ראש השנה החדשה כבר בפתח. אז אחרי שנחנו המון בכל מתקני החופש הגדול, התאקלמנו מחדש בשבוע הראשון בעבודה, בבתי הספר ובגנים, ורגע לפני שחוזרים שוב אל החגים, תפסתי את יוסי דיין, המנכ”ל העסוק של החברה הכלכלית אשקלון, לריאיון מיוחד. החברה הכלכלית, המוכרת בשמה המקוצר חכ”ל, היא החברה שאחראית בעיקר על הפיתוח של העיר מבחינת בינוי של מוסדות ציבור, סלילת כבישים, פיתוח סביבתי וכדומה.
דיין, שמכהן בתפקיד המשמעותי בעיר מתחילת ינואר 2018, נמצא כאן כדי לברך את תושבי אשקלון לרגל השנה החדשה וגם כדי לענות על כמה שאלות נוקבות בנוגע לפרויקטים הקיימים והעתידיים של העיר אשקלון.
כולנו רואים שאשקלון מתפתחת וגדלה ללא כל ספק. שכונות חדשות קמות ונבנות, מימין ומשמאל, מצפון ומדרום. עיר היין היא שכונה עתידית המתוכננת בחזית המזרחית של אשקלון. “מדובר בפרויקט ענק של כ-800 אלף מטר רבוע, 4,000 יחידות דיור שמיועדות להימכר כמחיר למשתכן”, מציין דיין בפתח דבריו, “בשנה האחרונה החל תהליך ביצוע הכולל עבודות עפר לשלב א’ של המתחם, ואנו מפרסמים את המשך שלבי הביצוע לתשתיות צמודות”.
אחד הפרויקטים המסקרנים שתושבי העיר נושאים אליו עיניים, הוא פרויקט היציאה הצפונית החדשה שאמורה לשחרר לחץ מפקקי הבוקר של שכונת ברנע, “כביש הגישה החדש לעיר יתחיל בקרוב להיסלל מהנקודה הצפונית ביותר כיכר רבין-קדש ועד צומת ניצן בכביש מספר 4 הבין-עירוני לכיוון צפון. מתוכננים לו שלושה נתיבים לכיוון, ולצדם שביל אופניים שימשיך את השביל הקיים. החיבור עם הכביש יתבצע אחרי השטחים של פרי-אור ומפגש מסילת הרכבת בכביש המהיר. נקודת השקה עם כביש 4 מתואמת עם נתיבי ישראל וסלילת הכביש צפויה להסתיים במהלך 2020”.
באנג’י בחוף
במקביל בחברה הכלכלית עובדים על פרויקטים נרחבים נוספים. לדברי המנכ”ל, “מתחם ההייטק, שמדובר עליו כבר שנים, ייצא לפועל בנקודה המזרחית בשני צדיו של כביש בגין. אנחנו נמצאים בשלבי תכנון מתקדמים, עד סוף 2018 ייערך מסע השיווק של התוכנית והפנייה לקבלנים. מדובר בשטח של 250 אלף מטר מרובע שמיועד לתעסוקה ומסחר. בשני צדי הכביש, באזור הכניסה והיציאה למתחם קוסמוס והרכבת, מתוכנן גשר להולכי רגל בתיאום מלא עם רכבת ישראל”.
אחד הפרויקטים שביצעה השנה החברה כלכלית, ועליו גאוותה, הוא פרויקט הסי-פארק, שנמתח מחוף דלילה ועד למתחם המרינה מול ובעצם שדרג ושינה את פני המקום. “מתחם הסי-פארק בחוף דלילה פעיל ומשרת את תושבי אשקלון. הוא מתוכנן לתנאי מזג אוויר שונים ולכל עונות השנה. הפארק מקורה בחלקים רבים, יש בו צמחייה שמתאימה לקו ראשון לים, בתיאום עם בעלי מקצוע כמו אגרונום ואקולוג”, מדגיש דיין ומוסיף: “במתחם בוצעו מתקנים מיוחדים וייחודיים בסוגם. למשל, קארבר – מסלול גלגיליות הראשון מסוגו בארץ, שמדמה גלישת גלים, ומיועד לגולשי קארבר. ישנו גם מסלול אופניים שמדמה רכיבת שטח.
“ישנו גן שעשועים עם מתקנים משוגעים, אזורים שמיועדים לפיקניק. בנוסף, החברה נמצאת כרגע בעבודות למתחם אקסטרים, ובו קירות טיפוס, פארק חבלים ומתקן קפיצת פחד – באנג’י מגובה נמוך. העבודות האלה צפויות להסתיים בחודש הקרוב”.
איפה הפיתוח?
הפארק החדש מביא אליו גם לא מעט תושבים מחוץ לעיר אשקלון, נושא ששוב מחזיר אותנו אל תחום הבינוי בשכונות החדשות בעיר.
כזכור, בסוף שנת 2015 חתמו רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר ועיריית אשקלון על הסכם הגג הגדול ביותר שנחתם עד כה. במסגרת הפרויקט נקבע כי במהלך העשור הקרוב ייבנה באשקלון מספר עצום של כ-30 אלף דירות בכמה שכונות חדשות כדי להמשיך בתנופה העירונית באשקלון.
“נכון להיום מתבצעת בפועל מסירת מגרשים במחיר למשתכן לקבל 716 יחידות דיור לשכונת עיר ימים, הממוקמת צפון-מערבית, הגובלת בקו החוף וצופה אל הים”, מצטרף אל השיחה אורן חדד, סמנכ”ל הנדסה בחברה הכלכלית ומוסיף, “העבודות בעיצומן, מתבצעות תשתיות תת-קרקעיות, סלילת כבישים ועמודי תאורה, שצפויות להסתיים בסוף נובמבר של השנה הנוכחית. ובמקביל היזמים נכנסים לפעולה, ומגרשים נמסרים כבר בשבוע הקרוב. היזמים מחויבים ללוחות זמנים, להוצאת היתרי בינוי ואכלוס, ובהתאם לזה נערכים להתחייב להקמת מבני ציבור ולכל השירותים שהתושבים בעיר צריכים לקבל”.
כמעט כל תושב יודע: השכונות הצפוניות ברנע ב’, וג’ קיימת בערך 10 שנים. וכנראה שלא סתם הן לא קיבלו שם ססגוני מיוחד אלא נשארו בגדר אות. יש תשתיות, יש מבנים, וילות גדולות ומפוארות, אבל מסביב להן אין פיתוח מתאים, חסרות עדיין הרבה מדרכות. זו סוגיה בעייתית ותופעה די מדאיגה, שבעלי מגרשים לא מעוניינים באמת לבנות את ביתם מטעמם האישי – אולי כדי להעלות את הערך הנדל”ן של השטח שלהם? אבל השאלה היא: איך נראית ההתפתחות הכללית של שכונת המגורים שלהם?
דיין מסביר את מורכבות הבעיה בעזרת אישורים שלא מתקבלים בשל תנאים שקיימים בכל הארץ. “קיים הסכם פיתוח שדורש 80 אחוז אכלוס של תושבים ומאפשר מעבר לביצוע שלב ב’, שכולל בתוכו את עבודות הפיתוח ובין היתר גינון ותאורה. בשכונות האלה אוכלסו קרוב ל-30 אחוז. להבדיל, הבתים במתחם הרצוג אוכלסו בכמות גדולה יותר, ולכן ביצוע הפיתוח התקיים בקצב יותר מהיר בפחות משנתיים. הכלל אומר שככל שיאכלסו יותר מהר, כך ישלימו את של ב’ מהר יותר, אחרת עבודה של עשרות מיליונים עלולה להיהרס בגלל משאיות נוסעות וכלים כבדים שימשיכו לעבור בכבישי השכונה החדשה”.
ומה עם הקמת מוסדות ציבור וחינוך לתושבי אשקלון, במקביל לבנייה?
“החברה הכלכלית יחד עם עיריית אשקלון ובשיתוף רשות מקרקעי ישראל החלו בתהליך תכנון של מוסדות חינוך בשכונות החדשות: עיר היין, אגמים ועיר ימים, הכוללים מבנים של בתי ספר וגנים חדשים. בנוסף, ישנו שיתוף פעולה שנקרא פארק עיר היין, מדובר מתחם מסעדות חדיש, הכולל בתוכו אזור התכנסות פתוח תחת כיפת השמיים שמיועד לאירועים והופעות”.
חולצי פקקים
תושבי שכונת כרמים בוודאי מכירים פקקים, פקקים ועוד פקקים. לתושב הממוצע יש תחושה שעבודות השיפוץ והרחבת הכבישים ברחוב קדש, שנועדה לשחרר את עומסי התנועה, נעשתה כעבודה כפולה וללא מחשבה תחילה, בלשון המעטה. בפועל, העבודה נראתה כך: הרחבת שלושה מעגלי תנועה מנתיב אחד לשניים, סלילת כביש חדשה ברחוב קדש והרחבה לשני נתיבים, הריסה של כל הכיכרות לחלוטין וסלילתם מחדש לשני נתיבים. “כל תכניות הביצוע נעשו בפועל בתיאום מול מתכנני תנועה מנוסים כדי לשמור על הסדרי התנועה התקינים ולמנוע טעויות של נהגים. הרחבת מעגלי תנועה והרחבה של שני נתיבים על כביש קדש בוצעו על פי הסדרי תנועה נכונים ובאישורי המשטרה”, מסביר דיין.
באותו רחוב קדש נסלל שביל גישה לרוכבי אופניים מכביש רבין ועד יקותיאל-אדם וצפוי להמשיך על הטיילת ולים. המסלול המסומן בכחול קיים כחלק מהמדרכה המיועדת להולכי רגל, אבל למרבה הפלא, בנקודה מסוימת ליד כיכר היונים הסימון הכחול של שביל הרכיבה מסתיים מאחר שהוא עובר באותו קו רוחב שבו ממוקמת תחנת אוטובוס, חדשה גם היא. “זכות המעבר היא קודם כול של הולכי הרגל”, טוען יוסי דיין וממהר להשיב בביטחון, “רוכב האופניים חייב להתחשב ולפנות את הדרך וקיים במקום תמרור זכות קדימה להולכי רגל שמתריע על כך. ישנה גם חשיבות ונחיצות לתחנת האוטובוס במקום, וסלילת השביל בכללות מאושרת על ידי משרד התחבורה”.
ואם כבר כבישים, בתכנון ישנו כביש חדש שאמור לחבר בין השכונות הצפוניות ליציאה הדרומית של העיר. נכון להיום ישנו כביש הנקרא “רחוב חיל הים” שמתחיל בשכונת הסיטי, עובר לצד בית החולים ברזילי ומסתיים ברחוב ש”י עגנון. הכביש הזה אמור להיסלל דרומה ולהמשיך עד לרחוב אליעזר בן-יהודה, ליד מתחם קצא”א. התכנית כוללת הפיכת רחוב שי עגנון מרחוב חד-סטרי לדו-סטרי, ובו שני נתיבי נסיעה, ועבודות גינון. סיום הפרויקט מתוכנן לסוף 2019.
“בסוף 2019 המחסור יהיה היסטוריה”
עורך דין יוסי דיין הוא יזם ואיש שצמח במגזר העסקי, הוא בעל תואר ראשון במשפטים, תואר שני במנהל עסקים ובעל התמחות בניהול אינטגרטיבי. במקביל לתפקידי הניהול השונים שלקח על עצמו, פעל כעורך דין בתחום המסחרי-אזרחי ובענף הנדל”ן.
בשבועות האחרונים אפפה את החכ”ל סערה לא קטנה שנחשפה בעיתון “כאן דרום”, ולפיה ישנו מחסור תזרימי בחכ”ל בגובה של יותר מ-50 מיליון שקלים. דיין אומר כי כבר היום הם הצליחו להיטיב את המצב של החברה, “מתחילת השנה, עם כניסתי לתפקיד, כבר התחלנו לפעול לצמצום הפעילות שאינה בליבת העבודה של החכ”ל. כמו כן, פעלנו וביצענו מהלכים של התייעלות שכבר הביאו לצמצום פערים באופן ניכר, ואני מאמין שעד סוף השנה הבאה כל המחסור התזרימי הזה כבר יהיה היסטוריה”.