ההתגייסות המלאה של עובדי בית החולים, צוות האיכות והנהלת בית-החולים, העבודה הקשה והחתירה למצוינות הוכיחו את עצמן. כעת יכולים תושבי העיר והאזור ליהנות מרפואה מקצועית, איכותית, מובילה וטובה הרבה יותר.
אומרים שזמן שווה כסף, אבל בתחום הרפואה זמן שווה הצלת חיים של אלפי אנשים בכל שנה. דו"ח משרד הבריאות למדדי איכות שבדק את כל בתי החולים והמרכזים הרפואיים בישראל, מצא כי המרכז הרפואי ברזילי, הנמצא בפריפריה, הציב את עצמו בראש הטבלה יחד עם בתי החולים הגדולים במרכז הארץ. המשמעות עצומה – פחות תמותה, הפחתת תחלואה, מניעת סיבוכים, טיפול מקצועי, ורפואה איכותית וממוקדת מטרה. מדובר בשיפור תמידי שנמשך שנים ושאותו ניתן לזקוף למאמצים הרבים שהשקיעו הנהלת בית החולים והעומד בראשה פרופ' חזי לוי, הצוותים הרפואיים, כוחות הסיעוד, צוות האיכות והבטיחות, וכלל עובדי המרכז הרפואי ברזילי. "מדובר במספר פרויקטים שחצו את כל מחלקות בית החולים ונגעו בכל אחד ואחד מאתנו", מסביר פרופ' יניב שרר סגן מנהל בית החולים ברזילי. "במשך שנים למדנו, הסקנו מסקנות, בנינו תכניות, שיפרנו תוצאות, בחנו את עצמנו, עמדנו על המשמר ולא נחנו על זרי הדפנה. התוצאות אומנם מדברות בעד עצמן, אבל אנחנו לא עוצרים כדי ליהנות מהפירות אלא ממשיכים כל העת לבחון היכן נוכל לתרום יותר למען איכות הטיפול ורווחת המטופל".
לפני שש שנים החליט משרד הבריאות לבנות תכנית לבדיקת מדדי איכות לאומיים. המטרה הייתה לפתח כלי אובייקטיבי שישווה את ביצועי בתי החולים בכל הקשור לאיכות הרפואה בישראל. בחינת המדדים ופרסום תוצאותיהם מאפשרים שקיפות עבור הציבור, מעידים איזה שירות ניתן בצורה הטובה ביותר והיכן, ומהווים מנוע לשיפור מתמיד ולתחרות בריאה בין בתי החולים שמבקשים כל העת להתקדם קדימה למען רפואה טובה יותר.
בעולם הרפואי מתבצעות מאות אלפי פעולות בכל רגע נתון, כך שעל מנת לקבוע מה הם המדדים אותם ניתן לבחור הוקמה ועדה ארצית המורכבת מהמומחים הטובים ביותר בארץ, ביניהם גם פרופ' יניב שרר מהמרכז הרפואי ברזילי. לבסוף, המליצה הוועדה על עשרות מדדים שהורכבו ממספר קריטריונים: כאלו שמתבצעים במרבית בתי החולים בישראל, שמשפיעים על אלפי מטופלים בשנה, שניתן למדוד אותם ולבסוף ללמוד מהתוצאות ולהשתפר בהתאם. "לתכנית יש תרומה אדירה בהצלת חיים של ממש", מסביר פרופ' שרר. "היא מעצבת את התרבות הארגונית במערכת הבריאות בישראל ומהווה תמריץ חשוב לשאיפה למצוינות. אם נסכם את שש השנים האחרונות בהן מתקיימת התכנית ניתן לראות בבירור כי ישנו שיפור מתמיד ואמיתי בתהליכי העבודה שמביאים לשיפור גם באיכות הטיפול, החל מלידה ועד זקנה ונושאי הרצף הטיפולי".
נושא הליבה המרכזי של התכנית, שנבדק על-ידי מספר מדדים בתחומי המוסדות השונים, הוא טיפול מהיר באירוע לבבי חד (מסוג STEMI) וביצוע צנתור מהיר לאוטם חמור בשריר הלב. בעת אירוע שכזה אחד מהעורקים המרכזיים לא מספק דם, או מספק דם מועט לשריר הלב, מה שעלול לגרום לפגיעה בשריר, לניוונו ואף למוות. מטרת הצנתור היא לפתוח את העורק, למנוע את אי-ספיקת הלב, להציל את הלב ולהחזיר אותו לתפקודו הקודם. על מנת למנוע נזק תמידי, להציל חיים ולהוריד תחלואה, על צוות בית החולים לבצע צנתור בתוך 90 דקות בלבד. "בשעה וחצי, עם הגעת המטופל לבית החולים, כל הצוותים הרלוונטיים מוקפצים למיון", מסביר פרופ' שרר. "בזמן הזה עלינו לבצע אק"ג מהיר, לזהות על-ידי צוות המיון כי מדובר באוטם מסכן חיים, להיוועץ בקרדיולוג, להיכנס לחדר הצנתורים שבו כבר נמצאים המצנתרים ולבצע את הפרוצדורה. אם לפני כמה שנים עמד הממוצע הארצי על 68% הצלחה בלבד, היום כמות הצנתורים בזמן עומדת על 91% אחוזים. מדובר בהישג אדיר. במדד זה המרכז הרפואי ברזילי אף עומד על 95%, הרבה מעל הממוצע. כך שמדובר בהישג פנומנאלי המשפיע ישירות על חייהם של מאות אלפי חולים בשנה".
גם בתחום השבץ המוחי נמדד שיפור של עשרות אחוזים בכל רחבי הארץ, ובפרט במרכז הרפואי ברזילי, שהינו מוביל לאומי בטיפול בשבץ. התכנית הלאומית לשבץ מוחי החלה כבר לפני שש שנים ומהווה נדבך חשוב בשיפור איכות הטיפול במצב רפואי זה. התכנית כוללת העלאת מודעות בקרב הציבור הרחב, הכשרות והדרכות של צוותים רפואיים, הקמת יחידות לטיפול בשבץ מוחי בבתי החולים ופיתוח מדדי איכות בנושא. אחד הצמתים הקריטיים בטיפול בחולים אלו הוא אבחון מוקדם ככל הניתן של סוג השבץ באמצעות הדמיה מתאימה CT או MRI, כשהמדד העיקרי בתחום זה הוא טיפול תרומבוליטי (ממיס קרישי דם) תוך ורידי או ביצוע צנתור מוחי. "שבץ מוחי נוצר כאשר ישנה חסימה המונעת מכלי הדם במוח לספק דם", אומר פרופ' שרר. "כאן ישנה חשיבות קריטית לזמן. תוך 3 שעות וחצי על המטופל לקבל חומר דרך הווריד שמטרתו להמיס את קריש הדם, אבל לפני כן על שאר הפעולות להתבצע גם הן במומחיות, מקצועיות ומהירות, אם בפיענוח בדיקות ההדמיה, נוכחותו של נוירולוג במקום ומתן התרופה. זה הסיכוי הטוב ביותר של המטופל להחלים לחלוטין ולמנוע סיבוכים מיותרים. במדד זה אנחנו מובילים כבר שלוש שנים ברציפות ונותנים את מספר הטיפולים הגבוה ביותר בארץ. ברמה הלאומית עלה מספר המטופלים פי שלושה, אך בעוד הממוצע הארצי עומד על 78 חולים, במרכז הרפואי ברזילי ניתן הטיפול ל-111 חולים. מדובר בפרויקט שבו מעורב צוות מולטי-דיציפלינרי המצריך שיתוף פעולה ניהולי, רפואי, הכשרת כל צוותי המיון לזיהוי מוקדם של שבץ, שינוע שמוזנק להעביר את המטופל לבדיקת הדמיה, פענוח מהיר וביצוע פעולה מצילת חיים. כולנו, בהובלת מנהלת יחידת השבץ ד"ר ילנה דורודניקוב, בשיתוף פעולה מלא של צוות המיון והדימות, מוקד ביה"ח שמזניק את הצוותים, בפיקוח וניטור של כלל צוות יחידת האיכות בניהולה של ויקי נשיא, מתייחסים לאירוע שכזה כאל החייאה במידה מסוימת. החייאת המוח. מדובר במהפכה של ממש ואנחנו מובילים אותה בגאווה במשך שנים ברצף. התושבים יודעים שהם בידיים טובות ומקבלים את הטיפול המהיר ביותר בארץ לשבץ מוחי בהשוואה לכל מרכז רפואי אחר בישראל".
תחום נוסף הנבחן בתכנית הלאומית הוא זיהום באתר הניתוחי, שהינו אחד מהזיהומים השכיחים ביותר הנרכשים בבית החולים, ועלול להוביל לאחד מהסיבוכים הקשים ביותר שמתרחשים לאחר הניתוח. אחד הגורמים המשמעותיים ביותר להפחתת הסיכון להתפתחות הזיהום הוא מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי סביב מועד הניתוח. גם כאן עומד בית החולים ברזילי יחד עם בתי החולים הגדולים שהצליחו לשפר מדד זה בעשרות אחוזים.
מדד חדש שנכנס רק לאחרונה בודק מענה מהיר לשמירת חום גוף אצל פגים. אבדן מהיר של חום הגוף והיפותרמיה מתרחשים בפגים עקב משקל גוף נמוך ביחס לשטח הגוף. ככל שפג נולד במשקל לידה נמוך יותר, עולה הסיכוי להיפותרמיה המזוהה עם שיעור גבוה יותר של תמותה, דימום תוך-מוחי, אי-ספיקה נשימתית ובעיות מטבוליות. פגים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר להיפותרמיה בחדר לידה מיד אחרי לידה, ובכניסה לטיפול נמרץ ילודים. על הצוות הרפואי לשמור על חום גופו של הפג בצורה אפקטיבית שתמנע כאמור היפותרמיה וסיבוכים נוספים. זה אולי נשמע טריוויאלי, אך לא פשוט כלל לביצוע. בעוד הממוצע הארצי עומד על 71%, בית החולים ברזילי עומד על 91%, עשרות אחוזים מעל הממוצע.
גם המחלקות הפנימיות נמדדו בתכנית בכל הקשור להערכת סיכון לפקקת ורידית או תסחיף ריאתי, המאפיינים אלפי מטופלים שעברו פרוצדורות רפואיות מורכבות, כאלה הסובלים ממחלות רקע או מרותקים למיטותיהם. זיהוי הצורך לטיפול במדללי דם למניעת הפקקת, שהוא הטיפול החשוב ביותר, עומד במרכז הרפואי ברזילי על 96% ממוצע, מהגבוהים בארץ.
מדדים נוספים בהם מוביל בית החולים ברזילי הוא פרק הזמן בין קבלת מטופל לחדר המיון ועד שרואה אותו אחות, העומד על 9 דקות בלבד, מהמהירים ביותר בארץ. כמו כן, נמדדה הערכת כאב בעת השחרור מחדר ההתאוששות. כאב אחרי ניתוח הוא אחד מהתלונות הנפוצות ביותר בקרב מטופלים. בית החולים ברזילי עומד על 96% במתן טיפול אפקטיבי העוזר למטופל להשתחרר למחלקה כשהוא כבר אינו סובל מכאבים. בנוסף, נמצא בית החולים בשורה אחת עם המרכזים הגדולים במרכז בכל הקשור לנושאי הפסיכיאטריה, גריאטריה, קרדיולוגיה, נשים ומיילדות.
"חשוב להבין שכל מדד שכזה הוא פרויקט בפני עצמו שמצריך שיתוף פעולה רב משתתפים של הנהלת בית החולים, יחידת האיכות, חדר המיון ומחלקות בית החולים השונות, כלל הצוותים הרפואיים והסיעודיים, צוות מנהל ומשק, והיערכות נכונה של זמינות חדרי ניתוח, מרדימים, ציוד מתאים והכי חשוב חסכון בזמן", מסכם פרופ' שרר. "למרות גודלו של בית החולים והימצאותו בפריפריה אנחנו מהמובילים במדדי האיכות ברמה הארצית. זה משפיע משמעותית ישירות על התושבים ועל איכות הטיפול שמגיעה להם ומסופקת להם כאן במרכז הרפואי ברזילי. ההשקעה הרבה שלנו משתלמת בכל יום בשטח ומתבטאת ברפואה טובה יותר עבור המטופלים ובהצלת חיים. אנחנו יודעים שאין 100%, אבל אנחנו לא עוצרים כאן ותמיד שואפים להרבה יותר. יתר על כן, ככל שמדובר באיכות טיפול רפואי – המרכז הרפואי ברזילי עומד בשורה אחת עם מרכזי העל בישראל, ובחלק מהמדדים הוא מוביל ברמה הארצית".
פרופסור יניב שרר. צילום: צילום רפואי המרכז הרפואי ברזילי
כתבה שיווקית
