לאחר שנים שבהן עבר תפוח האדמה הלוהט הזה מאחד לשני, החליט ראש העירייה בפועל תומר גלאם להנחות על סגירתו של בית הספר אור החיים בשכונת שמשון.
ההחלטה התקבלה על רקע העובדה כי כ-90 אחוז מתלמידי בית הספר הינם יוצאי העדה האתיופית ובמטרה לאפשר חינוך שוויוני ולעודד אינטגרציה בין כלל ילדי העיר. כיום לומדים בבית הספר 97 תלמידים בכיתות א’-ו’ והוא משויך לזרם הממלכתי דתי.
גלאם נפגש עם הורי התלמידים והודיע להם על ההחלטה שקיבל וכי כבר בימים אלו עובדים במנהל החינוך על שיבוצם של התלמידים במוסדות חינוך אחרים ברחבי העיר. משרד החינוך, אשר היה שותף מלא להחלטה, פועל גם הוא להעברתם של מנהלת בית הספר מירי אסולין וצוות המורים.
גלאם: “זו טובת הילדים”
“מדובר בהחלטה לא פשוטה”, כך ראש העירייה בפועל תומר גלאם. “לסגור מוסד חינוכי שפועל למעלה מ-50 שנה זה לא דבר של מה בכך, אבל טובת הילדים היא הדבר היחיד שעמד לנגד עיניי כשקיבלתי אותה. זאת גם הסיבה שהיה לי חשוב לפגוש את כלל ההורים ולהסביר להם את ההיגיון מאחורי ההחלטה הזאת: לחשוף את ילדיהם למגוון האפשרויות החינוכיות העומדות לרשותם בעיר ולהעניק להם חינוך שוויוני”.
עוד הוסיף גלאם: “הבטחתי להורים גם שנעשה הכול על מנת שהמעבר שלהם לבית הספר החדש יהיה חלק ומוצלח ככל האפשר. אני סומך על מנהל החינוך שיעשה את עבודת השיבוץ בדרך המושכלת והמקצועית ביותר ומאחל לתלמידים שייהנו מכל רגע, ישכילו וימשיכו לשאוף גבוה, אנחנו כאן כדי לסייע להם להגשים את כל השאיפות”.
מנהלת בית הספר: “החלטה אמיצה של ראש העיר”
מי שניהלה את בית הספר בארבע השנים האחרונות, מירי אסולין, נפרדת מבית הספר בכאב: “מטבע הדברים, יש כאב גדול עם כל סגירה של מוסד חינוך. במשך שלוש וחצי שנות ניהולי הצוות ואני קיווינו שזה לא יקרה, אולם כעת ראש העיר קיבל החלטה אמיצה, על בסיס צרכים עירוניים, לסגור סופית את בית הספר. ראש עיריית אשקלון נפגש עם הורי התלמידים והודיע להם על הסגירה, בנוסף נאמר להורים כי יועמדו לרשותם הסעות לכל בית ספר אליו ירצו ילדיהם להירשם. הצוות החינוכי עמל ונותן את נשמתו בעבור כל אחד מהתלמידים, אולם המציאות הדמוגרפית של בית הספר כפי שהיא היום מחייבת נקיטת מהלך מיטיב. כל אחד מהתלמידים קיבל באופן ממוקד ויחידני את המענים הדרושים להצלחתו מבחינה לימודית, רגשית וחברתית”.
“טלטלה רצינית להורים”
מתברר כי הדבר עורר בהלה אצל הורי התלמידים, שרובם כאמור הם עולים חדשים מאתיופיה. “עניין סגירת בית הספר גרם להורים לטלטלה רצינית, חרדה, שאלות. המחנכות ענו בסבלנות לכל אחד מההורים שהתקשרו כמה פעמים, מאחר והמעבר הזה הוא אחד ממספר מעברים מטלטלים שמאפיינים עולים חדשים. לגופו של עניין, בתי ספר נפתחים ונסגרים בהתאם להחלטת הרשות ושיקולי דעת שצפים. לא למדתי בקורס מנהלים איך סוגרים בתי ספר, למדתי לפתוח חדשים – זהו חלק מהשליחות החינוכית שלי, ואני יכולה לומר שברוך ה’ התהליך של סגירת בית הספר נעשה מבחינתי בצורה מבוקרת ומחושבת ביותר. זאת תוך שיקולים להמשך הרצף החינוכי של התלמידים, ותפילתי שלא תיפול תקלה על ידי ושכל תלמיד יתקבל בחיבוק ובזרועות פתוחות ושהצוותים שיקבלו אותם ימשיכו על פי המלצתנו את מה שקיבלו כאן”, הוסיפה אסולין.
“100 אחוז שיתוף פעולה עם ההורים”
אסולין לא שוכחת לפרגן גם לצוות שעבד עמה, “הצוות החינוכי שלי נדיר”, היא אומרת. “במאמץ רב הגענו השנה ל-100 אחוז שיתוף פעולה עם ההורים, והתקשורת נעשית על ידי מגשרת חינוכית חברתית וכן על ידי אנשי צוות נוספים יוצאי העדה האתיופית, שנקלטו מלכתחילה על מנת לתת להורים תחושת ביטחון, שייכות ומעורבות. אין ספק שייחודיות בית הספר שנבנתה בשלוש השנים וחצי האחרונות תרמה רבות לאקלים המיטבי שנוצר ופינתה את הצוות להיות יותר ממוקד בצורכי התלמידים ובהענקת תחושת שייכות וביטחון, שהם הבסיס לעבודה החינוכית עם ילדים עולים חדשים”.
אסולין מקווה להמשיך את עבודת הניהול במוסד חינוכי אחר, “שיבוץ הצוות החינוכי בשנה הבאה מטופל על ידי משרד החינוך. אנו מקבלים את כל התמיכה הנדרשת, והמהלך הזה מבוצע באופן מבוקר ומקצועי. אשר לי, אני אגש למכרזי ניהול למוסדות חינוך אחרים באזור ומקווה להמשיך ולתרום לחינוך ילדינו”.
"אנחנו התרענו כל השנים על ההסללה הזו", אומר יניב וובט, אחד ממנהיגי הקהילה האתיופית. "הרי מה רואים פה? שאור החיים נמצא באמצע שכונה שרובה לא יוצאי אתיופיה, אבל הרוב בבית הספר כן יוצאי אתיופיה. זה אומר שעשו הסללה רק להם, ולא הייתה חשיבה לטווח הארוך. הרי יש בניין אחד בשכונה שבו יש יוצאי אתיופיה ויש ותיקים, אז הוותיקים נשלחים לבתי ספר אחרים, והאתיופים לאור החיים. זו הסללה מכוונת".
וובט אומר גם כי הפתרון של הסגירה הוא לא נכון. "אפשר להביא את הילדים שהם לא ממוצא אתיופי, ואז לשלב אותם באור החיים. אני מדבר על כאלה שהם מאותה השכונה ואותו האזור. אפשר היה להביא ילדים ותיקים ולהפוך אותו ל-25 אחוז יוצאי אתיופיה. קח את מקיף ב', יש ריכוז גבוה של אתיופים, איך פותרים את זה? בנווה ציון יש ריכוז גבוה, אז יסגרו את כל בתי הספר? אפשר אחרת. הנה התקבלה החלטה ברשות להעביר את תלמידי אור החיים לבית הספר באגמים בגלל המרחק הגאוגרפי, אבל הורים שמה התנגדו, וזה אבסורד. צריך מדיניות מכוונת. ואני חייב לציין שאלה תחלואים של שנים ארוכות, זה לא מעכשיו. וכל השנים צעקנו, אבל אף אחד לא עשה כלום".