מה תגידו על מועמד לראשות המועצה שמבצע הליך של איחוד ואפילו מתראיין עליו לעיתון מקומי, אבל ממש במקביל באותו הזמן הוא מסביר כי דבר עדיין לא סגור?
כך קרה היום, כאשר אני קיבלתי עדכון כי שני המועמדים לראשות מועצת חוף אשקלון, רונן ליבנה ואיתמר רביבו חברו יחד כך שליבנה פורש ומעביר את תמיכתו לרביבו.
מיד התחלתי לבצע את הבדיקות לוודא את הדברים והיום בשעות הצהריים, שני המועמדים סירבו לומר זאת בצורה ברורה. "אין לי מה לומר, אנחנו עדיין בשיח, יש דיבור", אמר רביבו שלוטש את עיניו לכס ראש המועצה. הוא אפילו הדגיש בשיחה כי "יש מצב שזה יבשיל" וקיווה שהעניין עם ליבנה יסתדר במהלך היום.
ליבנה מצידו שגם אליו פנינו בנוגע לחיבור בין השניים התקשה לאשר או להכחיש את הדברים, "יש מהלכים צריכים להיסגר בצורה חוקית וכל עלייה לאוויר מסכנת כל תהליך… כשיושלם המהלך בצורה סופית, יש פרמטרים שנבדקים על ידי יועצים משפטיים מה מותר לנו להגיד ומה לא".
אלא שמפרסום בעיתון מקומי שהגיע היום לידיי מתקבלת תמונה אחרת, לפיה השניים לכאורה כבר החליטו על ביצוע המהלך. "החלטתי לחבור לאיתמר רביבו לאחר שמצאתי בו את כל התכונות הנכונות והראויות לתפקיד ראש המועצה", אמר ליבנה לעיתון וציין כי הוא יישאר חלק בלתי נפרד מענייני המועצה. ואילו רביבו אמר לעיתון כי "רונן מביא איתו ניסיון מוכח ועשיה ציבורית".
אז אתמול ליבנה אומר לעיתון כי החליט לחבור לרביבו והיום הוא נקט בעמימות והביע חשש כי פרסום האיחוד יסכן את התהליך. וכך גם רביבו שהיום בצהריים עדיין אמר שיש "מצב שזה יבשיל".
אז מדוע מתנהל כך מי שרוצה לעמוד בראשות מועצה אזורית? כששאלתי את רביבו על כך הוא אמר בין היתר כי הוא לא חייב לי כלום ולא חייב לי דין וחשבון.
כעת, בישורת האחרונה לפני הבחירות, יעשה הציבור את החשבון שלו ויבחן למי מהמועמדים יש אומץ ציבורי לעמוד מאחורי מהלכים שהוא מבצע ומי מתקשה לומר את האמת גם כשהוא נשאל עליה.