עין בעין: סיפור אהבה בין הדיאטנית מברזילי למתמחה ממקסיקו

סיפור האהבה הטרנס-אטלנטי הזה מתחיל בפאב הנשיא 1 שבמרכז אפרידר. מתברר שמרכז הבילוי המוכר בעיר משמש בשעות הפנאי מקום מפגש חברתי גם עבור אנשי צוות ורופאים מתמחים מבית החולים ברזילי.

ליז שלמון, סטאז’רית כדיאטנית בבית החולים ברזילי, תושבת גן יבנה, משלימה הכנסה כמלצרית בפאב. "באחת הפעמים זיהיתי באחד השולחנות בפאב חבורה של רופאים מתמחים מקסיקנים שאני מכירה מברזילי", היא משחזרת. "הכרתי את רוב הצוות הרפואי שהגיע לפאב, הם ישבו שם הרבה. אני הייתי המלצרית שלהם, ואז ראיתי אותו. אני זוכרת שראיתי פרצוף של מישהו עם לוק אחר וסקרן אותי לדעת מאיפה הוא ופשוט החלטתי לדבר איתו. זו הייתה הפעם הראשונה והרשמית שפניתי אליו, בפאב. כמובן שלא ישר רציתי להתחיל איתו, אבל לאט-לאט, עם ההיכרות שלנו, הוא התחיל למצוא חן בעיניי עוד יותר. ככה בעצם התחיל הקשר בינינו".

לזי שלמון. צילום: מורן ניסים, צילום רפואי

"הוא היה מאוד רציני וענייני"

הבחור המקסיקני הוא ד"ר חסוס לוזנו גוטיירז, מתמחה ברפואת עיניים. הוא הגיע לישראל בשנת 2014 מאחר שלאוניברסיטה שבה למד יש שיתוף פעולה עם בית החולים ברזילי ובמסגרתו נשלחים מתמחים למרכז הרפואי שבאשקלון. "במקסיקו התמחות בישראל זה דבר מרשים ונחשב", היא מסבירה.

במשך שנים סבלה שלמון מבעיה כרונית בעיניים, סוג של דלקת באזור העפעפיים המוכרת בשם "בלפריטיס". לא מדובר במקרה חמור שמהווה סיכון לראייה, "מרגישים יובש בעיניים, ולעתים יורדות לי דמעות", היא מסבירה. "בעבר השתתפתי במחקר בבית החולים ברזילי, שהיה אמור לתת מענה, אבל עדיין העניין לא נפתר לגמרי, וזה המשיך להציק לי".

אז כדי לפתור את בעיית העפעפיים אחת ולתמיד היא הייתה אמורה להיבדק בידי רופא עיניים, ומכל המומחים בברזילי ביקשה לקבל טיפול דווקא מהמתמחה שהכירה בפאב. "הייתי מכוונת מטרה כדי להגיע אל רופא אחד מאוד מסוים", היא מגלה. "בכל מקרה הייתי צריכה לטפל בדלקת, אבל זה היה מהלך מכוון כדי לגשת אל ד"ר חסוס. כשנפגשנו אז בפאב סיפרתי לו על הבעיה שיש לי בעיניים, והוא אמר שינסה לעזור לי, אז שמחתי. בטיפול עצמו לא היה משהו רומנטי. כן, קיוויתי לקבל ממנו איזושהי מחמאה על העיניים שלי, אבל מבחינתו הוא היה מאוד רציני וענייני, כמו עוד בדיקה שגרתית, נתן לי מרשם ותרופות וזהו".

אל תטעו, לא מדובר בתסמונת קשה של אהבה ממבט ראשון, אלא בתהליך של מערכת יחסים עדינה שנבנתה עם הזמן. "זה ממש לא הלך לי בקלות", היא ממשיכה לשתף. "במשך תקופה של שנתיים היה בינינו רק קשר ידידותי, נפגשנו מדי פעם בפאב. לא יזמנו הרבה מפגשים, ובעיקר היינו מדברים או מתכתבים בוואטסאפ, כמו חברים רגילים. הוא אמר שהוא נוסע ושיכול להיות שיעבור לגור בארצות הברית או שיחזור למקסיקו. אז באמת לא התראינו הרבה מאוד זמן.

בינתיים אני נסעתי לטיול בהודו לכמה חודשים וחזרתי משם. וערב אחד נפגשנו באופן אקראי לחלוטין, כשתוך כדי הריצה שלו, גוטיירז חלף על פניי. הבטנו זה בזו, נעצרנו ודיברנו. ואז הוא הזמין אותי לצאת לדייט, הקשר התחדש לאט לאט. רק אחר כך הבנתי שזה הופך להיות רומנטי".

"שבע ברכות קצת אחרות"

שלמון וגוטיירז, שניהם בני 30, נישאו באוקטובר האחרון בחתונה אזרחית בקפריסין משום שגוטיירז אינו יהודי. רק כדי לסבר את האוזן: השם "חסוס" הוא בעצם ישו (ג’יזס). אז איך ההורים הגיבו? מתברר שהיה גיבוי מלא ותמיכה. "לא היה קושי בעניין הזה, וזה בכלל לא הפריע למשפחה שלי. אני באה מבית חילוני לחלוטין. ההורים מאוד אוהבים אותו", שלמון מספרת.

בחודש נובמבר התקיים אירוע משפחתי חגיגי, מעין החתונה, ושם נכחו המשפחה הקרובה וחברים ממקסיקו. את הטקס הישראלי החלופי בחרו השניים לערוך בעזרת ארגון שנקרא "הויה", שכל מטרתו היא לספק אפשרות אלטרנטיבית ולערוך טקסי חיים לא הלכתיים ולהפוך אותם למיוחדים באופיים ולאו דווקא דתיים.

ליז וחסוס בחתונה

"נפגשנו עם המנחה שהוכשר ללוות ולהנחות טקסים כאלה, עברנו יחד איתו על המבנה של האירוע. השתדלנו לשמור על סגנון של טקס מסורתי, כמו שבע הברכות, אבל קצת אחרות, ולהן הכנסנו שינוי של כמה ברכות בספרדית וערכים שאנחנו מתחברים אליהם. החלפנו טבעות, כמובן. וכל אחד מאיתנו הקדיש ברכה אישית. הוא אמר לי שיש לי אהבה אין סופית לאנשים. שבר את הכוס, כמעט כמו בדת. היה אירוע שקירב הרבה לבבות’", מספרת שלמון בהתרגשות.

ויש מחיר לא קטן בקשר שכזה, בעיקר בשל המרחק, "מפעם לפעם הוא נסע למספר ביקורים בודדים במקסיקו, עוד לפני שהפכנו לזוג. אבל בתקופה שכבר היינו יחד הוא בכלל לא נסע לשם. במשך שנתיים הוא לא ראה את אימא שלו, וכשהמשפחה שלו באה לחתונה, היה מפגש מאוד מרגש".

ההבדלי המנטליות מורגשים אף הם, "חסוס גדל במנטליות אחרת, שיש כבוד להורים ולאנשים מבוגרים. אנחנו בארץ כבר איבדנו או שכחנו את זה. לדוגמה, כשהיינו בחופשה בקפריסין, הוא כעס עליי שאני נכנסת למעלית לפני ההורים שלי. הוא בעל אופי, חכם, יש לו חוש הומור ונשמה טובה. אני לומדת ממנו הרבה בגישה לחיים, כמו איך להתמודד בסיטואציות מסוימות. נהייתי בן אדם יותר טוב בזכותו", היא מספרת.

"אולי נחזור ואולי לא"

ליז שלמון מתגוררת כיום בבית הוריה בגן יבנה עם משפחתה וכאמור עובדת כדיאטנית בבית החולים ברזילי. את הכשרתה המקצועית כתזונאית רכשה בפקולטה לחקלאות ברחובות. "מושכת אותי מאוד העבודה עם אנשים. אני רוצה לתת שירות, לעזור לאנשים עם הפרעות אכילה ולתת להם כלים להתמודדות. והכי חשוב לי להמשיך ולהתפתח בלימודים אקדמיים. יש לי מחשבות לעשות תואר שני שקשור לתזונה".

אהבה מעבר לים. ליז וחסוס

בעוד כשלושה שבועות היא תסיים את עבודתה בברזילי, תארוז את חפציה ואת לולה, הכלבה המעורבת שגוטיירז אימץ כשחזר מבילוי בפאב באשקלון, ותטוס לפגוש את בן זוגה, שנסע לפני כחודש וחצי הביתה, חזרה לטיחואנה.

מן הצד השני, במקסיקו, ממתין לה ד"ר גוטיירז, ובינתיים משלים בימים אלה התמחויות נוספות בתחום הרשתית של העין. כששאלתי אותה כמה זמן הם מתכננים להיות במקסיקו או איפה החליטו לגור, מיד עלו בה הזיכרונות ויחד איתם גם לא מעט התלבטויות. "כשחסוס היה בארץ הוא למד עברית באולפן, במשך כמה חודשים. בינינו אנחנו עדיין מדברים אנגלית לרוב. אני מעדיפה שהעברית תהיה השפה המובילה בבית, אבל בטח יותר קל שאני אלמד ספרדית מאשר שהוא יתמודד עם העברית המסובכת. זה מאוד תלוי איפה נגור. אולי נחזור ואולי לא".

גוטיירז סיפר לה שמצא ברחוב כלבה נוספת ואימץ גם אותה כדי שתארח חברה ללולה. לפי התכנית, הם ישתקעו במקסיקו במשך השנתיים הקרובות, לפחות עד שיסיים את לימודיו. הם יגדלו את הכלבות כמו זוג צעיר עד לרגע המיוחל, שבו הם מצפים בעצמם להרחיב את המשפחה. "כבר עכשיו קשה להורים שלי עם המרחק, ולאט לאט הם מתרגלים לרעיון. בינתיים אימא שלי מתכננת את הביקור הקרוב ואת הטיול שלנו במקסיקו".

ליז שלמון. צילום: מורן ניסים, צילום רפואי ברזילי

איך מתמודדים עם המרחק?
"ביום-יום שלנו אנחנו מתכתבים ומדברים כל יום בוואטסאפ, קצת כמו בהתחלת הקשר. יש הפרשי שעות מאוד גדולים, אז מדברים בזמנים מוזרים, מוקדם בבוקר כשאני מתעוררת לעבודה או מאוחר בערב. את שיחות הווידיאו אנחנו שומרים בעיקר לסוף השבוע. אני מתגעגעת ובטח גם הוא, וזה לא קל, אבל כשאוהבים ומאוד רוצים, אז הכול אפשרי".

האם זהו סיפור על התאהבות בגבר המקסיקני הנחשק שלה שיש לו הפי-אנד?
במקרה הזה, אכן כן, או בספרדית Sí Claro.

ומה באשר לעין של שלמון, ולבעיה הרפואית?
היא מסכמת: "אנחנו מנסים משהו הוליסטי ויצירתי יותר. קיבלתי איזה שורש מיוחד של צמח שאימא של גוטיירז שלחה ממקסיקו. נראה, אנחנו עוד ממשיכים לנסות".
אז הבעיה עם הראייה לא לגמרי נפתרה, אך שלמון היא בחורה נחושה שבכלל "לא רואה בעיניים" כשיש לפניה משימה, וכך היא השיגה את מטרת העל שלה ומצאה את האהבה שכל כך רצתה.