יפה טבג'ה. צילום: אדי ישראל
חג הפסח הוא זמן מצוין לחשבון נפש בנושא החירות האישית ועל מהות החופש בחיינו. זה זמן נכון לחשוב ולהשתחרר מכל מה שכובל אותנו מלהיות חופשיים באמת.
מה זה בעצם אומר להיות חופשיים? הרי אנחנו כל הזמן חופשיים, אך האמת היא שלעיתים אנחנו הרבה יותר כבולים ממה שאנחנו חושבים.
אנחנו חווים חוויות רבות בחיינו, והן מעצבות אותנו למי שאנחנו הופכים להיות. איתן גם מגיעים רגעים בחייו של אדם לעצור ולשאול אם אלו החיים שביקש לחיות ואם האדם שהפך להיות הוא האדם שרצה להיות. לעיתים אנחנו אפילו הסוהרים של עצמנו ועבדים לכבלים שאנחנו בעצמנו יצרנו.
ציפור דרור היא סמל החופש, בעיניי להיות חופשייה זה לתת דרור לרגשות שלנו להיות בדיוק כמו שמרגיש לנו להיות. בעיניי זיופים הם עבדות וחסם גדול לחירות.
כל אדם נולד לחופש, אך בזמן שאני כותבת על חירות אני מודעת לכך שלא התמזל מזלם של כולם להרגיש חופשיים. אברה מנגיסטו שבוי בשבי חמאס יותר מארבע שנים, ואיתו משפחתו כלואה בשבי העצבות, בחוסר ודאות, בין תקווה לייאוש. הם לא יודעים מה עלה בגורל בנם, מה מצבו הבריאותי, אם הוא אוכל ושותה טוב ואם זכה בשנים האלה לראות את אור שמש. והשאלה הקשה ביותר: האם הוא עדיין בחיים? שאלה זו מנקרת בלב המשפחה.
בני משפחת מנגיסטו. צילום: שחר מילגרום
זכיתי להכיר את משפחתו של אברה, אנשים חמים ומאמינים עם משא כבד מאוד על הגב, מטען שלא זוכה לעזרה רבה. אגרנש, אימו של אברה, היא אישה מעוררת הערצה והשראה. למרות הכאב היא תמיד מפזרת תקווה. אנשים שבאים לחזק את המשפחה מספרים שהם יוצאים מחוזקים לאחר פגישתם עם אגרנש. היא תמיד אומרת שה’ יושיע ויעזור – זו דוגמה לכך שגם כשקשה ויש חושך, האמונה היא אור של נחמה. אימו של אברה נושאת כאב גדול, עיניה מביעות כאב ומספרות את הסיפור שהעברית הדלה בפיה לא מצליחה לספר, השקט שלה הוא הרעש הכי גדול, שקט שצובט בנשמה.
ברגעים אלה, כשאני כותבת וחושבת על חופש, אברה מנגיסטו בוודאי חולם לחזור לביתו להשתחרר משבי חמאס, אבל לצערנו אינו יכול. זה עצוב ובלתי נתפש.
בחג החירות הקרוב צריך לזכור, להזכיר ולעלות מודעות לכך שיש אחרים שנמנעה מהם חירותם. זה כבר ארבע שנים שהכיסא של אברה מנגיסטו ריק סביב השולחן בחגים.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך
כלי התקשורת צריכים להעלות מודעות יומית ולא להתעלם מהשבי. הקבינט הביטחוני צריך לעשות את מרב המאמצים להחזיר את בנם ואת גופות החיילים.
כולי תפילה שכל הנעדרים והשבויים יחזרו לחיק משפחותיהם, שגופות החיילים יחזרו לאדמתם, שתהיה למשפחותיהם נחמה ומקום לבכות בו ושאברה יחזור בריא ושלם למשפחתו, כי כמו כל אדם גם אברה לחופש נולד.
אסיים באיחולי חירות אמיתית עבור כולם.
