תרגיל בברזילי: טיל כימי נחת בקרית גת. עשרות נפגעים בדרך לאשקלון

בשעה 11:30, ניתן האות לתחילת התרגיל. באותו הרגע, המרכז הרפואי ברזילי נעמד על הרגליים, ואפודים זוהרים נשלפו. בית החולים, שרגיל לספק שירות רפואי ולהתנהל בשיגרה כבר תקופה ארוכה, הפך ברגע למתקן שפועל במצב חירום ומתפעל אירוע רב נפגעים. מטרת התרגיל הייתה לדמות מצב של תקיפה כימית באמצעות ירי טילים. המונח המבצעי שנאמר הכי הרבה פעמים באירוע, הוא ראשי התיבות: חל"ך – חומר לחימה כימי. מאחר ומדובר בחומרים מסוכנים עם סיכוי לפגיעה במערכת העצבים, לא עלינו, מקום קבלת הנפגעים חייב להיות מחוץ למסדרונות הסטריליים של בית-החולים. צריך לבצע מספר פעולות של טיהור ולאחריהן, מיון של הפצועים תוך שמירה על רמה גבוהה של סטריליות.

קולטים נפגעים. צילום: דוברות/תיעוד רפואי ברזילי

תחנת המעבר הראשונה היא אתר ההפשטה, בה מנטרלים ביגוד ופריטים שבאו במגע עם חומרים כימיים, "בנקודת זמן זו, מבצעים אך ורק הנשמות הכרחיות בלבד, לחולים במצב קשה או אנוש", מסביר ד"ר חזי לוי, מנהל בית-החולים, ומי שמתפקד כממונה הראשי על האירוע כולו.

ד"ר חזי לוי בראש החמ"ל. צילום: דוברות/צילום רפואי ברזילי

"החלוקה הרגילה ברפואה, היא לפי רמות פגיעה בסיסיות כמו פצוע קל, בינוני או קשה. אבל, במצב חירום זה שונה." הוא מדגיש, "ישנה אבחנה מהותית לפי: 'הולכים', 'יושבים', ופצועים עם 'פגיעה משולבת'. בנוסף, יש חלוקה מפורטת יותר גם לפי גלאים, ילדים או מבוגרים". השלב הבא, הוא שטיפה יסודית וטיהור מאותם החומרים הרעילים. דמינו אנשים רצים עם מסכות על הפנים וחליפות להגנה על כל הגוף. אי אפשר לעשות הנחות בקטע הזה, כי במצב מלחמה אמיתי, כך הם יהיו מוכרחים לפעול. מנקודת השטיפה, אלונקאים וצוותי סיעוד המשיכו את ניוד הפצועים מתחנה לתחנה ביעילות רבה עד לשלט הבולט: "הקו הצהוב."

ראשי הגופים ברחבת קליט הנפגעים. צילום: דוברות/צילום רפואי ברזילי

"הקו צהוב, הוא אזור אליו מעבירים את הפצועים לאחר שהם שטופים. זהו איזור נקי מחומרים כימיים", מסביר לוי במהלך הפסקה יזומה של הצוות. זוהי גם עמדת המיון הראשונית בה מחלקים את הנפגעים לטיפול לפי דחיפות ומצב רפואי. בעמדה זו פועל אחראי רישום שמפקח על קליטת נתונים תקינה על- ידי הצוותים הרפואיים. ההנחיות הקליניות לטיפול בנפגעים היו תלויות ומפורטות בשלטים גדולים בכל עמדה, ונראה היה, כי כל הנוגעים בדבר ידעו לבצע את המוטל עליהם בצורה הטובה ביותר. רוב הפצועים היו מוצגים על ידי בובות, אך חלק מהם היו אנשים אמיתיים שדימו נפגעים מסוגים שונים. מבלי להכנס לחומרת פציעות עד לרמת האיברים הקטנים, התסמינים לאדם פצוע קל, יכולים לכלול טשטוש בראייה, הזעה, בחילות ועד לחץ באזור החזה. הסימן החיובי של פצוע קל- שהוא יכול ללכת על רגליו, ומשם הוא ממשיך לטיפול במחלקה הרצויה. פצוע בינוני – מוגדר כפצוע שוכב, שנושם בכוחות עצמו, או עם קשיי נשימה. יכול להיות מאופיין גם בשינוי במצב ההכרה וברעד בשרירים. ובמקרים חמורים יותר, פצוע קשה – זקוק לטיפול נשימתי מידי, בדרך כלל במצב של אובדן הכרה ושיתוק בשרירים.

דימוי טיפול פצוע שהגיע מזירת נפילת הטיל. צילום: דוברות/צילום רפואי ברזילי

בכדי לקבל תמונת מצב עדכנית, נכנס ד"ר חזי לוי עם בכירים נוספים לחמ"ל – חדר המלחמה של התרגיל. "אני מבקש לקבל תמונת מצב על אומדן פצועים ומאושפזים, מספרים של פצועים קשה," דרש באיפוק ובקור-רוח מבעלי התפקידים והממונים. "החמ"ל חייב לפתור בעיות ברמה המערכתית, כמו להביא באופן מידי כמות מספקת של מנות דם מסוג מסויים, לאתר אם קיים חוסר באמצעי מיגון ולבצע טיפול נמרץ נשימתי באופן מידי", מדגיש ד"ר חזי לוי ומוסיף "דברתי לא פעם על הצורך, החשיבות וההכרח במנחת מסוקים בבית-החולים, למקרי חירום."

אירוע חומ"ס. צילום: דוברות/צילום רפואי ברזילי

במבט ראשון, בחמ"ל נמצאת קשת רחבה של אנשי מקצוע, שפועלים במחלקות מסודרות: מנהלי כוח-אדם, שאחראים למעקב אחר הרופאים, המנשימים, האלונקאים והרשמים בשטח. מנהלי המודיעין והמידע, אחראים מבחינה לוגיסטית. החמ"ל הוא זה שמקבל עדכונים מהשטח ומבצע ניהול ורישום ממוחשב בצורת יומן אירועים: רישום הנפגעים בדרגות הפציעה השונות, כפי שלמדנו להכיר, כמו נתוני רישום של הרופאים המטפלים על-פי מחלקות ותגבורים נוספים, ועד לרמת רישום של ציוד, מיכשור, תרופות ופריטים קריטים.

צוותי מד"א מכל תחנות המרחב השתתפו בתרגיל. צילום: דוברות/צילום רפואי ברזילי

הסימולציה של התרגיל נמשכה מתוך החמ"ל. "עד לשעה זו, ידוע לנו על נפילת טיל בקרית-גת" ציינה אחת הדוברות מהדרג הצבאי והוסיפה "אנחנו ממתינים להערכת מצב. כרגע אין צפי לירי חל"ך נוסף". במחלקת הבטחון, ישבו בשורה אחת, שלוש סמלות-מבצעים מיחידת הקישור שמטרתן לאתר ולסייע לפצועים שהם חיילים בלבד. ד"ר חזי לוי איפשר לכל הגורמים הבכירים לתת את העדכון שלהם.

החמ"ל בברזילי. צילום: דוברות/צילום רפואי ברזילי

בסמוך אליו ישב אלוף משנה יוסי כהן, מפקד מחוז דרום של פיקוד העורף בצה"ל, שאמר את הדגשים שלו: "צריך לחשוב על משך ורציפות המערכה, להערכתי לא מדובר בפגיעה של יום אחד. קיימת אפשרות להערך למספר ימים כאלה. לשמחתנו, יש כאן שילוב של המון כוחות שמוכנים להירתם למען מטרה אחת. כשכל אחד מבין ומבצע את תפקידו, אז פועל גוף אחד שיודע להתנהל בחירום."

קו צהוב. צילום: דוברות/צילום רפואי ברזילי

התרגיל היה מלווה במספר תרחישים, שהתנהלו במקביל ובבת אחת זרמו לתוך החמ"ל. דובר היחידה הצבאית מסר: "ישנם שני גדודים שמוצבים כרגע באשקלון, יחידת חייל-רגלים ויחידת חילוץ, לכל מקרה שצריך." גורם בטחוני אחר דווח פתאום: "חשד לחפץ חשוד באזור, בטיפול חבלן משטרה. כמו כן, אוטובוס עם 40 נפגעים בדרך למיון של ברזילי, ללא חשש לחומרים כימיים." מנהל בית-החולים התפרץ, לקח שוב את הפיקוד לידיו, ואמר מיד בתגובה: "אפשר לקלוט אותם, צריך לפתוח עכשיו עמדת אר"ן נוספת במיון הרגיל".

הצוותים בסוף התרגיל. צילום: דוברות/צילום רפואי ברזילי

ראש העיר בפועל, מר תומר גלאם, שהצטרף לסיור במהלך התרגיל ונכח גם בחמ"ל, נאם ואמר "התברכנו במנהל בית-חולים, שהגיע אלינו עם נסיון מהתחום הצבאי. הוא האיש למקרה כזה, ומי שמוכן בשיגרה, יפעל טוב גם במצב חירום" ראש העיר בהחלט התרשם מהתפעול והביצוע של כל חלקי התרגיל.

לסיום, אמר ד"ר לוי, "הדוברות שלנו חשובה לא פחות במצב חירום. צריך לחשוב 'מה אני מוסר לציבור?' מה מותר לי לספר? ומה לא! והכי חשוב, שהכל נעשה בשיתוף פעולה מול בקר מטעם משרד הבריאות, בכדי לשמור על מסרים אחידים ולא לייצר בהלה מיותרת בקרב האוכלוסיה". כאמור, התרגיל, בו נקלטו בסך הכל כמאתים פצועיים פקטיביים, הוכתר כהצלחה, כשבפועל כולנו בריאים ושלמים. בשעה 13:00 הוכרז "סיום תרגיל", ארוחת-הצהריים הוגשה במתחם הרפואי ברזילי, שחזר לעבוד במתכונת השגרתית.