השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, פנתה לראש המועצה לביטחון לאומי בקריאה לביטול דחוף של ההסכמי חברת קו צינור אירופה-אסיה (קצא"א), בעקבות הסיכונים המתעוררים בשל הגדלת נפח פעילות שינוע הנפט הגולמי.
כזכור, על פי פרסומים, בין היתר לפני כשבוע בכאן 11, במסגרת העסקה, שבה מעורבות חברות ישראליות ואמירתיות פרטיות, הסכימה חברת קצא"א להעביר דרך הצינורות שלה את הנפט שמוכרים למדינות אירופה חברות הנפט מהמפרץ הפרסי. משק האנרגיה של ישראל אינו זקוק לנפט הזה, וישראל תשמש צינור תעבורה עבור עשרות מיליוני חביות של נפט שכלל אינו מיועד לשימוש בארץ.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל. צילום: רפי קוץ, לשכת העיתונות הממשלתית
השרה הוסיפה במכתבה: "לא ייתכן שלא יתנהל דיון ממשלתי מהותי ומשמעותי בנושא כל-כך דרמטי, שהשפעתו עלולה להיות הרת אסון. ההסכם נחתם מבלי שקיבלנו את נוסחו ומבלי שהתקיימה התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה טרם חתימתו.
"הנורות האדומות כבר דולקות ומהבהבות, ועלינו לפעול מראש כדי למנוע את האסון הבא, ולא לתהות בדיעבד מה היה ניתן לעשות. לסיכון הקיים מתקלות שוטפות של דליפת נפט, אשר להן השלכות חמורות לסביבה היבשתית והימית הרגישה ביותר, מצטרף סיכון נוסף של פגיעה כתוצאה משיגור טילים. כך למשל במבצע 'שומר החומות' התרחשה פגיעה ישירה בתשתיות אסטרטגיות, בין היתר במכל בנזין ענק באשקלון שנשרף כליל. הנזק שנגרם כתוצאה מאירוע 'זפת בסערה' יהיה מזערי לעומת נזק כתוצאה מתרחיש מסוכן של פגיעת טיל באונייה (מכלית) שתביא לשפיכה של עשרות אלפי טונות נפט גולמי למים ולחופי ישראל, ותגרום להרס אקולוגי ותיירותי".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך
השרה ציינה, כי נפח הפעילות במפרץ אילת כבר גדל בפועל באופן משמעותי, "מבלי שהתקיימו הדיונים העקרוניים שביקשנו לקיים, מבלי שקיבלנו את נוסח ההסכם, ובמציאות שבה אין היערכות ראויה של קצא"א ואף לא של המשרד להגנת הסביבה לדליפת נפט משמעותית לים".
המיכל הבוער בזמן מבצע "שומר החומות"
נייר העמדה המקצועי של המשרד להגנת הסביבה בנושא ההסכם להרחבת נפח פעילות שינוע נפט גולמי בקצא"א, שנכתב בנובמבר 2020, מציין כי "בראייה תכנונית ארוכת טווח, נראה שהגדלת פעילות שינוע של דלקים פוסיליים במקום כה רגיש כמפרץ אילת ותוך הבאה בחשבון את התרחבותה והתבססותה הרצויה של העיר אילת מבחינה תיירותית-ייחודית, היא צעד בכיוון שגוי".
בהיבט המדיני-גלובלי, מצוין בנייר העמדה המקצועי כי "בעת שישראל מעוניינת לעודד את ההשקעות באנרגיה מתחדשת ובכלכלה דלת פחמן, תמיכה ביוזמה כלכלית-עסקית ובלתי סביבתית בעליל של הגדלת נפחי שינוע נפט גולמי ודלקים אחרים, מצטיירת כצעד בכיוון שגוי".
בהיבט סיכוני שפיכת נפט במפרץ אילת נכתב כי "בשימת לב ודגש על רגישותה היתרה של המערכת האקולוגית הייחודית בים סוף, הרי שאין כל ספק שבהיבט הסיכון לסביבה הימית באילת מדובר בצעד בכיוון שגוי".
מחברת קצא"א נמסר בתגובה:"קצא"א חברה ממשלתית מפוקחת ומבוקרת, הפועלת בכפוף להנחיות גורמי המדינה, בייחוד המשרד להגנת הסביבה.
"ההתקשרות בהסכם היא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה, ואין כל שינוי בפעילות המתוכננת שלה. מדובר בפעילות שגרתית, כפי שמבוצעת עשרות שנים וההסכם אינו שונה ממאות הסכמים שחתמה החברה. קצא"א מחויבת לשמירה על בטיחות תושבי האזור והגנה על ערכי הטבע, הים ואיכות הסביבה.
"קצא"א מצוידת בציוד החדיש ביותר, מבצעת תרגולים והיערכויות באופן תדיר, ערוכה לכל פעילות ועומדת בתקנים בין-לאומיים מחמירים ביותר (API) בכל הנוגע לתחזוקת מתקניה.
כפי שהיא נוהגת בשוטף, החברה ניהלה דיאלוג מול הגורמים הרלוונטיים וביצעה פעולות ביוזמתה ובהתאם לדרישות שהתבקשה למלא.
כפי שמציינת אף חוות הדעת של המשרד, החברה הינה חברה ותיקה ומקצועית, הפועלת על פי דרישות והנחיות המשרד להגנת הסביבה ומשתפת פעולה בכל המתבקש ממנה על פי החוק ולעיתים אף מעבר לכך. חוות הדעת אף מציינת שלא ניתן להתעלם מההיבטים הרחבים, הגיאופוליטיים במהותם, של עסקה כלכלית זו.
"גם פנייתם של הארגונים לבית המשפט למתן צו ביניים נגד קצא"א להפסקת הפעילות נדחתה ובית המשפט לא מצא כל סיבה להתערב ודחה את הבקשה. מדינת ישראל צפויה להרוויח רבות מההסכם, אשר יחזק את הכלכלה הישראלית ואת מעמדה הבין-לאומי וכן יבטיח עצמאות וביטחון אנרגטי, בשגרה ובחירום".
