במהלך השבוע האחרון הוגשו רוב סיכומי ההגנה במשפטו של ראש העירייה לשעבר איתמר שמעוני. סנגוריו של שמעוני עורכי הדין מנחם רובינשטיין וגבריאל רפפורט כתבו כ-200 עמודי סיכום, ובהם הציגו את טענותיהם כנגד כתב האישום, כנגד התנהלות הפרקליטות וכנגד הראיות שהוצגו במשפט.
"לדעת ההגנה, כתב האישום הזה הוגש ללא ביסוס ראייתי כנדרש – לנטען בו", נכתב בפתח הסיכומים, "עתה, לאחר שנשמעו העדים, הוגשו הראיות ונטענו טענות הצדדים, יש לזכות את איתמר מכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. עולה, כי האישומים לא התבססו על ראיות ישירות ואף לא על ראיות נסיבתיות של ממש, אלא כעיקר על חיבור רופף בין שלל ראיות נסיבתיות חלשות באופן שנעדר עיגון של ממש".
מאיפה הכסף?
שמעוני, כזכור, נאלץ לגייס יותר ממיליון שקלים עבור מימון של הסכמי שתיקה לשתי נשים שטענו כי ביצע בהן עבירות מין, עבירות שהתיק בגינן נסגר. "בצר לו, הוא פנה אל חברו הטוב ואיש אמונו משה פונטה על מנת שזה יסייע בידו בתשלום סכום זה, מתוך הכרה ביכולתו המוכרת והמוכחת מהעבר של פונטה בגיוס הלוואות. הכול היה צריך להתנהל בדיסקרטיות על מנת שלא ייוודע שיש לכך קשר לאיתמר – מה שיאשש את השמועות והפרסומים שהיו בתקשורת לגבי הסכמי הפיצוי". פונטה היה זה שאיתמר הטיל עליו את האחריות בגיוס הכספים ובתשלומים לעורכי הדין ולמגשרות. בשלב מאוחר יותר פנה איתמר גם לסיוע אחיו עופר. השניים התבקשו לסייע, בין אם מתוך ממונם הפרטי ובין אם בגיוס הלוואות אישיות מגורמים קרובים אליהם ותוך הנחייה ברורה של איתמר אליהם כי אין ליטול כספים מגורמים הקשורים בתפקידו הציבורי של איתמר כראש עיר וכן תוך הימנעות מציון העובדה כי ההלוואה נועדה בעבורו. כאמור, איתמר לא עצם את עיניו, אלא הנחה את פונטה ועופר בדבר".
לטענת ההגנה, שמעוני היה טרוד בניהול העיר, ולכן לא התעדכן ממי ניטלו ההלוואות ומהו מקור הכספים, וזאת מאחר שסמך על פונטה. לעניין הסכומים שגויסו בפועל ולטענת ההגנה הם הלוואות, הם הציגו את מקור הכספים כולם.
לטענת ההגנה, פונטה גייס את הסכומים הללו:
- כ-190 אלף שקלים במזומן מחיים סופר, מנכ"ל העירייה. "לא נאמר לסופר כי הסכום הוא בעבור איתמר", נכתב.
- 30 אלף שקלים שפונטה קיבל מהוריו בשני שיקים.
- 75 אלף שקלים שפונטה קיבל כהלוואה ממילר בהעברה בנקאית, "פונטה אמר לו שהוא זקוק לכסף כי 'יש לו עניין שלו אישי’ (למילר לא נאמר על ידי פונטה שההלוואה היא בעבור איתמר)", נכתב.
- כ-270 אלף שקלים השייכים לפונטה, "שאת מקורם לא פירט בבית המשפט בשל חשש להפללה עצמית בעבירות שאינן קשורות להליך זה", נכתב.
- 50 אלף שקלים בצ'ק מעד התביעה דני עמנואל, "צ'ק שנמסר לפונטה באמצעות אשתו של איתמר. הלוואה זו הוחזרה לדני עמנואל (דני עמנואל העיד כי הוא מעולם לא שוחח עם איתמר אודות הסיוע הכספי, וכי מבחינתו הוא נתן הלוואה לאשתו של איתמר. בכך אישר את שאמר בהודעתו במשטרה)", נכתב.
בסך הכול גייס פונטה כ-650 אלף שקלים.
על פי הסיכומים, עופר שמעוני גייס סכום של כ-177 אלף שקלים: "בצ'קים ובמזומן – ממקורותיו שלו. עולה מהראיות כי בתקופה הרלוונטית מצבו הכלכלי של עופר אפשר לו לסייע לאחיו איתמר, בין אם בשל הכנסות מעסק בבעלותו ובין אם מהלוואות שנטל מחברים ובני משפחה", נכתב.
עוד סכומים שמוגדרים ככלליים הם:
- 75 אלף בצ'ק מההורים של איתמר "לא נאמר להם שזה בעבור איתמר, עופר פנה אליהם ואמר שהסכום הוא בעבור משה פונטה", נכתב.
- יותר מ-150 אלף שקלים – "מתוך סכום כסף מזומן שהיה ברשותו של איתמר וכן מתוך סכום שהתקבל מחמתו של איתמר במסגרת הלוואה", נכתב.
בסך הכול, לפי טענות ההגנה, בדרך זו גויסו יותר ממיליון שקלים, שזה הסכום ששמעוני היה זקוק לו על מנת לממן את הסכמי השתיקה.
הפרקליטות שיפרה עמדות
סנגוריו של שמעוני טענו כי הפרקליטות הבינה כי בידיה כתב אישום "לא אפוי", ולכן החליטה לשפר עמדות ולהשיג עוד ראיות תוך כדי ניהול המשפט, דבר שאסור לעשותו.
ההגנה טענה למשל כי הפרקליטות נהגה בדרך אסורה בהתנהלות שלה בריענון של עדים. כידוע, לפני שעד תביעה עולה לעדות, הוא מגיע לריענון, שזו שיחה בפרקליטות שבה מאפשרים לו לרענן את הזיכרון בנושאים שעליהם נחקר במשטרה. סנגוריו של שמעוני טענו כי פעמים רבות הפרקליטות הכניסה נושאים חדשים ושאלה שאלות על נושאים שלא עלו בחקירות המשטרה, ובעצם ביצעה השלמות חקירה. הם טענו כי זה קרה אצל העדים שרון עטיה, גלית כהן, אושרה סגל, תומר גלאם, עו"ד איתן צוריאל וכן אצל העוקבות שעקבו אחרי שמעוני.
טענה נוספת הייתה למשל כנגד התנהלות הפרקליטות כאשר הביאו לבית המשפט סרטון אשר פורסם במהלך המשפט באתר האינטרנט של "כאן דרום", שבו נראים שמעוני ודוידי בחנוכת בית. "לא יעלה על הדעת שנאשם יעומת לראשונה עם חומר במסגרת חקירתו הראשית (לדוגמה: "הסרטון מחנוכת הבית"), חומר שהושג על ידי המאשימה תוך כדי ניהול ההליך ומבלי שהוא הועבר לעיון ההגנה בטרם", נכתב.
הסרטון שההגנה מבקשת לפסול:
ההגנה הציגה עוד מקרה שבו הוצג זימון לאנשי מינהל ההנדסה ונטען שהזימון עסק בענייניו של יואל דוידי, "לא יעלה על הדעת כי המאשימה תשלוף חומר מפתיע שהשיגה תוך כדי ההליך לאחר שעדי תביעה רלוונטיים כבר העידו ולא ניתן לשאול אותם לגבי הנדון בפירוט המתבקש", נכתב.
לסיום הפרק נכתב, "אשר על כן ולאור כל המפורט לעיל, יתבקש בית המשפט הנכבד להורות על פסילת כל חומר שהושג ואף הוגש כמוצג על ידי המאשימה – שלא בהתאם להנחיותיה שלה ובניגוד לדין ולקבוע שמדובר בראיות בלתי קבילות", נכתב.
ראיות בלתי קבילות
הסנגורים של שמעוני טוענים כי הפרקליטות בסיכומיה "מבקשת להסתמך על ראיות פסולות ובלתי קבילות לצורך הרשעתו של איתמר (עדויות שמועה, סברה ומוצגים נוספים שהוגשו), מכאן שאף המאשימה סבורה שבלעדי ראיות בלתי קבילות אלו היא אינה יכולה לעמוד בנטל הוכחת אשמתו", נכתב.
ההגנה הציגה את ההאשמות בשוחד כלפי שמעוני וטענה כי אינן מבוססות. לטענת ההגנה, לא רק שאיתמר לא קיבל דבר, אלא שהוא גם לא ביצע דבר לטובת דוידי או מגנזי בעת שהיה בניגוד עניינים מולם.
"בעניין דוידי, הטענה היא כי איתמר הסתמך בכל פעולותיו על הייעוץ שקיבל מהלשכה המשפטית בעירייה עצמה וכן מגורם חיצוני לעירייה ופעל בהתאם. הייעוץ אותו קיבל ביקש לקיים הבחנה ברורה בין החלטות אופרטיביות לגופו של עניין לבין הבעת דעה כללית בלבד… בכל הנוגע לפרויקטים של יזמים בהם מעורב עופר כמתווך, חוות הדעת המשפטית קבעה גדר וולונטרית, בשיתוף עם איתמר, ולפיה על איתמר להרחיק את עצמו מטיפול ונגיעה בעניינים של יזמים אלו, וזאת כדי להימנע מניגוד עניינים ולו בשל מראית עין. חוות הדעת אף הטילה את החובה על עופר (ולא על איתמר) לדווח לסופר בדבר כל פרויקט בו הוא מעורב, וזאת כדי למנוע הכשלה אפשרית של איתמר בלא יודעין. איתמר ועופר חתמו על מסמך המסדיר את חובת הדיווח של עופר לסופר, בהתאם לחוות הדעת. מבחינת איתמר, לא הייתה לו כל סיבה שלא להאמין, בזמן אמת, שהמנגנון לעיל לא פועל כשורה. אך יוער כי לא הוצגה כל ראיה לכך שבאמת הייתה קיימת תקלה בדיווחו של עופר לסופר. בפועל, מרגע שאיתמר ידע כי עופר מתווך בעבור דוידי, הוא נמנע מלעשות כל פעולה הקשורה אליו. המאשימה כשלה בלהוכיח אחרת. בפועל, ברגע שידע – פעל בהתאם להנחיות שבחוות הדעת שקיבל, ולאחר שנודע להילה רווח, היועצת המשפטית, על הדבר, היא קיימה 'שיחת תדרוך’ עם איתמר בעניין ומספר חודשים לאחר מכן אף נחתם הסדר ניגוד עניינים ספציפי שנוגע לדוידי, הסדר פורמאלי בלבד, שכן איתמר נמנע, בכל מקרה, מענייני דוידי זמן רב לפני כן. בכל מקרה, לא הוכח כי מרגע שאיתמר ידע על התיווך של עופר לדוידי איתמר ביצע כל פעולה שהיא בעניינו של דוידי".
כזכור, שמעוני אף מואשם בקבלת שוחד בגובה 100 אלף שקלים מאיש העסקים גבי מגנזי. במקרה זה טוענים הסנגורים "כי לאיתמר אין כל ידיעה שהיא לגבי כספים שהועברו, לטענת המאשימה – ממגנזי לפונטה. הטענה היא שבמקרה של מגנזי לא היה לאיתמר כל ניגוד עניינים. ממילא גם לא הוכח שאיתמר ביצע כל פעולה הקשורה בעניינו של מגנזי, והמאשימה כשלה בלהוכיח אחרת. בסיכומיה המאשימה למעשה 'משנה חזית' ממה שבכתב האישום – בכתב האישום, לטענת המאשימה, איתמר העביר מסר למנכ"ל החכ"ל, ולפיו יש לשלם למגנזי דמי עכבון. מנכ"ל החכ"ל – עד התביעה גלעד אורן, הכחיש קבלת כל מסר שכזה מאיתמר. בסיכומיה, טוענת המאשימה כי כינוס סוחרים הקשורים בפרויקט החזיתות במגדל, פרויקט בו זכה מגנזי, כינוס שזומן על ידי העירייה בהשתתפותו של איתמר, אשר ביקש לרתום את הסוחרים לקחת חלק בפרויקט – הרי שזו פעולה הקשורה בתפקידו הציבורי. יוער כי לא הוכח שאיתמר ידע כי מגנזי הוא הקבלן שזכה במכרז זה. הוכח כי מגדל הוא פרויקט דגל המהווה את פני העיר, ואף ראשי העיר הקודמים עסקו בו ודחפו אותו… אם כן, מעורבותו של איתמר הייתה לאור המצוין ולא בגלל שמדובר בפרויקט של מגנזי".
לטענת ההגנה, הפרקליטות כשלה להוכיח שאכן הועברו כספים ממגנזי לפונטה באמצעות עד המדינה חוסה לואיס לימברק, "ואף כשלה להוכיח שכספים אלו שהועברו, לטענת המאשימה, היו מיועדים לאיתמר". כמו כן, נטען שהפרקליטות כשלה להוכיח שאיתמר ידע על העברת הכספים ממגנזי לפונטה וכן כשלה להוכיח שאיתמר ביצע כל פעולה שהיא לטובת מגנזי. "אם כן, שעה שאין בנמצא מתת ותמורה, הרי שלא ניתן להרשיע בעבירת השוחד", נכתב.
איפה חיים סופר?
אחת השאלות הגדולות שהיו במשפט הזה היא מדוע מנכ"ל העירייה לשעבר חיים סופר לא זומן כעד תביעה במשפט. לטענת ההגנה, סופר "הוא נעלם גדול וחסר למאשימה מבחינה ראייתית. כתב האישום מייחס פעולות שונות לסופר. בין השאר נטען כי איתמר 'הפעיל לחץ’ במקרים שונים ועל גורמים שונים באמצעות סופר. איתמר מכחיש זאת. באופן כללי יצוין כי מבלי שסופר הוא עד במשפט, לא ניתן להוכיח את מניעיו לפעול במקרים ספציפיים (אם וככל אכן פעל). בנוסף, מן הראיות והעדויות שהובאו עולה תמונה ולפיה סופר הוא אדם עצמאי ביותר ושאפתן".
באחד הדיונים הסבירו התובעות בתיק כי הוחלט מראש מתוך מחשבה טקטית שלא להביא את סופר כעד תביעה וכי הם העדיפו שהוא יזומן על ידי ההגנה, וזאת על מנת שניתן יהיה לחקור אותו בחקירה נגדית. "כלל יסוד בשיטת משפטנו הוא כי נטל הבאת הראיות הוא לפתחה של המאשימה", טענו סנגוריו של שמעוני. "עולה שהמאשימה אינה רשאית לגלגל לפתח ההגנה את נטל זימונו של סופר לעדות בבית המשפט. אי זימונו של סופר צריך לעלות למאשימה ביוקר מבחינה ראייתית שעה שמחד גיסא, בשל אי זימונו כעד תביעה, היא אינה יכולה להוכיח את שטוענת בכתב האישום שלה, ומאידך גיסא, לאי זימונו על ידה, כאשר ברקע אין הסבר סביר פרט לאמרה מסוג 'אנחנו מעדיפים לחקור אותו נגדית’ יש יכולת ראייתית, על פי הפסיקה, לתמוך בטענות ההגנה".
סנגוריו של שמעוני מנגד הסבירו כי הם לא זימנו את סופר כעד הגנה מאחר שלא היה להם צורך בו, וכי אין להם מה להוכיח באמצעותו כעד. "המאשימה טעתה לחשוב כי יש להגנה טענות שהיא אינה יכולה להוכיח אותן בלעדי סופר", נכתב.
יחד עם זאת, עדים רבים טענו כי סופר דיבר איתם ולחץ עליהם בעניינם של יזמים כאלה ואחרים. בנוגע לזה טענה ההגנה, "סופר דאג ליישם את חזון ראש העיר בנושאים השונים, ובפרט היה עוסק בטיפול ובייצור הכנסות לעירייה על מנת שניתן יהיה לממש את חזונו. משכך, סופר היה קשוב לתלונות שהגיעו אליו, במיוחד מיזמים שונים, ודאג לתת להם טיפול ומענה בעירייה ואף בחכ״ל".
סיקור אוהד או הוגן?
בנוגע לטענות כאילו יואל דוידי דאג לסיקור אוהד של שמעוני בעיתון "קול אשקלון", לטענת ההגנה, "איתמר הכחיש כל קשר לרכישת 'קול אשקלון' והכחיש כי פנה לדוידי בבקשת לסיקור אוהד. מנגד, הסביר בעצמו (וגם עדים נוספים העידו על כך) כי אכן עסק בניסיונות למנוע סיקורים שליליים כנגדו".
לראיה הם מציגים את דבריו של שרון עטייה, שנתן שירותי ייעוץ אסטרטגיה ותקשורת לעירייה בתקופת איתמר, אשר העיד בבית המשפט כי כשהיה עורך המקומון 'סקופ’, היו לו שיחות רבות עם איתמר, כפי שהיו לו עם מסוקרים שונים אחרים", נכתב.
"איתמר היה פונה לכתבים ועורכים שונים. לא כדי לדרש סיקור מבוים, הוא דרש סיקור נכון ומדויק. ההגנה תבקש להפנות לעדותו של עד ההגנה נועם ביטון, עורך מקומוני הדרום של ידיעות תקשורת, ולמוצגים שהוגשו באמצעותו. ההגנה תבקש כי בית המשפט הנכבד יעיין בעדותו המלאה – עדות השופכת אור על התנהלותו של איתמר אל מול כתבים ועורכים", נכתב בסיכומים.
לסיכום נכתב כי הפרקליטות לא הוכיחה כל פעולה של איתמר שממנה ניתן ללמוד שהוא דרש סיקור אוהד מגורם כלשהו ב"קול אשקלון". מנגד, הוכח גם שדווקא אל מול גורמי תקשורת אחרים הוא היה מתנהל ודורש שהסיקור יהיה נכון ומדויק.
אשקלון 10: מה ידע איתמר?
בכתב האישום נטען כי רכישת אתר "אשקלון 10" הייתה בידיעתו של שמעוני, ועל זה טענו הסנגורים, "אף אם הייתה המאשימה מצליחה להוכיח כי איתמר ידע מראש לגבי הרכישה של האתר על ידי דוידי, עדיין, ההגנה לא רואה כל פסול בכך". לדבריהם, אין פה כל עבירה.
לטענת הסנגורים, רק במהלך המשפט החלה הפרקליטות לטעון כי איתמר ביצע פעולות הנוגעות לרכישה "שעה שמעדותו במשטרה של דורון נקשרי, שניהל עם דוידי את המשא ומתן לרכישת האתר, עלה כי לאיתמר לא היה כל חלק בעניין. מסתבר שתוך כדי המשפט העדיפה המאשימה את גרסתו הלא הגיונית והמשוללת כל יסוד של עד התביעה רועי רביב, מבעלי האתר, על פני גרסתו ההגיונית והסבירה של דורון נקשרי וזאת תוך ויתור על חקירתו הנגדית של דורון נקשרי. את המו"מ עם דוידי ניהל דורון נקשרי ולא רועי רביב ולכן יש להאמין למה שטוען נקשרי לעניין מה שנאמר לו ע"י דוידי. עד התביעה רועי רביב, שלא היה מעורב במשא ומתן עצמו, טען בעדותו בבית המשפט שהובטח לו ולנקשרי מאות אלפי שקלים נוספים שיתקבלו מפונטה ומאיתמר, וכי האתר נרכש לטובתו של איתמר. מה גם שחוזה המכירה והשיקים ששולמו סותרים טיעון זה של רועי רביב. מבחינת ההיגיון, לא סביר שאדם יצפה לקבל מאות אלפי שקלים מאנשים איתם הוא נמצא בסכסוך, וזאת בהבטחה בעל פה. מה גם שטען בבית המשפט שעד להיום הוא לא קיבל את הסכום, והדבר נראה תמוה לחלוטין – שכן ככל ומגיע לו סכום שכזה, מדוע לא פעל לגבות אותו? לטענת ההגנה, אין לקבל כל עדות שמועה שמסר עד התביעה רביב. מבחינת דברים שהעד לכאורה קלט באוזניו, בשים לב לחוסר ההיגיון שבגרסתו ולהתנהגותו המבישה בבית המשפט עת נחקר נגדית, יתבקש בית המשפט הנכבד שלא לקבל את גרסתו ולא לתת לה כל משקל".
הפרקליטות, כזכור, טענה כי האתר שהיה לעומתי לשמעוני נרכש על ידי דוידי לצורך השבתתו. אלא שמעדותו של רועי רביב עולה כי האתר הושבת על ידו זמן מה טרם מכירתו, והועלתה שקופית המעידה על יציאה לחופשה. כמו כן, "מפעולות שביצע דוידי, כולל פעולות לגיוס עובדים שיפעילו את האתר, עולה כי לא הייתה כל כוונה לסגור את האתר. לא הוכחה כל מעורבות של איתמר ברכישת האתר. לא הוכחה דרישה של איתמר מדוידי לרכוש את האתר ולהשבית אותו".