היום הורה בית המשפט לשחרר למעצר בית את האמא החשודה בהתעללות בבנה בן ה-4 חודשים, זאת בעקבות הממצאים הראשונים שעלו מדו"ח הנתיחה של המכון לרפואה משפטית. האב נותר במעצר ודיון בעניינו יתקיים ביום חמישי.
האם תשהה במעצר בית בבית הוריה ביישוב סמוך לאשקלון ושם היא גם תשב שבעה על בנה שביום שישי נערכה הלווייתו.
"התחושה טובה שהבת אין לה כלום ברוך השם, אבל תחושה קשה על הנכד", אומר האב, "זה כואב. אני הייתי הסנדק של ופתאום אחרי 4 חודשים אני קובר אותו".
חשדתם שמשהו קורה עם הילד?
"כלום. לא חשדנו בשום דבר. אני יש לי שישה ילדים, אנחנו יודעים מה זה ילדים, כלום לא היה. כל הזמן הבת חייכנית, הנכד היה בשבת אצלנו. הלוואי היה משהו שהיה יכול למנוע את זה. אני מקווה שיגלו משהו בפתולוג שזאת מחלה שלא ידענו עליה. זה ייתן לנו הקלה".
אתם גם לא מאמינים שזה אולי החתן?
"זה בכלל לא היה ניצוץ, זה חתן שאהבתי אותו חבל על הזמן. התנהג בסדר גמור, אהבנו אותו ואוהבים אותו גם היום אבל נקווה שזה לא נכון. נקווה שיגלו משהו ברפואה משפטית בניתוח שעשו לו אני מקווה ששם יצא הצדק לאור. בכלל לא, עד היום אני לא מאמין הוא אוהב ילדים. כל השכונה מתו עליו, גם בעבודה אין מי שלא אהב אותו. קשה להאמין, זה לא מציאותי. אם דבר כזה היה באמת, אז אני יותר לא מאמין לאף אחד. האמונה לי באנשים תלך".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך
האב מספר כי אחרי החתונה וגם אחרי הלידה בני הזוג חיו אצלם, "אחרי שהתחתנו גרו אצלי וגם חודשיים אחרי הלידה גרו אצלי. אשתי גידלה שישה ילדים, היא יודעת, כל הבנות היו חודשיים אצלי. אחרי הלידה ישר היו אצלנו בבית, היו מסודרות אשתי הייתה מטפלת".
איך היו החודשיים האלה?
"בכינו שהלכו לבית הזה. להפך, הם היו גרים באשקלון ובאו להשכיר לידנו, אם בן אדם לא בסדר הוא לא יבוא לגור לידי, האו יתרחק ממני, נכון? הם ישנו חדר לידי, גם כשהיו ישנים הייתי רואה אותו מתעורר ומחזיק את התינוק ומרדים אותו. לא היה כלום".
בשלב הזה מצטרפת הסבתא לשיחה ומספרת על מה שעבר עליהם מאז המעצר, "שבועיים קשים, אבל אני האמנתי בבת שלי וגם בחתן אנחנו מאמינים וגם הוא יצא זכאי בעזרת השם. אני מכירה את שניהם ואני האמנתי ויש תוצאות ובעזרת השם גם הוא ישתחרר".
אתם מאמינים שמדובר במחלה?
"אני תמיד אמרתי אולי משהו מולד. כי אני מכירה את שניהם וזה זוג שלא יפגעו גם בזבוב וברוך השם הצדק יוצא לאור והיא השתחררה ובעזרת השם גם הוא ישתחרר".
איך התחושות?
"הכאב הוא כאב, אבל לפחות הם לידי ההורים. זה לא שאני יושבת בבית ואני לא יודעת מה איתם. אלה ימים קשים שהם צריכים לשבת שבעה והם לא לידנו. ברוך השם הבת השתחררה וגם האבא ישתחרר".
את בטח זוכרת את התינוק.
"אני טיפלתי בתינוק חודשיים, ילד חמוד, ילד רגיל , נכד שאהבתי אותו וחוץ מהחודשיים הראשונים, כל יום הוא היה אצלי. והכל היה בסדר ואני מקווה שהאמת תצא לאור. הייתה לנו עוגמת נפש, שבועיים אני לא ישנה ולא אוכלת אבל ידעתי מה יש לי בידיים".
את ראית חבלות על התינוק?
"שום חבלות וגם לא שריטה שום דבר על הילד. הנה יש תוצאות, כי אם היה משהו לא היה משהו משחררים את הבת שלי. לא היה שום סימן. אני גידלתי שישה ילדים, אני לא חדשה בזה ולא היה שום דבר ואם כן היה אז לא היינו שותקים, אבל לא היה כלום. אני טיפלתי בתינוק חודשיים והם היו אצלנו כמעט כל יום וכל שבת וכל חג. לא היה שום סימן ושום חשד".
הבת כאמור תשב שבעה בבית הוריה עד ליום חמישי, זאת לארח שהתינוק נקבר ביום שישי בהלוויה בה השתתפו ההורים, "הלוויה קשה מאוד והמשטרה הייתה בסדר גמור שנתנה לנו ברגעים קשים כאלה להיות עם הבת שלי. אני חיבקתי אותה ועודדתי אותה בזמן ההלוויה".
לסיום אומרת הסבתא כי אין לה כל ספק בחפותם של בתה וחתנה, "אני מאמינה שכמו שהבת שלי השתחררה גם החתן שלי ישתחרר. הוא היה אצלי 24 שעות, בשלוש שנים האלה הכרתי אותו ואני יודעת מה שיש לי בידיים. גם בו אני מאמינה והאמת תצא לאור וגם הוא ישתחרר".