עם החלטתה של לימור שיינמן, מנהלת הסיעוד במרכז הרפואי ברזילי, לעזוב את המקום שהפך לה לבית ב-30 השנים האחרונות, נקראה ד"ר נורית זוסמן לדגל. בשלוש השנים האחרונות היא ניהלה את בית הספר האקדמי לסיעוד בברזילי, ובתפקידה החדש היא כבר תפגוש את אותם סטודנטים בשטח. את האוצר שהופקד בידיה היא מבטיחה להמשיך ולטפח, להצעיד קדימה ולתת לו את כל הכבוד הראוי לו בקדמת הבמה. בתחושת סיפוק עצומה ובהתרגשות לקראת הבאות מספרת ד"ר זוסמן על היום בו חלמה לגעת בדור העתיד ומאז היא לא עוצרת.
מאחוריה של ד"ר זוסמן ניסיון של 25 שנים כאחות, מתוכן 17 שנים כמנהלת בתפקידי מפתח שונים בבתי החולים. לאחר שסיימה את התואר הראשון בסיעוד באוניברסיטת תל-אביב היא עבדה בבית החולים שניידר לרפואת ילדים כאחות אחראית במחלקת ילדים, מנהלת תחום אבטחת איכות וכסגנית אחות ראשית. לאחר מכן עברה לעבודת מטה בהנהלה הראשית של הכללית וניהלה את מחלקת תכנון ומדיניות בסיעוד. היא בעלת שני תארים שניים בניהול מערכות בריאות ובסיעוד, ותואר שלישי בעבודה סוציאלית, ומומחית למנהל ומדיניות בסיעוד מטעם משרד הבריאות.
גם בעבודתה כאחות וגם בהתמחותה בניהול היה חשוב לד"ר זוסמן להכשיר את האחות העתידית לפי המודל שראתה לנגד עיניה. כאשר חיפשה את השלב הבא בתחום החינוך לסיעוד היא הגיעה לבית הספר לסיעוד במרכז הרפואי ברזילי, ומאז היא אחראית על הובלת תכנית אסטרטגית שמכילה בתוכה את כל הערכים שבהם היא מאמינה – שותפות, אמון, כבוד האדם, מקצוענות ומובילות. ערכים שהם חלק בלתי נפרד ממקצוע הסיעוד.
"אחרי הרבה שנים בשטח היה לי רצון עצום להמשיך לתפקיד ניהולי בבית ספר לסיעוד במטרה לגעת בדור העתיד של האחים והאחיות ולעצב אותו", מספרת ד"ר זוסמן. "מעל לכל ריחפה אצלי תמיד שאלה אחת – איזה אחות אני רוצה שתטפל בי. כשהגעתי למרכז הרפואי ברזילי, לתפקיד מנהלת בית הספר לסיעוד, התאהבתי. לא גדלתי באשקלון וברזילי לא היה הבית הראשון שלי, אבל מהר מאוד הוא הפך לביתי השני. לחלק בלתי נפרד מהמהות שלי. ראיתי כיצד הסיסמה שבו מתהדר בית החולים – 'אנשים לפני הכל' קורה בשטח וראיתי את ההון האנושי עצמו. בשבילי זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. אהבה שלא נס ליחה ושאף התעצמה עם השנים".
בשלוש השנים בהן ניהלה את בית הספר לסיעוד נרשמו לא מעט הישגים על שמם של ד"ר זוסמן והצוות הניהולי. החשוב מבניהם היה הפיכתו של בית הספר לסיעוד, לבית הספר האקדמי לסיעוד בזכות תכנית לימודים חדשנית שמעניקה תואר ראשון בסיעוד לאחיות מוסמכות. מדובר בבית הספר הראשון שאופיין בעצמאות מקצועית וחינוכית ובקביעת תכניות לימודים על פי הצרכים המשתנים של המקצוע.
חידוש נוסף בו מתהדר בית הספר האקדמי לסיעוד בברזילי הוא בלימודי סיעוד לאקדמאים המעוניינים בהסבת מקצוע. גם תחום קורסי ההכשרה וההשתלמויות העל בסיסיות המיועדים להתמחות מקצועית של אחים ואחיות במגוון תחומים קיבל בשנים האחרונות דגש. כמו כן, קיימים בבית הספר לסיעוד מגוון תכניות לימודים המותאמות לצרכי האוכלוסיות בכלל, ולזו שבדרום בפרט. ביניהן, מסלול לאחיות מעשיות בדגש על הכשרה וטיפול באוכלוסייה הכרונית, גריאטרית ופסיכיאטרית; קורס עולים המיועד להסמיך אחיות מכל העולם לבחינה הממשלתית בישראל; ומסלול מיוחד למגזר הבדואי מתוך רצון להציב את שירותי הבריאות במגזר בשורה אחת עם הרפואה בישראל ולתרום למאמץ הלאומי לצמצום הפערים. עד כה הכשיר בית הספר לסיעוד אלפי אחים ואחיות בישראל, כשבכל שנה לומדים בו כ-900 סטודנטים במגוון תכניות הלימוד.
"יחד עם הצוות והאני מאמין של האנשים עצמם הבאנו את הערכים המרכזיים שצריכים להיות לב ליבו של תפקיד הסיעוד, לתוך תכניות העבודה והלימודים של בית הספר. וזאת, מבלי להתפשר על מקצועיות, אנושיות ורפואה מתקדמת בגובה העיניים", אומרת ד"ר זוסמן. "בית הספר הוא מרכז הכשרה ופיתוח של אנשי מקצוע מצוינים ושל דור המנהיגות העתידית, הרואה שליחות במקצוע הסיעוד ומהווה מוקד משיכה למועמדים איכותיים ומעניק בית חם לבוגריו".
כמי שבאה מהשטח יודעת ד"ר זוסמן שלהצלחתה בתפקיד החדש שותפים רבים. בראש ובראשונה המטופלים ובני משפחותיהם שיפגשו בשטח את מקצועיותו ואנושיותו של צוות האחים והאחיות; עובדי בית החולים כולו – הרופאים, עובדי מנהל ומשק ובעלי תפקידים פרא-רפואיים שהם חלק בלתי נפרד מהמערך הסיעודי; מערך האחים והאחיות הארצי, וכן מוניטין והכרה בינלאומיים שבנייתו הוא המשך ישיר למובילותם של השותפים לדרך.
"יש כאן אוצר. אחים ואחיות מקצועיים ומסורים שלא תמיד חשופים להכרת תודה על עבודתם הערכית", אומרת ד"ר זוסמן. "זו עבודה שבכל יום פוגשת ונוגעת באנשים, אבל זו גם עבודה שרובה מתרחשת מאחורי הקלעים ונסתרת מעיניהם של המסתכלים מבחוץ. חלק מהתפקיד שלי כמנהלת הסיעוד הוא להביא את זה לידי ביטוי, להוציא את זה החוצה, להוקיר את עבודתם ולחשוף את העבודה הקשה שהם עושים. אני תמיד אומרת שקירות הבניין אולי יכולים להיות יפים, אבל מי שעושה את ההבדל הם האנשים. אנחנו כאן האחד עבור השני, וזה לא מובן מאליו בעיקר בתקופה מאתגרת ולא פשוטה שאנחנו חווים בימים אלה. אנחנו צריכים להסתכל לאנשים בעיניים, להמשיך ולתפקד ברמה אישית ומקצועית גבוהה ולתת את השירות הטוב ביותר לרווחת המטופלים. שביעות רצון המטופלים נובעת משביעות הרצון שחש הצוות הסיעודי, והמשימה שלי היא לדאוג לכך שזה יקרה".
ד"ר זוסמן מחליפה את לימור שיינמן בלב מלא הערכה והתרגשות. השתיים היו שותפות לאורך כל הדרך במטרה להצעיד את שבט האחים והאחיות קדימה. האחת ליוותה את הצוות הסיעודי בשטח ואילו השנייה עיצבה את דור העתיד. שתיהן עשו זאת במסירות, במקצועיות ובאמונה אמיתית באנשים. "זה הלב והנשמה שלי. לימור השקיעה בהון האנושי בצורה שראויה להערכה רבה ועמוקה. היא עשתה עבודת אין האוס מדהימה וקידשה את ערכו וקרנו של צוות הסיעוד. אני רוצה לא רק לשמר אותו, אלא גם להמשיך ולדחוף אותו קדימה. אלף סטודנטים ואלף אחיות זה עולם אחר ובהחלט מאתגר, אבל אני, מצידי, גם אם לא צמחתי בבית החולים מרגישה שחזרתי הביתה. יש לנו כוח אנושי מעולה עם כוונות טהורות שעמדו בהצלחה בלא מעט קשיים ואתגרים שהביא איתו עולם הסיעוד בפרט, ואזור הדרום בכלל. אני מצטרפת להנהלה חדורת מוטיבציה ואכפתית שרואה לנגד עיניה את האנשים ואני גאה להיות חלק ממנה. יחד, בשיתוף פעולה הדוק, בשקיפות מלאה ובנאמנות למנטרה – אנשים לפני הכל, נעשה כל שבידינו כדי להיות שם בשביל הצוות הסיעודי ולמענו".
ד"ר נורית זוסמן. קרדיט צילום: מורן ניסים צילום רפואי / דוברות ברזילי
כתבה שיווקית
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
בס"ד
"מודל לחיקוי ולערצה-שלום שמעון-גרבי.
למען האמת הצרופה מתי מעט(מאוד!)הם האנשים,אשר כבר בדקות הראשונות להתוודעות אליהם,קל וחומר לאחר היכרותם והיחשפות לתכונות האנושיות הייחודיות שלהם,גורמים תחושה של זכות,כבוד ועונג.אחת-או אם לדייק, אחת ויחידה! – מהן היא האחות המוסמכת אילנית אביקזר,תושבת העיר והאם שדרות,אימא למופת לחמישה ילדים ואישה נשואה לאילן הגבר הכי מסקס בעירנו!
עובדת מזה שני עשורים בבית החולים ברזילי באשקלון.היא נחשבת, כמתבקש מהופעתה המרשימה והכובשת,לא רק לאחות היפה ביותר אלא לדמות הייצוגית של בית החולים כולו.לדעת רבים היא ראויה להיחשב כמי שהיא חלון הראווה של בית החולים,תעודת הזהות וכרטיס הביקור שלו.היא מגלמת, באופן טבעי,שילוב כמעט לא מצוי של תכונות מופלאות; אף שהיא שוהה שעות ארוכות מדי יום במחיצת אנשים למודי מכאוב וחולי,מצוקה ואף ייאוש,כך מתגברת, מתעצמת ומתחדדת דמותה של מלאכית: מלאת חום וחמלה,כמי שבאה לעולם להיטיב בו את חייהם של בני אדם, להקל על מכאוביהם ומצוקותיהם,להושיט להם יד,להחזיק להם אצבעות, לתמוך,לעודד,לחבק וללטף; להעניק להם את המתנה הנדירה והיקרה ביותר שאדם עשוי להעניק לזולתו: תחושה שהוא לא לבד בעולם, שיש מי שאכפת לו ממנו, שיש מי שמקבל אותו כמו שהוא. ותמיד- אהבה. מלאה. מוחלטת. ללא תנאי.
חמש שנים עמלה אילנית היפה והמוכשרת במחלקה פנימית,שבה נחשפה לכל סוגי המחלות ולכל עוצמות הכאב.שם נוכחה, בוודאי,להרגיש ולדעת עד כמה שביר הוא יציר האל,כמה תלוי בחסד עליון ועם זאת,כמה חזק הוא רצון החיים שלו. ומי שתש כוחם לסבול- לחזק אותם. לתת להם תחושה שהם חשובים וראויים לחיות וכי החיים טובים ויפים למרות הכל. מי כמוה עשויה להעיד עד כמה תובעני, לעתים מפרך ואף מייסר הוא המאמץ הנדרש להעניק לחולים מזור,לסובלים – משככי כאב גופני ונפשי, לנואשים – תקווה.
מה – 15 שנה היא עובדת כאחות במחלקה האורתופדית וגם בה מטביעה את חותמה המקצועי והאנושי כאחד.
מה שנכון וראוי להיאמר,ולהיכתב, לזכותה של אילנית,להוקרתה ולשבחה,ראוי,מוצדק ומתבקש ביתר שאת בשנה האחרונה,עם פרוץ מגפת הקורונה המחליאה,הארורה,העושה שמות, המפילה קרבנות.
אדיבותה המופלגת עשויה סריג דק ועדין, ארוג שתי וערב סבלנות וסובלנות.לא אחת היא עושה ממנו צעיף,רקום פרפרי- נפש יפהפיים, ועוטפת בו את החולים ובני משפחותיהם,כמו פורשת עליהם הילה של אור ותקווה. ושקט חם וטוב, שהוא להם נחמה.
אילנית היא שגרירה מיוחדת של שדרות. בלי שנדברתי עמה ובלי שתיאמתי אתה נוסח- אין לי ספק שהיא לא תתנגד להיחשב ולהיקרא כך.היא מפיצה טוב בכל מקום שבו היא נמצאת, כמו מגנט המושך אליו את מי שחשים ויודעים שהיא תיתן להם מלה טובה,עידוד,תקווה.
קל להניח עד כמה מורכבת, מאומצת וכמעט בלתי ניתנת לתפיסה היא עבודת הצוותים הרפואיים במחלקות השונות בבתי החולים בכלל ובמחלקות הקורונה בשנה האחרונה בפרט.
אילו נהגנו כלפיהם בכל הכבוד וההוקרה שהם ראויים להם היינו יוצאים מדי ערב אל מרפסות בתינו ואולי אף אל הכניסה אל בתי החולים השונים,מריעים להם בתשואות ממושכות ומרפדים את דרכם בשטיח אדום עשוי פרחים.
שטיח כזה אני פורש לרגלייך,אילנית יקרה, מצדיע לך, מריע לך ואומר בפשטות ארבע מילים פשוטות,אשר אומרת, מבחינתי, הכל- תודה לך על היותך מלאך בדמות אדם השבח לאל!!!
הכותב עיתונאי בכיר במגזין נטו.