בחודש נובמבר בית החולים ברזילי אמור ללבוש חג. על הפרק השקת המבנה החדש: בניין המיון הממוגן. בשלב הראשון יחל המבנה את פעילותו מהקומה התחתונה (2-) עד קומת הכניסה (0). בשנה הבאה צפויות שאר המחלקות להיפתח בהדרגה. הקמת המבנה ארכה תשע שנים והיא תושלם בחודשים הקרובים.
הבניין הכירורגי החדש בברזילי. הדמיה
בהנהלת בית החולים הבינו כי לנוכח האיום שנוצר מעזה בית החולים אינו נמצא כשיר לטפל בחולים בשעת חירום באזור שהפך לשטח אש. זמן קצר לאחר שקברניטי המדינה הגיעו למסקנה וניסו לעבור לשלב היישום, חל מפנה נוסף: פרשת הקברים בשטח המיועד. גם סוגיה זו נפתרה כבר בשנת 2009 לאחר התערבות של הרבנים הראשיים שטענו כי מדובר בקברים של מי שאינם יהודים.
ד"ר חזי לוי. צילום: אורי קריספין
למרות זאת, הביורוקרטיה הנוקשת והקושי בהשגת תקציבים ותרומות עשו את שלהן, והקמת המבנה הממוגן – שנפרש על כשני שלישים משטחו של בית החולים – המשיכה להתעכב עד כה. נוסף לחלק זה, יצטרף בניין השיקום שנבנה בחלקו המערבי של בית החולים על שטח של 4,100 מ"ר. מנהל בית החולים ד"ר חזי לוי שבמשך כל כהונתו עבד ללא לאות כדי לקדם את הקמת המבנה מספר על הקשיים, על הדילמות של ההנהלה ועל כך שעל אף השלמת המבנה בית החולים עלול לא לפתוח אותו.
מה מטרתו של הקמת המבנה?
"המבנה החדש נועד, נוצר ותוכנן בגלל המציאות הביטחונית החדשה באזור שלנו. בגלל העובדה שבית החולים שלנו נבנה בתחילת שנות ה-60 הוא במרביתו לא ממוגן, ולכן לאור התרבות האירועים פה ואחרי מבצע עופרת יצוקה הוחלט שצריך למגן את בית החולים, שנמצא כ-11 קילומטר מהגבול הצפוני של עזה, כאשר הוא משמש כתובת לפינויים ובמקביל כתובת לאש, ולכן החליטו להקים את הבניין הממוגן, כאשר במשך הזמן נוספה מעטפת של שתי הקומות שלא תוכננו לפני כן".
אילו בעיות שהתעוררו במהלך המבצע ייפתרו באמצעות המבנה הממוגן?
"אחת הבעיות של בית החולים היא למצוא מקום אשפוז לחולים, בעיקר באוכלוסיות החלשות יותר ששוכבות במחלקות, ואין להן מרחב מוגן להגיע אליו, והזמן שלהן להגיע אליו קצר, והן לא יכולות להגיע אליו בתוך 15 שניות שישנן לנו מרגע אזעקת צבע אדום ועד לרגע נפילת הרקטה. עוד אחת מהבעיות הקשות בבית החולים היא שחדר המיון אינו ממוגן. בזמן חירום, לרבות צוק איתן, שזו הייתה הפעם האחרונה שהוכרז מצב חירום, נאלצנו לפנות את חדר המיון למקום מאולתר וממוגן באופן חלקי".
למה בניית המבנה התעכבה כל כך?
"הבעיות היו בעיקר ביורוקרטיות וחיפוש מימון. באמצע היה עיכוב בגלל פרשת הקברים שהתגלו בשטח בית החולים, והיו מהומות של החרדים, ולאחר שהתברר שמדובר בקברים של אינם יהודים הבנייה החלה במקום שיועד מלכתחילה. גם עכשיו יש עיכובים של ביורוקרטיות, ואני סובל מזה רבות, אבל זה יסתדר. חלק מהכסף המדינה נתנה, ואי אפשר להכחיש את זה, אבל זה לא מנע מהם לשלוח אותנו לקושש תרומות. הבניין של חדרי הניתוח עוכב בשנתיים לערך עד שנמצא הפתרון, עם הרבה שתדלנות ופגישות, לרבות משרד ראש הממשלה שהייתי בו".
מה האיום בתחרות מול אסותא?
"האיום הראשון שלנו בקשר של בית החולים אסותא הוא כוח אדם. ישנו מעבר גדול של כוח אדם. ממחלקת ילדים עברו 14 אחיות לשם, וזה לא נורמלי. זה לא הסוף, זו רק ההתחלה, והמדינה לא נערכה לזה. אי אפשר להקים בית חולים ולהרוס אחד קיים, וזה מה שקורה היום. לוקחים רופאים ואחיות למרות כל ההצהרות שלא יפגעו בבתי החולים הקיימים. ישנו מעבר אחיות לשם, וזה מקשה עלינו לתת טיפול, ואנחנו צריכים כל הזמן לרדוף אחרי הזנב של עצמנו ולהכשיר אחיות. מבחינת חולים, זה יסתדר. לצערי, יש חולים לכולם הם וימלאו את המקומות. רק שעכשיו הם יהיו בפחות צפיפות, וזה דבר טוב. 
אם נהיה חכמים, נעבוד בשיתוף פעולה ונלמד את הלקחים, נכשיר את הצוותים הרפואיים המתאימים לפני שנפתח בית החולים, במיוחד כעת לאחר שאושרה בניית בית חולים נוסף בבאר שבע שייבנה בעוד עשר שנים. זה מעשה בל יעשה, במיוחד בדרום, שממילא יש בו חוסר בכוח אדם. אני קורא מכאן לכולם להתעשת, גורמים הרס לבתי חולים קיימים. באשר לכוח האדם שגדל פה, הוכשר פה והתנסה פה, חלק מהמקצועות של האחיות זה מקצועות ליבה של טיפול נמרץ, של יולדות, והמעבר לשם פוגע קשה בבית החולים עד שנצליח לגדל דור חדש. זה מה שמפריע לי באסותא. המצב של כוח אדם, בייחוד רופאים ובייחוד בארץ, הוא מצב של מחסור. בדרום המחסור גדול ביותר, ומה שקורה עכשיו הוא תחרות והרצת סולמות שכר, לקיחת עובדים, הרס מחלקות. זה מה שקורה עכשיו, וזה מה שמדאיג אותי. אנחנו עומדים ומנסים למנוע פרצות. אני מבין את העובדים, זה מפתה: מקום חדש, משכורות אחרות. והמדינה צריכה להסיק מסקנות ולהפיק לקחים, צריך להתערב כבר עכשיו. בטיחות הטיפול והחולה יורדת. אנחנו מנסים לעמוד בפרץ, אבל ככל שהזמן עובר ונפתחים יותר שירותים באסותא – כי זה נפתח במדורג – עוברים לשם יותר אחיות, טכנאיות רנטגן ורופאים, וזה מותיר אותנו עם קושי גדול לקיים טיפול בצורה בטיחותית. אני ממליץ למדינה: כאשר היא בוחרת להקים בית חולים, תכין מראש אחיות כדי ש-500 אחיות לא יבואו על חשבון האחיות הקיימות, ואם צריך – שתכשיר רופאים, ואם אין – שתביא מחוץ לארץ. המדינה צריכה למצוא פתרון תעסוקתי שלא בא על חשבון בתי החולים הקיימים, והמדינה לא עושה את זה למרות שהתרענו בעבר".
כיצד אתה מציע לפתור את הבעיה?
"בתי החולים עובדים על תקנים שנכתבו באמצע שנות ה-70, שניתנו לפי מיטות וסוג המיטה וקצת על פי פעילות. זה מיושן, ארכאי ואנכרוניסטי. זה לא נותן פתרון, המדינה גדלה מאז בסביבות שני מיליון איש. מדינת ישראל הולכת ומזדקנת. אנחנו רואים מחלות שלא ראינו בעבר, מפני שתוחלת החיים עלתה. אם התוחלת עומדת היום על גיל 80, בהבדלה בין נשים לגברים, אז לשמחתי הם חיים, אבל בגלל זה אנו נחשפים למחלות שלא ראינו בעבר וצריך לטפל בהן. נוספו שירותים חדשים, נוספו ניתוחים חדשים, פעילות חדשה ברנטגן, שהיא חודרנית עם פרוצדורות, וזה לא מתוקנן, והתקנים לא עונים על הצרכים. אנחנו לוקחים הרבה אחריות והרבה סיכון כי אנחנו מתקיימים תחת התקנים הישנים. אז האוצר נתן אלף תקנים במסגרת הסכם הרופאים, בעיקר בקרב מתמחים, אבל עדיין נדרשים הרבה תקנים, והמדינה לא נתנה אותם עדיין, וזו בעיה קשה".
מה תעשו עם המבנים הישנים?
"הבניין הישן יועד למעבר שירותים לשם ברובו. מדובר בשירותים קיימים, אבל יותר גדולים, יותר מרווחים, יותר מודרניים ופחות מסוכנים. לצד זה אנחנו בונים דברים חדשים, כמו הפגייה שתגדל פי שניים, אנחנו בונים בכניסה בניין שיקום חדש. חשוב שאזרחים ידעו שבעוד שנה יעמוד כאן בניין שיקום שייתן טיפול שיקומי שהוא החלק הכי חשוב בטיפול לחולים אחרי אירוע מוחי, אחרי תאונות דרכים ותאונות ספורט, שיקום לב וריאות, ריפוי בעיסוק מודרני שאין בכל הנגב וגולת הכותרת, תהיה בריכה יפה שתיתן הידרו-תרפיה ואולי גם העשרה בקורסי שחייה לילדים עם בעיות התפתחות. זה דבר נהדר ובשורה של ממש, דבר שהולך ונבנה בחלק המערבי של בית החולים, ואני מקווה שבעוד שנה הוא יושלם, וזהו עוד דבר שבית החולים ברזילי התפתח ונושא בתוכו. אנחנו מחדשים את מערך הדיאליזה ובונים בתרומה מכון דיאליזה חדש, גדול יותר, מודרני יותר, חדיש יותר והכי חשוב – ממוגן. בית החולים התפתח מאוד. אנחנו בונים הרבה בניינים, בונים שירותים, אנחנו מחדשים טכנולוגיות, כמו כל מערך הרנטגן שיתחדש. גם המחשוב לאבחון יתחדש, ואני באמת נותן בשורה לאנשים: למרות שיש בית חולים חדש, שהוא טוב לאזור כי הוא מוריד צפיפות, בית חולים ברזילי הולך ומשנה את עורו לבית חולים הרבה יותר חדיש, מודרני וטכנולוגי, אך גם הרבה יותר מאיר פנים ומזמין. אנחנו מכים על הברזל בעודו חם, ובית חולים ברזילי תמיד יוביל וישתדל להוביל יותר, אבל זה תלוי גם בהבאת כוח אדם והתגברות על הקושי הזה והתחרות מכיוון אסותא".
האם ייתכן שעל אף השלמת המבנה לא תוכלו לאייש אותו?
"המעבר לבניין החדש כרוך גם בהפשרת אמצעים ותקנים שאנו כרגע בוויכוח עם משרד הבריאות ומשרד האוצר, ובלעדיהם יהיה לנו קשה לפתוח את הבניין החדש. כשאתה עובר מחדר מיון של 20 מיטות לחדר מיון של 57 מיטות בגודל פי חמישה, צריך עוד אחיות, עוד מחשוב ועוד רופאים. האם יכול להיות מצב של פיל לבן? התשובה היא כן. אני מאוד מקווה שהממשלה תתעשת, אבל אם לא, אז יכול להיות".
תגובת בית החולים אסותא באשדוד:
"בישראל קיים מחסור בכוח אדם רפואי וסיעודי. לצערנו ועל אף שגורמים בכירים במערכת הבריאות התריעו על כך מבעוד מועד וגם הנהלת אסותא ניסתה להציע פתרונות יצירתיים להתמודדות עם נושא זה, לא בוצעה היערכות נכונה של המדינה לפתיחתו של בית חולים חדש בישראל. על המדינה היה להיערך מבחינת תכנון כוח האדם מספר שנים לפני מועד פתיחת בית החולים ולהכשיר כוח אדם רפואי וסיעודי נוסף מבעוד מועד.
הנהלת בית החולים הציבורי אסותא אשדוד מנהלת שיח רציף עם הנהלת בית החולים ברזילי ואף הסכימה מיוזמתה לפני מספר שבועות שלא לקלוט לבית החולים אחיות נוספות מבית החולים ברזילי, בפרט אחיות ממחלקת הילדים, וזאת על מנת לצמצם ככל שניתן את הפגיעה בניהול השוטף של ברזילי.
בניין האשפוז החדש-ישן בברזילי
לאחיות שמתחילות את עבודתן בבית החולים באשדוד מוצעים תנאים שאינם שונים מיתר בתי החולים בארץ, לרבות ברזילי. מדובר בבית חולים ציבורי ובתנאי שכר שזהים לתנאי השכר בבתי החולים הציבוריים האחרים. אם אחות התקבלה לתפקיד ניהולי, ייתכן שיפור בשכר בגלל הקידום בתפקיד.
זה 40 שנה שלא נפתח בית חולים חדש בישראל. לכן, באופן טבעי, אחיות רבות שמחות ונרגשות להיות חלק ממשהו חדש ומהחזון הייחודי שבית החולים מוביל".
מה יהיה במבנה החדש
קומה 2-:
בית חולים לשעת חירום, ובו 280 מיטות וכל הכלים והחומרים הדרושים. ניתן לאשפז בו ילדים וחולי דיאליזה, שלא היה אפשר לטפל בהם טיפול מלא בזמן מלחמה. בזמן שגרה הוא מיועד בעיקרו לתחזוקת בית החולים. בקומה זו נמצאים חדרי כוח, מנועים ממוגנים למניעת פגיעה בזמן מלחמה.
קומה 1-:
חדר מיון חדש, ובו 57 מיטות ושלושה חדרי טראומה, חדרי החייאה וחדרי טראומה. בחדר מיון ילדים יהיו שבע מיטות, לעומת חמש כיום (שטח כל חדר גדול פי 1.5 מאשר בבניין המיון הישן). כמו כן, מיון מהלכים, עשר מיטות ועוד שני חדרי טראומה שהתווספו. מכון דימות, ובו שני חדרי סי-טי, שני חדרי אנגיו, חדר אולטרסאונד, חדר שיקופים וארבעה חדרי רנטגן.
קומה 0:
חדר טיפול נמרץ, ובו 12 מיטות לעומת שש כיום, מכון דימות נוסף, ובו שני חדרי אולטרסאונד, חדרי ישיבות וסמינרים חדשים, מזכירות המבנה, מרכז מסחרי שיכלול: שניצלייה, חלבייה, בנקט, דוכן למכירת ותיקון פלאפונים, חנות מילקשייק וגלידה וחנות נוחות. בקומה זו יהיה שטח מיועד לחדר אם-אר-איי שייבנה בהמשך בכפוף לכספים שיגויסו.
קומה 1:
עשרה חדרי ניתוח לעומת שבעה במבנה הישן, שיתפרסו על 60 מ"ר במקום 25 מ"ר. טיפול נמרץ. מחלקת ילדים, ובה שש מיטות לעומת שלוש, ובנוסף חמישה חדרי הורים עם מטבחונים ושירותים צמודים. בנוסף בקומה זו ימוקם בית קפה עם מרפסת שמש.
קומה 2:
מחלקת ילדים מודרנית ומרווחת, ובה 36 מיטות, כמו במחלקה השנייה, אך היא תתפרס על שטח רחב פי שניים שיאפשר לאכלס כמות גדולה יותר בזמן חירום. במחלקת ילדים יהיו חדר קולנוע, כיתת לימוד, כיתת מחשבים, גנים גדולים ואשפוז יום ילדים. כמו כן, בקומה זו תמוקם האספקה הסטרילית שתשונע במעליות נקיות ונפרדות שמוגנות במסך אש מפני שריפות.
קומה 3:
אורתופדיה רב-מקצועית.
קומה 4:
מחלקה כירורגית שכוללת: אורולוגיה, רופא אף-אוזן-גרון, פלסטיקה, פה ולסת.
