בית משפט השלום בראשון לציון גזר השבוע שבע שנים וחצי של מאסר במסגרת הסדר טיעון על תושב העיר קובי שמואל, חרדי ועיתונאי לשעבר, שהורשע בפרשת החשבוניות הפיקטיביות בהיקף של 700 מיליון שקלים. בגזר הדין נכתב כי שמואל ביצע סדרה של עבירות חמורות ועמד בראש מיזם עברייני שמטרתו הפצת חשבוניות פיקטיביות, כשלצורך כך ביצע יחד עם אחרים מגוון עבירות מסוגים שונים.
קובי שמואל. מתוחכם
הקבוצה שבראשה עמד שמואל הפיצה בעצמה ובאמצעות אנשי קש ומפיצים בשטח 2,486 חשבוניות פיקטיביות בסכום של יותר ממיליארד שקלים, שסכום המע”מ בגינן נוא כ-159 מיליון שקלים. סכומים אלה מיוחסים למעורבים במסגרת החלק הכללי של כתב האישום, ואילו במסגרת האישומים עצמם הורשע שמואל בסיוע להפצת חשבוניות בשווי מצומצם יותר של כ-700 מיליון שקלים, סכום שהמע”מ בגינו הוא כ-105 מיליון שקל.
שמואל הורשע לאחר שהודה, והצדדים הגיעו להסדר טיעון ועתרו לגזור עליו עונש סגור של שבע שנים וחצי של מאסר לריצוי בפועל בניכוי תקופת המעצר, קנס כספי בסך מיליון שקלים או שנת מאסר תמורתו, כשהקנס ישולם ב-25 תשלומים שווים החל מחודש פברואר 2019.
“לא רציתי לבזות את העדים”
“הדבר היחיד שהנחה אותי לקחת אחריות אחרי שהתחלנו את ההוכחות הייתה העובדה שאני לא רציתי לבזות את כל העדים ולבזות את כל האנשים שהיו איתי בקשר", אמר שמואל בבית המשפט. “אני שמח שהעבירה המרכזית שחשדו בה מלכתחילה, שנגרם נזק לקופת המדינה על ידי הפצת החשבוניות, הוסר ממני. אני מודה לעורכי הדין שעמדו בהסכם מול הפרקליטות והשיגו את המרב שאפשר בתיק הזה. אני מבין שחסכתי הרבה זמן לבית המשפט, ובפועל מי שיסבול בתקופת המאסר זה המשפחה, האישה והילדים, שגם ככה נפגעו גם הם”.
שטרות כסף. אילוסטרציה: דוברות המשטרה
שמואל אף הביע חרטה על מעשיו: “במהלך החקירות התחרטתי, כי הבנתי שאותם אנשים שתיווכתי להם את החברות גרמו לנזק לקופת המדינה. יתרה מזאת, אני חושב שהייתי בין היחידים שמלכתחילה לא שמר על זכות השתיקה ואמרתי את כל מה שידעתי. את רוב הכסף שהרווחתי לא החזקתי אצלי אף פעם, והייתי דואג שהכסף לא יגיע אליי, אלא ישר לעובדים או לאנשים נזקקים, שהמצב שלהם היה קשה, והבנתי מה זה סיוע ועזרה לאנשים נזקקים. אני מתחרט על כל הפרשייה ועל הנזק שנגרם לקופת המדינה”.
“הוא חכם מעל הממוצע”
שמואל הוא דמות שמוכרת לחלק מתושבי העיר שכן היה בעברו עיתונאי מקומי. “הוא איש מכירות מעולה, בחור נבון, פיקח. הוא היה מושך בעט של עיתונאי מקומי שהפגין אומץ בכתיבה שלו. אנטי ממסדי, ללא מורא”, סיפר ל”כאן דרום” אדם שהכיר אותו. “הוא היה חכם מעל הממוצע, אם אתה מדבר איתו, וחשבת על ארבעה מהלכים קדימה, אז המהלך השביעי כבר היה אצלו בראש. כמובן שזו תכונה שיכולה להיות לגאונים, אבל גם לנוכלים. הוא בחור מתוחכם, אבל אני לא נתקלתי בנוכלות. כשאני הכרתי אותו, הוא היה חילוני, עיתונאי מקומי. אחר כך הוא נכנס לעיתון דתי בשם ‘יהדות בדרום’. הוא היה מקושר לברנז’ה, נגע בעולם הפרסום, העיתונות, התיווך, ונעשה לימים דתי ועשה רושם טוב עוד לפני שהתחיל לשים ציצית וכיפה שחורה”.
כשהתפרסמו החשדות נגדו אמר בן משפחתו כי אינו מופתע, “תמיד הוא היה בעייתי, פעם הגיעו לבית שלו כמה אנשים בגלל סכסוך כספי, ואימא שלו עזרה לו לצאת מזה. לא מפתיע”.
כך עבד העוקץ
על פי כתב האישום, שמואל החל להסתבך בחודש ינואר 2014, אז אסף סביבו כמה אנשים ויצר ארגון שמטרתו להנפיק ולהפיץ חשבוניות פיקטיביות תמורת עמלה. הקבוצה הפעילה חברות לצורך הוצאת מסמכים הנחזים להיות חשבוניות שהוצאו כדין עבור עבודה שבוצעה או סחורה שסופקה. בחלק מהמקרים רכשו חברות קש, שכל מטרתן הייתה הפצת חשבוניות פיקטיביות, ואילו במקרים אחרים השתמשו בחברות שביצעו פעילות חוקית ללא ידיעת בעליהן.
הם זייפו ייפויי כוח ומסמכים של אותן חברות על מנת ליצור מצג שהחברות הן אלה שהוציאו את החשבוניות במסגרת פעילותן כחוק. בנוסף, שמואל ושותפיו שכרו את שירותיהם של אנשים שהתחזו לבעלי מניות, מנהלים ומורשי חתימות בחברות המפיצות. על כך הם קיבלו שכר חודשי או תשלומים כאלה ואחרים משמואל. הוא גם היה זה שסייע להפצת החשבוניות באמצעות החברות ואפשר לאחרים להפיץ אותן תמורת תשלום.
החשבוניות הפיקטיביות נמסרו לחברות, והן רכשו אותן לצורכי התחמקות מתשלום מע”מ ומס הכנסה. הן נחלקו לחשבוניות שניתנו אף שלא סופקה בגינן סחורה ולא בוצעה עבודה ולכאלה שניתנו במקרים שבהם בוצעה עבודה או סופקה סחורה על ידי גורם שביקש להימנע מלהוציא חשבוניות כחוק בגין ביצוע העבודה. המפיצים בשטח או אנשי הקש מסרו את החשבוניות הפיקטיביות לחברות מקזזות, והן רכשו אותן לצורך ניכוי מס תשומות וההוצאות שנרשמו בחשבוניות. הסכומים והפרטים נרשמו בהנחיית החברות המקזזות.
החשבוניות הללו נרשמו גם בכזב בכרטיסי הנהלת החשבונות של החברות כעסקאות אמת, וכנגדן נרשמו תשלומים שבוצעו לכאורה בגין עסקאות. התשלומים ששולמו לכאורה עבור הסכומים הנקובים בחשבוניות הפיקטיביות הועברו בדרך כלל בהמחאות של החברות המקזזות שנרשמו לפקודת החברות המפיצות או לפקודת מי שרשום כבעל תפקיד מטעמן. המחאות אלה נפרטו לכסף מזומן.
במקרים שבהם הופצו חשבוניות פיקטיביות באמצעות אנשי הקש שהופעלו על ידי הקבוצה נפתחו להם כרטיסי לקוח אצל נותני השירות.
הרוח החיה
על שמואל נכתב בכתב האישום כי הוא היה הרוח החיה של הקבוצה וזה שניהל והתווה את פעילותה. סעיף האישום הראשון שבו הורשע שמואל הינו קשירת קשר לביצוע פשע ורישום כוזב במסמכים תאגיד. זאת מאחר שהוא היה זה שפעל לאיתור אנשים לצורך רישומם כמורשי חתימה בחברות המפיצות, הפעיל אותם כאנשי קש, הכין מסמכים כוזבים לצורך רישומם כבעלי מניות או בעלי תפקידים בחברות, זאת על מנת לשוות מראית עין של רכישת חברות לביצוע פעילות כלכלית לגיטימית, בעוד שבפועל דובר ברישום שמטרתו היחידה הינה הנפקת חשבוניות פיקטיביות.
700 מיליון. צילום: דוברות המשטרה
שמואל גם איתר בעצמו או באמצעות אחרים חברות המצויות בחלקן בקשיים כלכליים והשתמש בהן. הוא הכין מסמכים כוזבים, והם הועברו לרשם החברות, זויפו על ידי חברי הקבוצה שלו באמצעות חתימות וחותמות מזויפות של החברות המרומות ועורכי דין שונים, זאת ללא אישורם וידיעתם.
אישומים נוספים שהורשע בהם שמואל הם עבירות מע”מ ומס הכנסה, זאת היות שפעלו להביא לכך שאדם אחר יתחמק מתשלום מס שהוא חייב בו מתוך שימוש בעורמה ותחבולה והכנת פנקסי חשבונות ורישומים כוזבים.
בנוסף, שמואל הואשם בהדחה בחקירה ושיבוש הליכי משפט, משום שפעל ב-12 הזדמנויות שונות כדי להכשיל את ההליך המשפטי ובחמישה אירועים ניסה להניע גורמים שונים למסור הודעת שקר בחקירה.
292 עדים
שמואל נעצר בחודש נובמבר 2016. בשל היקפו העצום של חומר החקירה ו-292 עדים בתיק ניהלו הצדדים משא ומתן בניסיון להגיע להסדר טיעון, ובהמשך התקיים הליך גישור בפלילים שמטרתו לסייע בידיהם לגשר על הפערים ביניהם. בחודש שעבר נחתם בין הצדדים הסדר הטיעון והוגש לבית המשפט. באותו היום הודה שמואל והורשע בכתב אישום מתוקן.
כך היקף החשבוניות הפיקטיביות, שעמד בתחילה על סך יותר ממיליארד שקלים, עמד בסופו של דבר על כ-700 מיליון שקל; אולם מרכזיותו של שמואל בקבוצה לא הוטלה בספק. שמואל "הוביל אותה וביצע עבירות חמורות, מתוחכמות ומתמשכות, חטא והחטיא אחרים וגרם נזק עצום לקופת המדינה”, נכתב.
הרשעה אחת בעבירות זיוף
השופט גיא אבנון הסביר את ההסדר ואמר: “המאשימה ויתרה על הסיכויים להרשיע את הנאשם במלוא כתב האישום המקורי, ומאידך ‘זכתה’ בהודיית הנאשם בכתב אישום חמור ומשמעותי, גם אם בהיקף מצומצם מזה שיוחס לו בתחילה. במקביל הנאשם ויתר על הסיכויים להוכיח את חפותו או לשכנע את בית המשפט כי חלקו בביצוע העבירות נמוך משמעותית מזה בו הודה בסופו של יום, ומאידך ‘זכה’ להודות בכתב אישום מתון ומקל מזה בו עלול היה להיות מורשע”. עוד הוסיף כי, “שני הצדדים חסכו את אי—הוודאות הכרוכה המשפט. חיסכון עצום בזמן שיפוטי, שעתיד היה להשתרע על פני עשרות רבות של דיונים וחיסכון מקביל בזמנם של כל הגורמים הרלבנטיים”.
עוד נלקח בחשבון שעברו הפלילי של שמואל אינו גדול והוא כולל הרשעה אחת ויחידה בעבירות מרמה וזיוף. בנוסף, הוא לא הואשם בקבלת רווח ישיר לכיסו מהפצת החשבוניות ולא נתפסו אצלו סכומים גדולים. גם לא היו ראיות לכך שהרוויח מפעילותו סכומי עתק, שאותם אמור היה לכאורה להרוויח.
עורכי דינו של שמואל ציינו את המשמעות שיש לכך שהודה וקיבל עליו אחריות ואת העובדה שלמרות הקושי הרב שיש לו לגייס את סכום הקנס היא ששני הצדדים הגיעו להסדר שכולל קנס בסכום משמעותי, ששנת מאסר בצדו. שמואל עצמו, כאמור, הביע חרטה על מעשיו ואף טען בבית המשפט כי הרווחים מהעבירות שביצע לא הגיעו לידיו , אלא הועברו לעובדים ונזקקים. “העבירות בהן הורשע, האופן בו בוצעו לאורך תקופה בת מספר שנים, התכנון, התחכום, המעורבות של גורמים כה רבים במעשי המרמה וגזלת סכומי עתק מקופת המדינה, כל אלו מצדיקים ענישה חמורה ומשמעותית”, סיכם השופט.
