אי שם בשנות החמישים של המאה הקודמת, הקימו המתיישבים הראשונים בקיבוץ להב את מכון המחקר השוכן בשטחו. קיבוץ להב, שבזמנו נקרא "צקלג" על שם העיר המקראית שהייתה באזור, לקח חלק בתחום המחקר תחילה במחקרים חקלאיים, במטרה לשפר את הגידול החקלאי ולהפוך אותו לבריא יותר ויעיל יותר. מאז התקדם מכון המחקר למחוזות אחרים, ולאחר הקמת חדר ניתוח ראשון במכון בשנות ה-90, העיסוק התרחב לתחום הרפואי, שמהווה כיום את תחום העיסוק העיקרי.
נמרוד גוטמן, מהנדס ביו-רפואה בהשכלתו, משמש כמנכ"ל להב CRO מזה כשנתיים, אך באמתחתו ותק של כמעט עשור בתחום. "בשנת 2011 התחלתי לעבוד במכון בתור סטודנט, ואני יכול להגיד שהחברה התפתחה מאוד מאז. כשאני התחלתי היינו כעשרה אנשים, והיום החברה מונה כארבעים עובדים. אפילו הספקנו לבנות שני בניינים חדשים בשנים האחרונות, שלא היו בעבר".
המכון מעסיק מחלקה של וטרינרים, מנהלי ניסוי שלהם הכשרה של מהנדסים או PhD בתארים מתאימים, וכן טכנאים המפעילים את הניסויים, ואלה רוכשים את הניסיון וההשכלה בתחום במכון עצמו.
מהי התרומה העיקרית של מכון המחקר?
"כל פעילות המכון היא לטובת רפואה מצילת חיים", אומר גוטמן. "המכון מתעסק בכל מיני תחומים ברפואה – לב, גסטרו, עור, סוכרת, ואפילו אורתופדיה ושיניים. המכון עוזר לפתח את המכשור הרפואי עבור לקוחות בתחומים הללו, כאשר רוב תחומי המחקר של לקוחותינו העיקריים הם לב, כלי דם, מסתמים ולחצי דם".
גוטמן מספר כי המכון שבקיבוץ להב הוא המכון הגדול ביותר בארץ שעוסק בחיות גדולות, בעיקר חזירים.
"הדבר נובע מכך שהחזיר מהווה חיית מודל מקובלת בעולם למחקרים פרה-קליניים כשלב מקדים לניסויים בבני אדם. הדומות האנטומית-פיזיולוגית של החזיר לאדם במערכות רבות בגופו, מאפשרת בדיקת בטיחות ויעילות של מכשור רפואי בצורה יעילה המנבאת בצורה טובה את התוצאות אצל האדם".
כיצד מתנהל מחקר?
"קודם כל, מבחינה רגולטורית, כל מחקר שאנחנו רוצים לבצע מחויב באישור של ועדה בלתי תלויה של משרד הבריאות הפועלת בהתאם לחוק צער בע"ח: ניסויים בבע"ח. לפני כל מחקר אנחנו מגישים בקשת מחקר, ורק לאחר אישור אנחנו רשאים להתחיל לבצע ולהריץ את המחקר. מבחינת רגולציה, הוועדה והמועצה מפקחים על המכון באופן שגרתי; אחת למספר חודשים הם מגיעים לביקור כאן, ובסוף שנה הם כמובן מקבלים דוחות".
"המקום הוא כמו בית חולים קטן", מספר גוטמן. "יש לנו שלושה חדרי ניתוח ובית חיות, שהוא מעין סוג של אשפוז עבור בעלי חיים, בהקבלה לבית חולים. בנוסף, ישנה מחלקה של ניהול מחקרים, שתפקידה להריץ את הניסויים מתחילתם ועד סופם – משלב התכנון, לשלב הביצוע ולבסוף מתן דוח מסכם. דוח זה יוגש על ידי הלקוח ל-FDA או ה-CE לטובת קבלת אישור להתקדם לביצוע מחקר בבני אדם, כשלב אחרון לפני אישור למסחור המוצר. כמובן שכל ההתנהלות במכון נמצאת תחת רגולציה והשגחה של גופים כמו הרשות להסמכת מעבדות (נציגי ה-FDA בארץ) ומכון התקנים ומשרדי ממשלה (בריאות ואיכות הסביבה). הגופים הרגולטוריים העולמיים (FDA, CE), מחייבים את הלקוחות שלנו לערוך את המחקרים הללו לפני שמגיעים לשלב המחקר בבני אדם. אנחנו מספקים את השלב של מחקר פרה-קליני".
"לפני כשנה קיבלנו הסמכה לתקן GLP – Good Laboratory Practice, לאחר עבודה מאומצת של כשלוש שנים. תקן זה מהווה את ה-Gold Standard למחקר בבע"ח בעולם ומקובל על ידי ה-FDA וה-CE. בארץ קיימים רק עוד שני מכונים למחקר בחיות גדולות תחת תקן זה".
"המוצרים שעוברים אצלנו במכון המחקר הם מוצרים שיכולים להציל חיים, כל המכשור הרפואי והאימונים שעוברים הצוותים הרפואיים, אלו דברים שמיושמים יום-יום בהצלת חיים".
השפעות הקורונה
שאלתי את גוטמן האם מכון המחקר חווה את השפעות מגפת הקורונה ומה שהביא עמו הנגיף, והוא ענה שבמידה מסוימת כן. "ברמת העיקרון, אנחנו עבדנו כרגיל במהלך התקופה האחרונה, משום שאנחנו נחשבים מפעל חיוני ואסור לעצור מחקר באמצע. ההשפעה באה לידי ביטוי בצורה אחרת, והייתה השפעה במידה מסוימת, כמו שהייתה השפעה על המשק כולו. אצלנו זה היה מהכיוון של הלקוחות, כיוון שרוב הלקוחות בשוק הזה הם סטארט-אפים. כמובן שאלו הושפעו, מכיוון שהם בנויים בעצם על גיוס כספים, ובתקופת הקורונה זה לא כזה פשוט לגייס כספים. מן הסתם הדבר השפיע בתורו גם עלינו במכון. בנוסף, חווינו את מגפת הקורונה גם בצד חיובי בהשתתפות בפיתוח מנשמים לבתי חולים בתחילת המגפה, כאשר זו סומנה כבעיה העיקרית של מערכת הבריאות בישראל".
תרומתו של מכון המחקר שבקיבוץ להב למדע ולרפואה אינה מוטלת בספק. בימים שכאלו, החשיבות של פיתוח וקידום עולם הרפואה גדולה ביותר. המחקרים הפרה-קליניים שנערכים יכולים להציל חיים, והם בהחלט גם עושים זאת. אין לדעת לאן עוד נגיע, אולי דווקא בזכות מכון המחקר נמצא תרופות וחיסונים שיוכלו להציל אותנו ממגפות כדוגמת קורונה.
כתבה שיווקית