חוק ההמלצות, החוק שאוסר על המשטרה להמליץ אם להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן, מגיע להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. ראשית, אין כל כוונה בדבריי להתייחס לגופו של אדם, אלא לגופו של עניין: מדובר בחוק מושחת שמתיר להפוך את הזירה הציבורית למקום שנעשות בו עבירות פליליות ויש בו פגיעה מהותית בשלטון החוק ובשוויון בפני החוק.
ברק חדריאן
כמה נבחרי הציבור שלנו, בעיקר בממשלה הנוכחית, נהנים לנפנף ברחבי העולם שמדינת ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. נכון, אנחנו דמוקרטיה. אך תהליכים של חקיקה אנטי-דמוקרטית כזו שוחקים אותה ויהפכו את מדינת ישראל לאוטוקרטיה – שלטון שבו כל הסמכויות נתונות בידיו של אדם אחד באופן מוחלט. במדינה עם שלטון כזה לשליט יש אבסולוטיות פוליטית וסמכותו אינה מוגבלת. מוכר לכם מהמדינות סביבנו?
כן, במידה מסוימת אני מרחיק לכת, אך מחוק המלצות אחד מתחיל כדור השלג. במדינת ישראל כל האזרחים שווים בפני החוק. כשראינו נשיא מדינה נכנס לכלא ולאחריו ראש ממשלה, כולנו חשנו בושה גדולה ותעודת עניות למדינה. עם זאת, חשתי גאווה – זאת המדינה שלי שמתייחסת באופן שווה לכל האזרחים; וכל מי שעובר על החוק – ייענש, לא משנה אם מעמדו רם מהאחר. אך החוק הזה משנה את כללי המשחק.
בקרוב ייגשו תלמידי התיכון לבחינת הבגרות באזרחות. חלק מהנושאים שהם לומדים עליהם בימים אלו הם עקרונות השלטון הדמוקרטי, הכוללים בין היתר את עקרון שלטון העם ואת עקרון שלטון החוק. תהיתי לעצמי מה התלמידים יחשבו נוכח החקיקה הזאת. תהיתי איך חוק כל כך פרסונלי, שפוגע ברגל גסה בדמוקרטיה, ייתן להם השראה לתיקון החברה לטובה יותר; אם הם יאמינו יותר או פחות במוסדות המדינה; ומה זה אומר על נבחרי הציבור שלנו שעסוקים בדיונים מורטי עצבים אל תוך הלילה. בסוף הכנסת והממשלה אמורות לשקף עשייה ציבורית לטובת הציבור ולא לטובה אישית, כשמה שמנחה אותן הוא שיפור איכות החיים של אזרחי המדינה.
במהלך הדיונים בוועדת הפנים הגיע ראש חטיבת החקירות במשטרה למסור את דעתו על חוק ההמלצות: “החוק הזה הוא רע בעינינו, אפילו רע מאוד. למשטרה אין לא מפלגה, לא דת, לא צבע ולא אג’נדה. אנחנו מחפשים רק את חקר האמת. עכשיו אדוני (פונה ליו”ר הוועדה ח”כ אמסלם), אני בסיום הישיבה הזאת הולך להרצות בפני קורס חוקרים מתקדם ואני שואל את עצמי מה אני הולך להגיד להם? אתם יכולים לסכם את התיק עד מקום מסוים, אבל אוי ואבוי לכם אם אתם תעזו להגיד את השורה התחתונה שלכם לפרקליט שהוא פרקליט שמלווה אתכם?” תנ”צ קמין צודק. הרי, בסופו של דבר, מה אנחנו מצפים מקציני משטרה? שיבדקו לעומק אם הייתה כאן עבירה פלילית. מה שווה העבודה שלהם אם בסוף הם לא יכולים להגיד מה היה שם? האם הציבור לא רוצה לדעת מה המשטרה חושבת? לא רק שאני בטוח שכן, הציבור גם מחויב לדעת מי הם נבחריו ואם עברו על החוק ומעלו באמון שניתן להם.
וזה לא ייעצר כאן, כי החוק הזה עוד עלול להתרחב. הרי בסוף מה ההבדל בין ראש ממשלה לשאר השרים, חברי הכנסת, ראשי ערים וחברי מועצת עיר? זה עוד עלול להתרחב לכל נבחר ציבור, ולא רק המלצות כלפי ראש ממשלה. כשמוקדי השלטון מהווים קרקע נוחה לשחיתויות, ויחסי ההון-שלטון הם בגדר דלת מסתובבת, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בריקבון מוחלט ובחוסר אמון של הציבור כלפי מוסדות המדינה, דבר שעלול להסתיים באי-ציות לחוק ובאנרכיה; ושלא לדבר על מה קורה ברשויות המקומיות. ראו את החקירה נגד ח”כ דוד ביטן וההתנהלות בעיר ראשון לציון.
דבר אחרון, אבוי לנו אם מישהו ישרטט את הגבולות האלה כמאבק של ימין ושמאל: שלטון שחושב שהוא כול-יכול יקרוס כי הפר את המוסכמות בינו ובין האזרחים, לא משנה מה ההשקפה המדינית והחברתית-כלכלית שלו ולאיזה צד הוא שייך במפה הפוליטית. חשוב שהם יזכרו שבכל שלב היוצרות יכולות להתהפך, ובסוף זה מה שמגיע לנו, אזרחי ישראל.
