כבר חודש וחצי יושבים תלמידי ותלמידות ישראל בביתם בעקבות מגיפת הקורונה. רק לאחרונה חזרו חלק מהם למסגרות במתכונת זהירה וקפדנית כשאלו שעדיין לא חזרו מנסים למצוא לעצמם תעסוקה בתוך הבית.
באולפנת צביה באשקלון, אחד מהמוסדות החינוכיים שכבר התפרסמו בעבר כמובילה מבחינת ההישגים גם ברמה הארצית, דאגו שחוץ מהלמידה מרחוק שהפכה להיות חלק בלתי נפרד מהשגרה, תיטולנה תלמידות האולפנא חלק במיזם חשוב ומרגש בתקופה זו.
הדיירות הנרגשות עם הפרחים. צילום: גילה שושן
תלמידות כיתה י' בביה"ס כתבו מכתבים אישיים באנגלית לשמח ולעודד בתקופה מורכבת זו את דיירות בית גיל הזהב "בית פורטיאה" בהרצליה לעולי דרום אפריקה.
כל תלמידה קיבלה שם של דיירת וכתבה לה מכתב באנגלית. התלמידות כתבו על עצמן, שיתפו אותן ברגשותיהן בתקופה זו, ייעצו להן עצות טובות כיצד להעביר את הזמן בטוב, ואיחלו להן בריאות וימים טובים יותר.
המכתב המרגש באנגלית שכתבה התלמידה שילת לדיירת מרבלה. צילום: גילה שושן
במגבלות הקורונה ובשל כך שהדיירות נמצאות בקבוצת סיכון גבוה, התלמידות לא יכלו לנסוע אליהן להרצליה, אז המורות לאנגלית, רויטל שטרית וגילה שושן, נסעו אליהן ומסרו להן באופן אישי את המכתבים ואף צרפו ורדים לכל דיירת.
היה זה מפגש מרגש עם ציפייה לעשייה משותפת בעתיד. התלמידות למדו, נהנו ועשו חסד במקביל. והנשים התרגשו, שמחו והעריכו רבות.
דיירת שקיבלה מכתב נרגש מתלמידה אשקלונית. צילום: גילה שושן
"אני באמת שמחה שעשיתי משהו טוב, גם אם זה רק מכתב ופרח מכל הלב, במיוחד במצב הזה שלא עשיתי משהו מועיל בזמן האחרון" סיפרה אחת התלמידות והוסיפה "תודה רבה על הזכות לשמח אותן עם המכתבים שלנו. נשמח ללכת לראות אותן כשהכל יגמר. שיכירו מי אנחנו, שכתבנו להן. שנמשיך את הקשר ונפיק מזה רק טוב בע"ה."
מחווה מרגשת לדיירות בית פורטיאה בהרצליה. צילום: גילה שושן
"גם בתקופה זו של למידה מרחוק, אנו משתדלים להמשיך בעשייה חינוכית המשולבת במקצועות הלימוד הרגילים באולפנא, בבחינת "בכל דרכיך דעהו" מסר השבוע מנהל האולפנה, הרב ינון בן דוד והוסיף "התלמידות שמחו מאוד להירתם למשימה ולשמח את דיירות בית האבות. היתה להן מוטיבציה מיוחדת לכתוב את המכתבים, בשל הבידוד בו הקשישים נמצאים מזה זמן רב. ישר כח לרכזת המקצוע רויטל שטרית ולמורה גילה שושן".
