במקרה בו עובד המועסק במקום עם חומרים מסוכנים מפתח מחלה, לא פשוט לדעת בוודאות האם הסיבה נובעת ממקום עבודתו. כיצד נוכל לדעת בדיעבד מתי החלה המחלה ובאיזה מקום היא התפתחה אצל עובד שעבד במספר מקומות עבודה לאורך השנים? לשאלה מתי "התחילה" מחלה שנגרמה כתוצאה מתנאי העבודה חשיבות רבה כפי שיפורט בהמשך, אך נתחיל בהבנת המושגים הבסיסיים:
מהי "מחלת מקצוע"?
בניגוד לתאונות "רגילות" בעבודה, כגון תאונת עבודה נפילה מגובה, תאונה עם מכונה בעבודה, החלקה על רצפה רטובה וכו', מחלת מקצוע היא רשימה סגורה של מחלות שהופעתן או התפתחותן קשורה או נגרמה עקב העבודה, כלומר, מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה מתוך רשימה מוגדרת של מחלות.
איך מוכיחים מחלת מקצוע?
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר פגיעה בעבודה כתאונה בעבודה או כמחלת מקצוע. על מנת להכריע בשאלה האם חלה אדם במחלת מקצוע, כמשמעותה בחוק, יש לבדוק האם התמלאו במקרה שלו התנאים הקבועים בתקנות בקשר לאופי עבודתו ומשכה והחומרים אליהם נחשף במהלך עבודתו. רשימת מחלות המקצוע מפורטות בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954.
ממתי מתחילה הזכאות?
ככל שמדובר בתביעה להכרה במחלת מקצוע כפגיעה בעבודה ובהעדר זכאות לדמי פגיעה – עילת התביעה קמה במועד תחילת הנכות, שאז קמה הזכאות לגמלת נכות, אלא אם הוכח על ידי הנפגע שלא יכול היה להיות מודע לנכותו באותו המועד.
ההבחנה בין תאונה "רגילה" לבין "מחלת מקצוע"
הבחנה זו בין פגיעה מסוג תאונה לבין פגיעה מסוג מחלת מקצוע חשובה לעניין מועד היווצר עילת התביעה בגינן: בעניין תאונה "רגילה" המועד הקובע לגביה הוא מועד קרות התאונה, בעוד שלגבי מחלת מקצוע המועד הקובע הוא מועד הזכאות לגמלה, שהוא מועד תחילת הנכות. מועדים אלה הם כאמור מועדי היווצרות עילת התביעה בגין הפגיעות בעבודה משני הסוגים.
למי פונים?
במקרה של ספק מומלץ להתייעץ עם עו"ד תאונות עבודה, שידריך את העובד כיצד להתנהל מול המוסד לביטוח לאומי שנוטה להקשות על נפגעי מחלות מקצוע בגלל הקושי בהוכחת הקשר בין המחלה לתנאי העבודה. עם זאת, חשוב לזכור כי לא כל עורך דין מומחה לדיני עבודה נחשב גם עורך דין מחלת מקצוע ויש לוודא כי עורך הדין מנוסה בתביעות מול ביטוח לאומי.
מענק על מחלת מקצוע
כאשר מדובר במחלת מקצוע, החוק יחול על מי שהזכאות למענק נוצרה לגביו ביום התחילה או לאחריו. בבוא בית הדין לעבודה ליישם את הוראת החוק לעניין תשלום המענק, בשים לב למועדים הרלוונטיים הקבועים בחוק בהקשר של הגשת תביעה לביטוח לאומי לאחר מועד היווצרות עילת התביעה, עולה לבירור השאלה מהו מועד היווצרות העילה, בפגיעה בעבודה על כל סוגיה (תאונה רגילה, מחלת מקצוע וכו'). ככל שמדובר בתביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה, עילת התביעה קמה במועד קרות התאונה. ככל שמדובר בתביעה להכרה במחלת מקצוע כפגיעה בעבודה ובהעדר זכאות לדמי פגיעה – עילת התביעה קמה במועד תחילת הנכות, שאז קמה הזכאות לגמלת נכות, אלא אם הוכח על ידי הנפגע שלא יכול היה להיות מודע לנכותו באותו המועד.
מועד תחילת הנכות
לעניין מועד היווצרות העילה, קיים שוני משמעותי בין תאונת עבודה מחד לבין פגיעה בעבודה מסוג מחלת מקצוע מאידך. השוני בין הפגיעות מן הסוגים השונים בקשר למועד היווצרות עילת התביעה אך מתבקש וכמעט ברור מאליו, נוכח אופיין השונה של הפגיעות. שהרי התאונה בעבודה ניתנת לאתר בזמן ובמקום, ואך ברור הוא כי עילת התביעה בגינה צומחת במועד בו אירעה, בעוד שפגיעות בעבודה מסוג מחלת מקצוע, מעצם טיבן מבשילות ומתגבשות לאורך זמן, ועל כן נקבע בפסיקה כי עילת התביעה לגביהן קמה במועד תחילת הנכות.
עיון בהוראת התחולה שבחוק מעלה כי הבחנה זו בין הפגיעה מסוג תאונה לבין פגיעה מסוג מחלת מקצוע, לעניין מועד היווצר עילת התביעה בגינן, היא העומדת בבסיס הוראת החוק שקבע לעניין תאונה כי המועד הקובע לגביה הוא מועד קרות התאונה, בעוד שלגבי מחלת מקצוע המועד הקובע הוא מועד הזכאות לגמלה, שהוא, כך כבר הבהרנו, מועד תחילת הנכות. מועדים אלה הם כאמור מועדי היווצרות עילת התביעה בגין הפגיעות בעבודה משני הסוגים.
כתבה שיווקית
