רועי צאיג, שדר ספורט רדיו 101.5 ובעל משרד יח”צ
“ראשית, כל עיתונאי ‘זכה’ להחמיץ סיפורים טובים בחייו, כאלו שהוא יכול היה להגיע אליהם. אגב, אני סבור שמההחמצות צריך ללמוד ולהשתפר. בכל מקרה, משום מה אני זוכר יותר סיפורים טובים שהבאתי מאשר החמצות. אולי זה עניין של אופי, אבל כמובן שכמו כולם גם לי היו החמצות, וזה חלק מהעניין.
רועי צאיג. צילום אורי קריספין
בסוף יוני 2008 טסתי לירח דבש של שבועיים עם אשתי מירב. טסתי בלי טלפון, גם כי הטלפונים של אז לא היו כמו היום, וגם כי רציתי חופש ושקט אמיתי מהעבודה ומהחיים. בתחילת יולי פורסם הסיפור על חיים רביבו שעוזב את ישראל לטובת עסקי התכשיטים של שגית אשתו. כמה ימים לאחר מכן פרסם אלי סניור הכתב של YNET ו’ידיעות אחרונות’ שהסיבה האמיתית של המעבר של חיים רביבו לארצות הברית זה לא באמת עסקי התכשיטים של אשתו, אלא איומים שונים של גורמים עברייניים שבעצם גזרו עליו גלות בחו”ל. רביבו כמובן הכחיש, אבל העניין הזה תפס הרבה כותרות. סניור פרסם, הצליב מול מקורות מהמשטרה, וזה היה אחד הסיפורים הכי גדולים אז ב’ידיעות אחרונות’ ובטח של הספורט בישראל.
חיים רביבו. צילום: עזרא לוי
כל עולם הספורט עסק בזה, בכל זאת חיים רביבו שחקן אגדי, שחקן עבר מפואר, איש עסקים ואחד החזקים במ.ס אשדוד. אני נחתי בארץ כמה ימים לאחר מכן, קראתי על הסיפור, ואז בא אליי מקור שלי מאזור הדרום ואמר לי, ‘שמע, חבל שלא היית פה כי ידעתי את הסיפור והייתי שמח לתת לך אותו’. אז מבחינתי זה מצד אחד סוג של החמצה גדולה, אבל מצד שני הייתי בירח דבש, ואני לא יודע אם הייתי מצליח להרים את זה כמו אלי סניור, שהוא כתב משובח, כתב משטרה, היו לו קשרים מאוד הדוקים בצמרת המשטרה, ככה הוא גם קיבל ראיות שעזרו לפרסם את הסיפור הזה”.
יוני דרעי, שחקן אליצור איתו אשקלון
“אחרי הצבא עברתי מבחן S.A.T כדי ללכת לשחק במכללות, ואיכשהו בגלל סוכנים זה לא קרה. אני חושב שבמבחינה ספורטיבית זה הפספוס היחיד שאני יכול להצביע עליו, ועדיין ב’אני מאמין’ שלי אני חושב שמה שקורה צריך לקרות, ומה שלא פשוט לא צריך לקרות. בלי לשחק במכללות הגעתי לשחק בליגת העל ובליגת הלאומית, וברוך ה’ אני מודה לאל על הקריירה שאני עובר.
נקודת אור בודדה. דרעי (צילום: אליצור איתו אשקלון הדף הרשמי)
כשיש לך הזדמנות, ואתה לא עושה הכול כדי לנצל אותה זה פספוס, אבל אם נתת הכול, ולא קרה, סימן שצריך להתקדם”.
אושרי טוויל, חלוץ הפועל אשקלון
“אחד הפספוסים שהיו לי בחיים היה בשנה שעברה כששיחקתי בטבריה, והגענו למשחק המכריע של הפלייאוף לעלייה לליגת הלאומית. הינו צריכים לנצח 2:0 כדי לעלות ליגה, ובדקה ה-32 הובלנו כבר 1:0, היה חסר לנו בסך הכול עוד גול לעליית ליגה, הגענו להרבה מצבים, ואני אישית גם.
מגיע דרומה. טוויל (צילום: דוברות המועדון)
בדקה ה-40 קיבלתי כדור על ה-16 מטר, עצרתי וישר רץ אליי הבלם, הכנסתי את הרגל חזק והכי מהר שיכולתי, אבל הכדור עבר ממש צמוד לקורה. זו לא הייתה החטאה כל כך גדולה, אבל בגלל שזה היה משחק כל כך חשוב, אז למצב הזה הייתה חשיבות גדולה, אפילו שאפשר לקרוא לזה חצי מצב. מקווה שבעתיד הקרוב אכניס כמה שיותר גולים חשובים שיביאו נקודות”.
אורי שקד, מנכ”ל RUN TO SUCCESS
“חוויתי כישלונות והחמצות לצד הצלחות והישגים שבאו לידי ביטוי בתחומים רבים (אישיים, לימודיים, מקצועיים וכו’). אחת הפיקנטיות שבהן הייתה בעונת 2003/02 עת הייתי מאמן צעיר בליגה הלאומית בכדורסל. הוגרלנו לשחק ולארח את רבע גמר גביע המדינה מול מכבי חיפה. אנחנו היינו קבוצת אמצע טבלה שנלחמת על חייה בליגה עם שחקנים צעירים ומוכשרים, כמו ארז זייצ’ק, דור הופמן, גיא קדם, זיו ויכטר ושחקן זר אחד ענק בשם דיימון פטרסון.
אורי שקד
מכבי חיפה הגיעה עם ארבעה זרים: שני אמריקאים קורי, גיינס וסטנלי ברנדי, ושני שחקני בוסמן. המשחק שודר ברדיו ברשת ב’, אופירה אסייג הייתה השדרנית, ואמיר כץ היה הפרשן. כולם היו בטוחים שנחטוף תבוסה כבר ברבע הראשון, אלא שהמשחק היה צמוד לכל אורכו, ופחות מדקה לסופו הובלנו בנקודה(!). סל של קורי גיינס העביר את היתרון לחיפה כתשע שניות לסיום. גיא קדם חדר לסל ונעצר בעבירה של סטנלי ברנדי (שלא נשרקה), והכדור יצא החוצה. בשלב הזה נוצר בלבול, ואפי בירנבוים הוותיק והמנוסה הוריד את הקבוצה שלו לחדר ההלבשה, והמשחק הסתיים תוך כדי אירועים אילו. אז נכון שהחמצנו ניצחון ועלייה לחצי הגמר, אבל נשארנו עם המחמאות ואפילו הצדיקו את הטענות שלנו. ההחמצה האמיתית הייתה שהמנצחת במשחק זה פגשה את מכבי תל אביב על שלל כוכביה בחצי הגמר. זה רק ספורט! שתהיה שנה טובה לכולם”.
