אחרי ליל סדר וחג באווירה שונה, אחרי ברכת כהנים סולידית ומצומצמת אנו ניצבים לקראת חג שביעי של פסח וראוי לחזור שוב למסרי הפסח וההגדה.
סיפור ההגדה של פסח הוא סיפור של ניסים וגאולה וגם סיפורם של גֵּרִים, (אבותינו) שלחמו נגד שררה, שמאנה לאפשר להם לשמור על זהותם ומאווייהם כחברה וכעם. משמעות זו של ההגדה מחייבת אותנו לנהוג בכבוד כלפי חמישית מאזרחי ארצנו הערבים. בארץ הזו שבה התהלכו נביאנו ושבה הענקנו לעולם את ספר הספרים יש לשקוד על כך שֶׁלַּגֵּר הַגַָּר בתוכנו תינתן האפשרות לשמור על זהותו, ועל נכסיו התרבותיים בדיוק כמו שאנחנו ביקשנו לעצמנו, ובדיוק כפי שציוותה התורה וגם הכרזת העצמאות. יש לי חברים ערבים לא מעטים, נהדרים ואיכותיים אחד אחד שברכו אותי בברכת פסח שמח ואני בעוד מספר ימים אברך אותם בברכת "رَمَضَان كَرِيم" – "רַמַדַאן כַּרִים".
דווקא כעת חובה עלינו לצאת מהתבנית של בלעם "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב…" שכן העולם הוא עולם גלובלי ונגיף קטן במרחק אלפי קילומטרים משבש את החיים שלנו כאן. לכן, זו השעה לחיבוק אמיתי של כל האזרחים כולל של אחינו החרדים המקבלים בשירי אהבה מרגשים את חטיבות הצנחנים והקומנדו בבני ברק, את כל הערים, וכן גם את הערבים שרבים מהם תורמים למדינה בתחומי רפואה, חינוך מדע ועוד.
ולסיום גאווה מקומית: הדרך לחברת מופת עוברת מגדולת היחיד לגדולת החברה והעם. כמה מרגש היה לשמוע שהאחות יעל וילוז'ני מהיחידה למניעת זיהומים במרכז הרפואי ברזילי שלנו תשיא משואה ביום העצמאות. המשואה הזו היא אות כבוד ליעל, למרכז הרפואי ברזילי וגם לעירנו.
חג שמח ובשורות טובות!