינית או סיפוק מיני, כתוצאה מהצפייה, ובתיאוריו שם את הדגש על ריגוש שחווה ואשר ענה לו על צרכי שליטה וכוח ותפיסה עצמית שלו כאדם מתוחכם, ותיאר את מעשיו כרצון למציצנות.
ריף אמר כי הוא מודע לכך שמדובר בהתנהגות פסולה, אך התקשה להפסיקה. הוא ביטא צער וחרטה על מעשיו ובושה עמוקה על שפגע בקולגות שלו, וכי המעשים אינם תואמים את הערכים בהם הוא מחזיק ואת התנהגותו לאורך השנים.
למרות חומרת המעשים, אך בין היתר בשל עברו הנקי, גזר עליו בית משפט השלום, 9 חודשי עבודות שירות וכן פיצוי בגובה 30 אלף שיחולק בין 12 הנפגעים.
פרקליטות מחוז דרום הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, על העונש הקל ודרשה להחמירו.
הרכב השופטים בבית המשפט, כתב על מעשיו של ריף כי "מעשיו של המשיב לא הופסקו ביוזמתו, ואין לדעת מה היה מספר הנפגעים אלמלא התגלתה המצלמה על ידי אסיר. כל אלו, לצד הנזק, ההשפלה הקשה, והפגיעה בכבודם של הקורבנות, מחייבים מענה עונשי אשר יכלול עונש מאסר משמעותי".
לאור זאת נגזרו עליו 15 חודשי מאסר בפועל.