הרב הגיש תביעת דיבה נגד אחד המתפללים והפסיד

בבית משפט השלום באשקלון הגיעה השבוע לסיומה סאגת בית הכנסת אשכולי פז כשהשופט עידו כפכפי דחה את תביעת הדיבה שהגיש הרב יעקב אברג'ל נגד שרון דעי, מתפלל בבית הכנסת.

השופט קבע כי דעי פעל מתוך מניע של הסדרת פעילות העמותה והוועד לפי הוראות חוק העמותות וכי הוא לא הונע מרדיפה אישית כלפי אברג'ל, אלא פעל מאחר שמצא כי ענייני העמותה לא נוהלו כדין וללא שקיפות מספקת. "גם אם לא פעל בדרך ארץ והביע ביקורתו באופן בוטה, מכלול נסיבות העניין מצדיקות להקנות לו הגנה", כתב השופט.

בחירת ועד בניגוד לחוק

בשנים האחרונות בית הכנסת אשכולי פז אינו מתנהל על מי מנוחות. ציבור המתפללים מפולג לשתי קבוצות: האחת, תומכיו של יעקב אברג'ל, ששימש רב בית הכנסת וחבר בוועד; והשנייה, מורכבת מחברי ועד חלופי שמונה כאלטרנטיבה.

המריבות סביב השליטה בעמותה הולידו הליכים משפטיים שונים, לרבות בקשות למניעת הטרדה מאיימת בין המתפללים בבית הכנסת והליך בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניין בחירת ועד מנהל לעמותה. עד למועד זה לא ניתנה החלטה בדבר זהות הרכב הוועד שינהל את העמותה ולמעשה ינהיג את בית הכנסת אשכולי פז.

תחילת הפרשה בחודש מרץ 2014. אז התגלע סכסוך בין אברג'ל לדעי על רקע הקרב על הוועד. במסגרת הסכסוך פורסמו פרסומים שונים בנוגע לפעולותיו של אברג'ל בתפקידו הציבורי כרב בית הכנסת וכחבר ועד. אברג'ל הגיש תביעה בגין מודעות שלטענתו תלה דעי על קירות בית הכנסת לאחר אסיפת כללית שקיים ועד בית הכנסת ובה נבחר ועד חדש, הליך שלטענת דעי נעשה בניגוד לחוק רשם העמותות. עוד טען שדעי שלח לו מכתב וקיים שיחת טלפון עם צד שלישי, שמהווים גם הם לשון הרע.

הרב יעקב אברג'ל

על פי כתב התביעה, לפני כשלוש שנים החליט דעי, שאינו חבר בעמותה, להתערב בנעשה בבית הכנסת על רקע חוסר שביעות רצונו מהתנהלות המקום, חברי הוועד והעמותה. הוא החל במסע החתמות של חברי העמותה במטרה לקיים אסיפה כללית ובחירות חדשות לוועד העמותה. נטען כי הגזבר צירף את דעי כחבר עמותה על סמך חתימת אמו של דעי, שלפיה העבירה לו בירושה את כיסאו של אביו המנוח, אשר היה חבר עמותה, ובניגוד לחוק העמותות הקובע כי חברות בעמותה הינה אישית ואינה ניתנת להעברה בירושה. להגנתו טען דעי כי הוא אינו קיבל את הכיסא בירושה, אלא שילם עליו. משנודע לאברג'ל שוועד העמותה מתכנן לכנס אסיפת בחירות כללית, הוא הגיש את מועמדותו לוועד העמותה.

באסיפה הכללית שהתכנסה זמן קצר לאחר מכן הובהר לדעי כי אינו יכול להגיש מועמדותו לוועד מאחר שאינו חבר בעמותה וכי עליו להגיש בקשה מסודרת בהתאם לחוק על מנת להתקבל כחבר, ורק אז יוכל להציע את עצמו. בתגובה עזב דעי את הישיבה בחמת זעם, לטענת הנוכחים, תוך כדי הטלת רפש באברג'ל והטחת עלבונות אישיים וקללות. עזיבתו של דעי את הישיבה לא מנעה מהנוכחים לקיים את הבחירות, וכך נבחר באותה הישיבה ועד חדש, שאברג'ל עומד שוב בראשותו.

כספים שנעלמו וחשבון בנק ללא הרשאה

לטענת אברג'ל, החל מאירוע זה החל דעי לתלות מודעות על קירות בית הכנסת, ובהן העביר ביקורת על הוועד הנבחר ועל התנהלותו של אברג'ל.

בכתב התביעה לא הצביע אברג'ל באופן מדויק על המילים שלטענתו מהוות לשון הרע. אולם ניתן להבין מתוכן המודעות במה דברים אמורים. כך למשל באחת המודעות צוין כי באסיפה המדוברת לא היו בחירות ולא נבחר ועד, וכי "כל ניסיון להריץ ועד חדש שלא במסגרת החוק הינו ביזוי לעגני. השתלטות של חברי הוועד הלא חוקי על חשבון הבנק של העמותה אינה חוקית". במודעה נוספת נכתב: "לאחרונה מנסים חברי העמותה אברג'ל וספרד בצורה עבריינית לבצע מחטף שליטה על הוועד ועל כספי העמותה. בשנה האחרונה קיבל אברג'ל 36 אלף שקל מהכספים, נמצא בדו"ח של חמישה מקבלי השכר הגבוה שנשלח לרשם העמותות". בהמשך המודעה נכתב כי הוועד מוציא כספים ללא בקרה, והכסף שנתרם לבית הכנסת אינו הולך לקופת העמותה אלא לחשבון חדש שנפתח ללא הרשאה ואישור.

במודעה אחרת נכתב כי חשבון הבנק של בית הכנסת, שבו היו 50 אלף שקלים, התרוקן באורח פלא ולאחר מכן ישנו פירוט של התנהלות כלכלית לא תקינה לכאורה. כך למשל נכתב שבמשך שנתיים וחצי ניתן שכר בסך 90 אלף שקלים לאחד מחברי בית הכנסת. כספים עבור קניית מצוות לא עברו דרך חשבון העמותה, אלא הגיעו לידיים פרטיות ולא דרך גזבר בית הכנסת.

"אני חושב שהוא פושע"

במסגרת התביעה הוגשו לבית המשפט שני דברים נוספים שלטענת אברג'ל מהווים פגיעה בשמו הטוב ובכבודו. האחד, תמלול של שיחת טלפון שערך דעי עם אישה שאברג'ל היה אמור לחתן את בתה, ובמהלכה ביקש לדעת אם נבדקה הסמכתו של אברג'ל כרב מחתן ואמר: "הוא לא מכובד, אנחנו כרגע בבית משפט איתו, הוא היה עורך חופות למרות שאין לו הרשאה. אם הוא יערוך חופה אצלכם יש לכם בעיה. אין לו הרשאה, ולכתובה לא יהיה תוקף". בהמשך השיחה אמר דעי לגברת כי יש בכוונתו להעיף את אברג'ל והסביר: "אני חושב שהוא פושע, לא עבריין. הבן אדם לקח שלוש שנים משכורת מבית הכנסת 3,500 שקל, ואף אחד לא ידע על זה. הוא לוקח ציוד מבית הכנסת, לוקח כסף מתורמים, לוקח את זה אליו. הוא לא יכול להביא להם קבלה כי הכסף מגיע אליו. הוא עושה מה שהוא רוצה, חושב שהוא הבעלים שם. הוא כלום, אין לו שום רב, אין לו תעודה".

בית הכנסת בשכונת אשכולי פז. צילום: דוד לוי

השני הוא מכתב ששלח לו דעי, שבסופו צוינו כמה מכותבים והאמור בו כלל האשמות וכינויים כלפיו. כך למשל בראש המכתב נכתב: "שלא לכבוד אברג'ל יעקב פורע חוק לא נכבד". במכתב ייחס לו דעי התנהלות לא תקינה ושאינה על פי חוק. "כאדם נאלח ושקרן, עשב שוטה בעמותה מפוארת זו, אדם אלים וברברי, כוחני ומרושע, הבורח מן השלום והאחדות וכל בגדיך וחיצוניותך אינם אלא בגדר מסכה מצועצעת. הריני להזכיר לך כי באסיפה הכללית הצעתי בריש גלי כי חמשת המועמדים לתפקיד הוועד ישמשו יחד כחברי ועד. אך זדון לבך ומעללי מוחך הניאו אותך מלהגיע להסדר זה, ללא שום הצדקה או סיבה. כתוצאה מכך בחרת בוועד לא חוקי, ללא בחירות ובכוח הזרוע, לא במועד בחירות הנקוב וללא הסמכתה של ועדת הבחירות והאסיפה הכללית", כתב.

לטענת אברג'ל, דעי פעל בחוסר תום לב ודבריו הציגו מצג שווא מתוך מניעים פסולים ובכוונה לפגוע בו ולהביא להדחתו מוועד העמותה. נוכח כל אלה ביקש פיצוי בסך 300 אלף שקלים.

"שקרן ופנטזיונר"

בבית המשפט טען דעי להגנתו כי הפרסומים שבגינם הוא נתבע מקורם בעוולות שנעשו על ידו וכי אברג'ל עיוות את המציאות, הוציא דברים מהקשרם, הביא ציטוטים ומסמכים באופן חלקי ומגמתי וייחס לו פרסומים שכלל לא הוא פרסמם. לטענתו, אברג'ל אכן התהדר בהשכלה מפוברקת, אשר בגינה התיימר לקנות לעצמו מעמד של רב קהילה, וכי מדובר ב"שקרן ופנטזיונר", העושה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט על מנת להתנקם בו על כך שחשף את התנהלותו הבזויה.

השופט עידו כפכפי. צילום: אתר בתי המשפט

אשר לתוכן הפרסומים טען כי הם עוסקים בניהול תקין של העמותה ולא בהתנהגות המיוחסת למישהו ספציפי. לדבריו, אברג'ל פעל באופן בלתי חוקי, ולפיכך הוא דיווח על כך לאסיפה הכללית ולרשם העמותות מתוך אחריות ציבורית. בשורה התחתונה, טען דעי, כי הוא פנה לבית המשפט משיקולים זרים ומתוך רצון לנקום בו על כך שחשף את מעשיו.

הוא הכחיש שהיה זה שפרסם את הפרסומים וטען כי מעולם לא קילל, השמיץ או הכפיש, וכי הפרסומים לא השפילו או פגעו באברג'ל, ומטרתם הייתה ליידע את הציבור כי הוועד בראשותו אינו חוקי, ולפיכך יש בו עניין ציבורי.

מה גם שכמה חודשים לאחר הליך הבחירות המדובר התקבל דו"ח מרשם העמותות הקובע כי הבחירות שנערכו אינן חוקיות וכי יש לבצע בחירות מחדש. כמו כן, צוין כי לא יתקבל "ניהול תקין" לעמותה עד ליישום תכנית הבראה מתוקנת.

מכאן עולה כי הפרסומים הנוגעים לחוקיות הבחירות, וכפועל יוצא מכך לחוקיותם של חברי הוועד שנבחרו, אינם משוללי יסוד. קביעת רשם העמותות שיש לערוך בחירות מחדש מהווה למעשה ראיה מובהקת לכך שהבחירות שקיימו אנשי הוועד הישן אינן בעלות תוקף, ומכוח זאת אין לבעלי התפקידים שנבחרו סמכויות כלשהן בניהול העמותה.

"ביקורת לגיטימית"

השופט קבע שאכן מדובר בוועד שאינו חוקי, ולכן הוא אינו יכול להחליט על גורל כספי העמותה, בין שמכוח שינוי מורשי החתימה ובין שעל ידי חשבון חדש. באשר לכספי התרומות, אכן התברר כי אברג'ל קיבל לידיו כספים ולא הוציא עבורם קבלות, כפי שהוא עצמו אמר בבית המשפט: "אני מודה שאני מקבל כסף מתורמים שאין להם לאן לתת את הכסף. במקום שהכסף ילך לאיבוד, מפנה לסידורים, לכולל, קפה וכל מה שצריך". כמו כן, בתגובה לטענה שכספים עבור קניית מצוות ותרומות לא עברו דרך חשבון העמותה וגזבר בית הכנסת, אלא הגיעו לידיים פרטיות, אמר אברג'ל: "כן, זה קורה 15 שנה".

"התרשמתי שההחלטה בדבר הענקת הכספים לתובע נגועה בפגמים, ולפיכך הדברים שנרשמו במודעות מהווים ביקורת לגיטימית שנאמרה בתום לב", כתב השופט. וסיכם: "הדברים נוסחו באופן מידתי, ועיקרם דברי ביקורת כלליים ביחס להתנהלות בעמותה. גם אם חלק מהדברים חצו את הרף ומהווים לשון הרע, רוב האמירות חוסות תחת הגנת אמת בפרסום, ואילו בנוגע לאמירות שספק אם הוכחה אמיתותן, הדברים מהווים ביקורת לגיטימית על אדם המגדיר עצמו כנושא משרה ציבורית".