גבורתם של המכבים המעטים בלחימתם אל מול צבא היוונים הרב והעצום שרדף אותם, כמתואר בספרים החיצוניים (ספר חשמונאים וכדומה), אינה מוטלת בספק. על כן מפתיע מאוד שבנוסח תפילת "על הניסים" המעצימה את נס הניצחון הצבאי, שאותה אומרים אנו בימי החנוכה, מתוארים המכבים כחלשים ביחס ליוונים המכונים "גיבורים", כנאמר: “מסרת גיבורים (היוונים) ביד חלשים (המכבים)”, האומנם?
מבאר הרב קוק שישנם שני סוגי גבורה. הגבורה האחת גבורה גופנית חומרית, הנובעת פעמים רבות (לא תמיד, כמובן) מצדו הבהמי של האדם ומקלקוליו המוסריים.גבורה זו באה לידי ביטוי בהכנעת אחרים וכיבושם. זוהי גבורה חיצונית ויחסית, גבורת ההתפשטות וההתרחבות, הבאה בדרך כלל על חשבונם של אחרים.
הרב ערן טמיר
הגבורה השנייה היא גבורה מוסרית אלוקית, הנובעת מנשמתו העליונה של האדם, הבאה לידי ביטוי בכיבוש האדם את עצמו בשימת גבולות ובסידור כוחותיו השונים וארגונם בתוכו באופן מדויק ומאוזן, הנותן לכל כישרון ביטוי לפי ערכו.
יסוד גבורתם של ישראל, הבאה לידי ביטוי פעמים רבות גם באופן חומרי, חיצוני ומעשי, כמו במלחמה צבאית נגד אויביהם ובהכנעתם, איננה גבורה חומרית-כוחנית הנובעת מהצד הנמוך והשפל שבנפש האדם ומקלקוליה המוסריים, אלא גבורה חומרית ומעשית הנובעת מהגבורה הפנימית והמוסרית אלוקית, כדבריו של הרב קוק (עולת ראי”ה א’): “גבורה מיוחדת היא גבורתם של ישראל, גבורה המצטיינת לא בכיבושים שמכבשים את אחרים, מכניעים אותם ומאבדים אותם, אלא גבורה שבעיקרה היא קשורה בכיבוש שאדם כובש את עצמו, גבורת הנשמה האלוקית”.
מכאן מובן שאף על פי שלאורך כל ההיסטוריה מוטלת עלינו האחריות והחובה להתגבר על אויבינו באופן פיזי ובכוח הזרוע, גבורה חומרית זו אינה נובעת מקלקול מוסרי ואינה התפרצות פיזית אלימה חסרת שליטה, אלא מקורה ויסודה בגבורה מוסרית, ערכית וקדושה, הזוכה מכוח כך גם לסיעתא דשמיא אלוקית, היודעת כי לא בחיל ולא בכוח, כי אם ברוחי אמר ה’.
על כן תיאורם של המכבים כחלשים לא מתאר את חולשתם הפיזית הצבאית, אלא את חולשת דעתם המגלה את מעלתם הרוחנית, בכך שידעו שאין הניצחון תלוי רק בהם אלא בהקב”ה הנלחם עמם. ובא הדבר ללמד שאף על פי שהיו גיבורים נועזים באופן חומרי ומעשי, מקור כוחם לא היה גבורתם החיצונית, אלא קדושתם האלוקית הפנימית, אשר ממנה נבעה גבורה חיצונית זו, כדבריו הנפלאים של הגר”א (סידור הגר”א, שיח יצחק): “גיבורים ביד חלשים, הכוונה שהיו כל כך צדיקים שלא תלו ניצחונם מחמת גבורתם, רק מאת ה’ הייתה זאת, וזהו מאמרם: ‘חלשים’ שהיו חלשים בדעתם, שידעו שמלחמתם לא ינצחו, רק מחמת עזרת ה’”.
