בית המשפט המחוזי בב"ש גזר היום עונש של 12 שנות מאסר בפועל על סוהר באגף בטחוני, מאיר צגאי, אשר הורשע בביצוע עבירות מין בעצור שהוחזק באגף. מדובר בפרשה שנחשפה לראשונה בכאן דרום.
הנאשם, מאיר צגאי בן 57, נשוי ואב ל-8 ילדים המתגורר בקרית גת שימש סוהר באגף עצורים ביטחוניים בכלא "שקמה" באשקלון. צגאי הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירות של נסיון למעשה סדום, מעשים מגונים בנסיבות של אינוס, הטרדה מינית ועבירות נוספות כלפי מתלונן שהוחזק בדצמבר 2017 באגף, תוך שימוש לרעה בסמכויותיו כסוהר.
המקרה התרחש בחודש דצמבר 2017, אז נכנס צגאי לתאו של מ' עצור בטחוני, בשנות השלושים לחייו, נשוי ואב לשלושה. צגאי, כך על פי גזר הדין, הכניס אצבע לפיו ואמר לו, שהוא צריך "לזיין" אותו. מ' ביקש מצגאי שיעזוב אותו, אבל אז הוציא הסוהר את האצבע מפיו של מ', אחז במותניו וסובב אותו, כך שעמד מאחוריו. משך את מכנסיו ותחתוניו של מ' למטה, חשף את פלג גופו התחתון, כופף אותו לעבר דלת התא וניסה לבצע בו מעשה סדום אך לא הצליח בשל התנגדותו של מ', ולבסוף הגיע לסיפוקו.
לאחר מכן הגיע צגאי שוב לתאו של מ', אזק את ידיו, הוציאו מהתא והוביל אותו למטבחון. שם החל לגעת בו, להיצמד אליו ולהתחכך בו. מ' שידיו היו אזוקות, ביקש מצגאי שיעזוב אותו ורק לאחר זמן מה הוא הפסיק והחזיר את מ' לתאו ונכנס עמו, כשהוא מותיר את האזיקים על ידיו. בתוך התא, שוב נצמד צגאי אל מ', הפשיל את מכנסיו ושוב ניסה לבצע בו מעשה סדום וגם הפעם לא הצליח בשל התנגדותו של מ' וגם הפעם הגיע הסוהר לסיפוקו.
צגאי הורשע לאחר שמיעת הראיות ולאחר שכפר במעשים שיוחסו לו, וזאת, בין היתר, ובעיקר, לאור "עדותו המהימנה של המתלונן", כך על פי גזר הדין וכן לאור מציאת התאמה בין הזרע שנמצא על תחתוניו ונעלו של מ' ל-DNA של צגאי.
עו"ד אליזבט ברנר אברהם מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) ביקשה בשלב הטיעונים לעונש להטיל על הנאשם עונש שינוע בין 9 ל-14 שנות מאסר, זאת בין היתר מאחר והנאשם לא נטל אחריות על כך שניצל באופן ציני וקר את מעמדו כסוהר באגף בטחוני, כשהוא פוגע במתלונן העצור ומבצע בו מעשים מיניים קשים ומשפילים. "חברה נבחנת ביכולתה למצות את הדין עם העבריינים אבל גם ביכולתה להגן עליהם בעת שהם במשמורתה", טענה עו"ד ברנר-אברהם. "על הגנה זו מופקדת כל שרשרת הפיקוד של שב"ס, וכדי להחזיר לחברה ואזרחיה את האמון במערכת, כשחברה כוללת גם את האסירים ועצורים, יש מקום מעבר לשיקול הגמול ליצור הרתעה בדרך של ענישה משמעותית ומחמירה".
צגאי הביא עדי אופי שיעידו לטובתו, בהם אישי ציבור ואפילו רב. כך למשל, הרב משה סולומון, איש חינוך, אשר מנהל את תכנית הצוערים בשלטון המקומי וסא"ל
במילואים. הוא העיד כי הכיר את הנאשם כאשר כיהן כרבה של הקהילה האתיופית בקרית גת. לדבריו, צגאי פעיל בקהילה ובעל השפעה ניכרת בה" וכי הוא "נתפס בעיניו כאישיות משמעותית ומועילה לחברה".
הרב ד"ר שרון שלום סיפר, כי הוא משמש כרב קהילה בקרית גת, מרצה בקריה האקדמית אונו וראש הקתדרה לחקר יהדות אתיופיה. הוא שיבח את צגאי ותיאר אותו כאלטרואיסט, כמי שהאחר בראש מעייניו וסדרי עדיפויותיו ואף הוסיף, כי ניסה לסייע בהעלאת יהודים מאתיופיה.
שמעון סולומון הכיר את צגאי במסגרת עבודה הומניטרית להעלאת יהודי אתיופיה. לדבריו, צגאי הוא איש משפחה וכי הוא ראה אצלו רק את הצד של הנתינה, הסיוע והעזרה.
בית המשפט המחוזי (הרכב שופטים בראשות השופטת רויטל יפה-כ"ץ) קיבל את עמדת הפרקליטות וגזר על הנאשם עונש של 12 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסך של 150,000 ש"ח.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך
בגזר הדין צוין, כי מעשיו של צגאי מזעזעים, קשים, אכזריים ומכוערים. הוא ניצל את מעמדו המיוחד כסוהר אשר המתלונן נתון לחסדיו; ניצל את ניתוקו של המתלונן מהעולם החיצון ואף מאסירים אחרים; ניצל את חולשתו של המתלונן גם פיזית בשל הטיפול התרופתי שקיבל וגם נפשית בשל תנאי מעצרו; וביצע במתלונן מעשים מיניים קשים ומשפילים".
עוד נכתב כי צגאי, "הנושא בתפקיד ציבורי בעל חשיבות רבה – סוהר באחד ממתקני הכליאה הרגישים בארץ, ומי שמצווה בהנחלת ערכי מוסר וציות להוראות החוק, נהג בשפלות, מעל בתפקידו ובחובותיו הבסיסיים כאיש חוק. בדרך חסרת רחמים ומעוררת שאט נפש, ניצל הנאשם את המתלונן ואת מצבו המוחלש, תוך שימוש לרעה בסמכויות שהוקנו לו בחוק; התעלם מפער הכוחות המובנה ביניהם; ופגע בגופו ובכבודו. הנאשם ראה במתלונן אובייקט מיני זמין ונגיש לסיפוק יצריו ותאוותיו הסוטים, תוך שהוא בטוח, כי המתלונן לא יחשוף את מעשיו הרעים, וכי בכל מקרה, לא יעדיפו את גרסתו של המתלונן-העבריין על פני גרסת איש החוק. הוא לא שלט ביצריו ובתאוותיו החולניים, ובשלוש הזדמנויות נפרדות, בטווח זמן קצר, פגע במתלונן… כדי להחזיר אמון הציבור במערכת יש להטיל ענישה מכבידה שתעביר את המסר לפיו המדינה, ומערכת המשפט כזרוע של המדינה, לא ינקטו ביחס סלחני כלפי מי שביצע עבירות כה מזעזעות תוך ניצול המעמד כסוהר".