אנחת רווחה נשמעה ברחבי הארץ – יש אירוויזיון. הטילים לא פגעו באירועי האירוויזיון, האירוע יתקיים, החזרות מתבצעות, והעולם נוהר למדינת ישראל. לאחר שתושבי הדרום ספגו טילים, ואירועי האירוויזיון היו תלויים בהחלטת חמאס, עם כל בום של טיל מצד השני של המדינה נשמעה זעקה נוספת שאומרת “מה יהיה עם האירוויזיון?”.
לאחר סבב המתקפות האחרון קיבלנו כתושבי הדרום מתנות מהמארגנים. נשלחו לרשויות המקומיות בדרום כרטיסים לאירועי החזרות וחצי הגמר לחלוקה לתושבים עבור האירוע.
יפה טבג'ה. צילום: אדי ישראל
זעקת החשש והפאניקה של מארגני האירוויזיון וסימני השאלה על התקיימותו או אי התקיימותו של האירוע הייתה דומה לאזעקות ההסלמה בדרום.
למען האמת, לרובנו לא היה פשוט להכיל את האסוציאציה של טיל בדרום ואירוויזיון בתל אביב. הסבב האחרון הראה שגם אירועי לחם ושעשועים בקנה מידה עולמיים מהווים מניעים ושיקולים בעניינים ביטחוניים. באותם ימים של מתקפת טילים אירועי האירוויזיון לא העסיקו את התושבים, ההרגשה הייתה שצד אחד במדינה במלחמה, וצד אחר עם צרות של עשירים.
כמפיקת אירועים צנועים, אני יכולה לומר שאני מבינה את החשש העצום של המארגנים. זה קרה לי לא מעט שחששתי שהאירוע יתבטל בגלל כוחות שלא תלויים בי, אבל כשהחשש נאמר בקול על ידי כל כך הרבה אזרחים כשאחרים בלב הדרומי של המדינה נהרגים, זה ביטא ניתוק.
לצד הביקורת, צריך לומר שזה מעשה ראוי ונכון של המארגנים שהחליטו לחלק לתושבי הדרום כרטיסים לאירוע, לא כנדבה אלא כאמירה.
וכאמירה לצד הביקורת, גם הנציג שלנו לאירוויזיון חוטף לא מעט. נכון שכולנו נרים לקובי מרימי ונאחל לו הצלחה גדולה. הנציג שלנו עטוף בביקורת מוגזמת ותמיכה קטנה לעומת תמיכה גדולה יותר שאנחנו יודעים להעניק. הוא נכנס לנעליים גדולות, אחרי נטע ברזילי עם המקום הראשון והשיר הקופצני ששיגע את העולם, והוא מאידך ההפך הגמור ממנה, שיר שקט, אישיות מופנמת ואלפי מהמרים שצופים לו מקום אחרון.
למרות ההימורים שמנבאים לקובי מקום לא מחמיא, לדעתי הוא יפתיע את התחזית. אולי לא מקום ראשון, אבל בטח לא מקום אחרון, כפי שהמהמרים מדרגים.
אז בהצלחה לקובי, אנחנו מחזיקים לך אצבעות, מרימים לך עכשיו ולא משנה איזה מקום תקטוף.
